
הדבר הכי כיף בחנוכה זה הטיפטופים שעושים עם הנרות. למי שלא מכיר: לוקחים ערמה של נרות צבעוניים, מדליקים כל פעם נר בצבע אחר, ומטפטפים את הפרפין לתוך כוס מים. אחרי שכיסינו יפה את כל השטח לפי הצבעים שרצינו, מוציאים את השעווה מהמים, הופכים אותה, ומקבלים עיגול קטן צבעוני ויפה. הדבר השני הכי כיף בחנוכה זה הסופגניות. המאכל המשונה הזה, שיש בו יותר שמן מריבה ויותר אויר מקמח, טעים לי, משום מה, רק בחנוכה. בשאר השנה אין סיכוי שאוכל סופגנייה, אבל בחנוכה מוכרחים, אז בחנוכה אני אוהבת סופגניות. במקום השלישי נמצאות הלביבות. עם תפוחי אדמה ומטוגנות יפה. מי שרוצה יכול לשים עליהן סוכר, אני מעדיפה אותן ככה, כמו שהן. (חג מאוד בטיחותי, חנוכה, קודם משחקים עם אש, אחר כך עם שמן רותח. תענוג) ואחרי שעשינו לעצמנו כוויות ועלינו שניים שלושה קילו, מגיע הרגע לחשוב על החלק החיובי ביותר בחנוכה – נס כד השמן. חנוכה זה חג של ניסים, של דברים טובים שאמורים לקרות. אני חייבת להודות, עדיין לא קרה לי נס בחנוכה, אבל אני מלאה תקווה. רבי נחמן מברסלב (כן, נכון, ציטטתי אותו גם בפעם הקודמת) אמר "זכור: דברים יכולים להשתנות מן הגרוע ביותר אל הטוב ביותר...... כהרף עין." זו אולי ההגדרה הכי יפה לנס – מהפך מרע לטוב ברגע אחד, וגם תמצית התקווה – האמונה התמידית שיהיה טוב יותר, לדוגמא, האמונה שבערב לו תוכננה תהלוכת הלפידים ולא ירד גשם. רבי נחמן ממשיך ואומר: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר גם לתקן. אם אתה מאמין שאפשר לפגוע, האמן שאפשר גם לרפא". חנוכה הוא חג המהפך החיובי- ממלחמה לניצחון, מדיכוי לחופש, מחושך לאור. מלחמת המכבים ביוונים הייתה מלחמה על אמונה, על דרך חיים, ועל החופש לבחור את דרך החיים שלך בעולם. המכבים נלחמו במי שהפריע להם להיות מי שהם, ניצחו, ואז קרה להם נס כד השמן, אבל אולי הנס האמיתי כאן, הוא הכוח שמצאו בעצמם לקום מול אויב חזק וגדול מהם, ולמרוד, למרות הסיכויים הלא כל כך טובים לנצח. במובן הזה, הנס האמיתי הוא התקווה עצמה, כי היא זו שנותנת כוח ודוחפת אותנו לנסות ולשפר את עצמנו ואת העולם בו אנחנו חיים. המלחמה הייתה חיצונית ואמיתית, אבל על דבר פנימי – על אמונה, על להיות מי שאתה בגלוי, על הרצון לא להחביא את מי שאנחנו במערות, אלא לעמוד על הר ולהדליק לכבוד זה מנורה, במקום בו כל אחד יכול לראות אותה. התקווה שלי לחג הזה – למצוא זמן להביט פנימה, לגלות מה בתוכי נותן אור וגורם לניסים להתרחש, ולעמוד עם זה בגלוי, על הר, או לפחות על גבעה.
חנוכה שמח לכולם.
|
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכימה איתך לגמרי, וגם ההר הוא פנימי, והמנורה גם היא בתוכנו :-)
"במובן הזה, הנס האמיתי הוא התקווה עצמה, כי היא זו שנותנת כוח ודוחפת אותנו לנסות ולשפר את עצמנו ואת העולם בו אנחנו חיים. המלחמה הייתה חיצונית ואמיתית, אבל על דבר פנימי – על אמונה, על להיות מי שאתה בגלוי, על הרצון לא להחביא את מי שאנחנו במערות, אלא לעמוד על הר ולהדליק לכבוד זה מנורה, במקום בו כל אחד יכול לראות אותה."
המוטו של חיי, אני רק במקום תקווה, הייתי אומרת האמונה שלנו בעצמנו וביכולות שלנו.
יישועת השם כהרף עין.
יש עניין שהכל יתהפך לטובה.
תודה על התגובה מעוררת המחשבה.
אני לא מאמינה בחיצוני ופנימי. מבחינתי האישית, הכל פנימי (או חיצוני). הדיון על החיצוני והפנימי מופיע בהמון מקומות, שמעתי אותו כמה פעמים, אבל בעומק התחושות שלי, אני לא מצליחה להרגיש את ההבדל, על לגבי אין הבדל.
השאלה הראשונה שלך אינה נוגעת דווקא לקטע, אלא בכלל -מדוע יש מלחמות? ההשערה שלי לגבי זה היא שכל זמן שאנחנו או חלק גדול מספיק מאיתנו, מאמינים בנפרדות, כל זמן שיש אמונה ב"הם" ו-"אנחנו" וב"אתה" ו"אני" יהיו מלחמות.
הצורך לעמוד על ההר שייך לצורך בטקסים. יש צורך לעשות פעולה בתוך ומתוך האמונה, על מנת להרגיש שהיא נמצאת שם, בעיקר כאשר עוברים לרמת אמונה אחרת, כפי שקרה עם התרחשות נס חנוכה. הצורך קיים כי אנחנו בני אדם, ולפעמים קשה לנו קצת לראות ולהבין מה עבר עלינו.
למה על הר? כי יש בעולם מספיק חושך, וצריך קצת יותר אור. כי הר הוא גבוה, אור קטן יאיר מקומות רבים כאשר הוא נמצא במקום גבוה. אילו היה קל ופשוט להמיס את כל החסימות, כל המקומות הקשים, ולרפא כל כאב, לא היה חושך בעולם, ואף אחד לא צריך היה לעמוד על הר.
אילו היה לנו עולם טוב באופן מושלם, אולי לא היה קיים הר, וממילא נעמוד כולנו במישור :-)
את כתובת יפה וגם עמוק.
אבל שתי שאלות לי אליך, ולפני שאת עונה תביני שאני שואל בשביל לדעת, לא בשביל לחנך או להתנשא.
זה נושא שמעסיק אותי המון ושתי השאלות שם למטה קשורות אליו - מה החשיבות של מה שיש שם בחוץ? האם לא מספיק מה שקורה בפנים? למה למשהו יש תוקף רק אם אנחנו מחצינים אותו? האם הבחוץ אינו אלא רק שיקוף של הבפנים?
והשאלות ספציפית לקטע:
1. הקטע הזה של לנהל מלחמה חיצונית על הזכות לאמונה פנימית? קצת סותר את עצמו לא? אני למדתי שכמגיעים לאמונה ושלום פנימיים אין צורך במלחמה חיצונית, ושאילו החיצוני רק משקף את הפנימי ולכן אם נלחמו אז בטח לא הגיעו לאמונה שלהם...
2. ואם לקחת זמן והסתכלת פנימה, וגילית מה שגילית שם - למה צריך לעמוד עם זה על הר או גבעה? האם זה לא עומד בפני עצמו.
הכי כיף זהו זה :)בס"ד
עוד כמה דברים כיפים בחנוכה:
1. לבנות חנוכיה
2. לקבל מעות חנוכה
3. לסבסב בסביבונים
4. לראות פרקים היסטורים של זהו-זה על חנוכה ומשפחת מכבי
וואי לי, זרקתי אותי בוויש כל כך הרבה שנים אחורנית.
את יודעת כמה שעות היית עושה את זה? עם השעווה הצבעונית של הנרות.....הייתי עושה יצירות מופלאות....
ואיזה פסלים מעניינים היו יוצאים, חבל על הזמן...מלא צבעים.....
תודה לך על שהארת את חג החנוכה
באור נוסף
מצטערת שלא מצליחה להגיב לכל אחד לחוד.
המון המון תודה לכולכם
על המילים הנהדרות ועל הביקור.
יפה לך
במלים פשוטות הבאת עומק.
יפה לך.
חג אורים ש מ ח
פוסט של אווירה
צבע וריח
אהבתי
אפרת*
אשמח לביקורך
מי שהמציא את הלביבות היה לבטח מואר.
יופי של פוסט
תודה לך
שרי
תודה תודה תודה!
נשיקות
מקסים אהובתי !
כל מילה מיותרת, אמרת הכל כהרגלך - מצחיקה ורצינית כאחד..
כל כך אוהבת את הפוסט הזה.
כיף להתחיל בבוקר עם כיכוב בשבילך
שיהיו לך ה-מ-ו-ן ניסים, אלה שאת בדיוק צריכה !
נשיקות *
כנראה שהיה לי חסך ילדות שלא ידעתי עליו, כי זו פעם ראשונה שאני שומעת על רעיון הנרות הצבעוניים.
תודה על הרעיון ומבטיחה לנסות.
חנוכה שמח מלא נסים ונפלאות !!!
כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן...
המון המון תודות לכולם
ענבל היקרה,
דברים יכולים להשתנות מן הגרוע ביותר אל הטוב ביותר...... כהרף עין."
זו אולי ההגדרה הכי יפה לנס – מהפך מרע לטוב ברגע אחד, וגם תמצית התקווה – האמונה התמידית שיהיה טוב יותר, רבי נחמן ממשיך ואומר: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר גם לתקן. אם אתה מאמין שאפשר לפגוע, האמן שאפשר גם לרפא".
חנוכה הוא חג המהפך החיובי-
אוהבת כל מילה , וזה ממש המוטו בחיים שלי להאמין שאין מצב שאי אפשר לשנותו, ומכאן יבוא השינוי. זו גם הסיבה שאני כל כך אוהבת את החג הזה שמייצג עבורי ניסים.
מאחלת לך ניסים בכאן ועכשיו, האמיני וזה יקרה,!!!!!
וזכרי נר קטן מגרש חושך גדול.......
אסתי
דרך הצבע
תודה רבה,
חג אורים שמח גם לך ולכול העם היהודי
* ממני החבר אלון
כתבה מקסימה, מעוררת השראה. מגיע לך * עליה.
באהבה רבה רבה,
אלה
לחיי ישראל נהדר
איזה יופי של פוסט.
ראשית, לא הכרתי את הקריאטיביות עם המים ושנית,
מה זה בא לי עכשיו סופגניה....-;)
אני מאד מאמין בנסים
ולכי תדעי....
(הרי זה שמשו לא התרחש עד כה בחיינו, אין אומר הוא שלו יתרחש הוא בעתיד
נכון ????.)
ואשמח לנס.
ענבל,
איזה כיף לקרוא את הפוסט הזה!
כל כך חמוד ואופטימי.
נתת לי גם רעיון עם הנרות וכוס המים,
לעשות עם הילדים.
לא הכרתי את העניין הזה . . .
תודה.
אככב מחר.
ענבלרית:))
.
שיהייה אור בחיינו והרבה!!
זה מה שאני מאחלת לכולנו
*
לביבות ונרות אני מאוד מאוד אוהבת
.
שבוע נפלא
}{שטוטית
חג שמח ענבל יקרה,
השנה יתרחשו הרבה נסים בחייך!!
את מאמינה?! את בוחרת להאמין?!
חכי ותראי, וספרי לנו!
טליה
תודה לשניכם ושבוע טוב
גם אני השתעשעתי עם הנרות אבל סתם הייתי עושה צורות מגניבות בכל מיני צבעים
בחג הזה אנסה עם המים
לביבות וסופגניות אני קונה וחוכמתו של הרב תמיד מבורכת בעיני
שבוע טוב