| ארבעת המופלאים - פרק 3, ביתר ירושלים נגד בני סכנין. סטרייקר - חובב כדורגל. אנין טעם. רודף שמלות. מעריץ של אייל גולן. הרפתן - על משכבו בלילות הוא קורא ספרים ולאחרונה גם כותב מעט. בלאדי פוריינר - זר בכל מקום. עשה עלייה לארץ הקודש לפני שבועיים. פורד פרפקט - מכור לשדות תעופה וארוחות שמוגשות במטוס. יש לו מאתיים אלף מיילים במועדון הנוסע המתמיד של אל על.
הרפתן השבוע החלטתי לרדת אל העם. כל היום אני ספון במגדל השן, מתעמק במשנתם של דקארט ומישל פוקו. כשעלתה ההצעה לראות את משחק הכדורגל בין בית"ר ירושלים לבני סכנין לא יכולתי לסרב. מעולם לא הייתי חובב כדורגל ואין לי כל כוונה להתחיל להיות אחד כזה עכשיו. החיים קצרים מכדי שאבזבז 90 דקות יקרות (לא כולל זמן פציעות) על חבורת גברים שרצים אחרי כדור. פורד פרפקט, בלאדי פורינר ואני תפסנו מקומות ביציע המזרחי, שער 7. סטרייקר, מסיבה שאינה ברורה לי, בחר לשבת עם בני סכנין!! משהו עובר עליו בזמן האחרון ולא ברור לי מה. יש לי הרגשה שהדבר קשור איכשהו לחברה החדשה שלו. בטח איזו יפת נפש מ"מחסום ווטש" או משהו. על רמתו הירודה של הכדורגל על המגרש לא ארצה להרחיב. אין טעם. ומלכתחילה הרי לא באתי לראות את המשחק. באתי לספוג את האווירה ולקבל השראה לסיפור חדש שאני כותב. אוהדי בית"ר לא אכזבו והתנהגו כפי שמצופה מהם - חבורת גזענים מגעילים, שונאי ערבים שאין שום קשר בינם לבין היהדות אותה לכאורה הם מייצגים. דגל ענק של מדינת ישראל נפרש מעל ראשי האנשים. צעקות וצרחות. וגם מכות בין האוהדים. שלוש פעמים!! נאלצו להפריד בין הפנאטים. חבל להכביר במילים. התמונות מדברות בעד עצמן.
והשירים. איך אפשר בלי השירים. ברשותכם, ארצה להתעכב מעט על השירים של האוהדים. קחו למשל את השיר הבא: פה זה ארץ ישראל טועמה פה זה מדינת היהודים אני שונא אותך סלים טועמה אני שונא את כל הערבים.
אין משקל, אין חריזה וצריך לומר "זוהי מדינת היהודים" ולא כפי שנכתב. כנראה שמי שחושב ש"כמו דבורה מייד עוקצת" מתחרז עם "המסכה שהיא לובשת" חושב גם ש"ערבים" מתחרז עם "יהודים". אז זהו, שלא.
בואו ננתח שיר אחר: שיישרף לכם הכפר שיישרף לכם הכפר שיישרף לכם הכפר
אני מבין שהמשורר ביקש לחזור על המשפט לצורך הדגשה. ובכל זאת, אם יורשה לי להציע תוספת קטנה: שיישרף לכם הכפר שיישרף לכם הכפר שיישרף לכם הכפר כל שנבקש לו יהי.
יותר טוב, נכון?
בלאדי פורינר השבוע הלכנו לראות משחק כדורגל בישראל. פעם ראשונה שאני באצטדיון כדורגל בישראל. אוי ואבוי, איפה אנחנו ואיפה אירופה? ראשית כל, למרבה ההפתעה באצטדיונים בארץ מותר לעשן, מותר לפצח גרעינים (זה מותר גם באירופה) ואת הקליפות יורקים לרצפה (זה אסור באירופה). מותר לשיר שירים גזעניים במחצית יוצאים להתפלל (את זה עוד לא ראיתי באנגליה). רק דבר אחד אסור בישראל ומותר בחו"ל. בישראל אסור למכור בירה באיצדיון. מה ההיגיון?
סטרייקר השבוע הלכתי לראות משחק כדורגל. ביתר ירושלים נגד בני סכנין. ברור שישבתי עם סכנין. אני מוכן לספוג מכות למען הדו קיום ולמען שיוויון זכויות לערביי ישראל. אין לי ספק שרנין אהובתי תעריך זאת מאוד, כלומר אם היא הייתה יודעת על קיומי. אני עדיין חושב עליה הרבה. אתן לה קצת זמן להתאושש מן החיים בבית "האח הגדול", להתרגל לחיים האמיתיים. בינתיים אסיים את השיר שאני כותב לה. ואז, אסע אליה לנווה שלום ואצהיר על אהבתי.
פורד פרפקט השבוע נסענו למשחק כדורגל, בית"ר ירושלים נגד בני סכנין. היה נחמד. קיוויתי שבית"ר יפסידו כדי שיהיו מכות. לצערי נגמר בתיקו אפס והמכות היחידות שראיתי היו בין אוהדי ביתר לבין עצמם. לפחות יצאו כמה תמונות לא רעות. מצב הרוח שלי היה מרומם. יום אחרי המשחק ממריאים למדריד. קפיצה קטנה לחו"ל. בסוף המשחק מצב הרוח שלי היה מעולה ביותר. הסתכלתי סביבי על כל הפאנטים. "כהנא צדק" זועקת מדבקה על חולצתו של יהודי, לאחר תמונה של כהנא ומתחתיו הכתובת "ממשיכים בדרכו". "מוות לערבים" הם שרו בסוף המשחק. הסתכלתי על כל הגזענים, הבהמות, המתנשאים שחושבים שהיהודים הם העם הנבחר, ועשיתי את החישוב הבא: - ירושלים, לכל אחד 9 אחים ואחיות. - וכולם מצביעים ליכוד או ש"ס או הבית היהודי. - כלומר, לפחות 35 מנדטים לליכוד - מסקנת ביניים: ביבי בקרוב מאוד יהיה ראש ממשלה של קואליציה ימנית מסקנה: עוד חודשיים אני עושה עוד רילוקיישן, רחוק רחוק! מי היה מאמין? רק הגענו לישראל וכבר מתכננים את הרילוקיישן הבא. שוב לונדון? סן פרנסיסקו? ניו יורק? ברצלונה? סידני? מלבורן? A man can dream...
|