בחזרה מהים קיבלתי טלפון הבית נמכר אתמול הבית בו גדלתי קודם מתה סבתא אחר כך סבא בסוף אמא ועכשיו הבית שבעצם מת מזמן חשבתי שרק הילדה נשארה כואבת עדיין אבל לא הכל היה כאב אז היו רגעים גנובים של עונג כבר אז הסקרנות גברה היצר כבש כן, היו רגעים גנובים -------------------- נזכרת הרבה
בבית בו גדלתי
בית ענק מידי
תקרה גבוהה מאוד
בית שלא טיפלו בו
קירות רטובים
טיפות הגשם היו לשגרה
דליים מפוזרים בכל הבית
ורעש הטיפות הנאספות
הזכירו מחדש שגשם בא
<ושם הרבה גשם גם בקיץ>
בשקט של הצהריים
בשבת או יום ראשון
הבית נכנס לדממה
סבא וסבתא תמיד הלכו לישון
אמא בעולמה נעולה
הרבה סודות היו בבית
גם לה היה סוד
בין העצב החושך אי הוודאות
בין האפור של חוסר תקווה
ילדה בת עשר שקטה מידי
שיחקה משחקים
עם החבר של אחיה צעיר ממנה בשנה
מחבואים קראו לזה
היא ידעה בימים ההם
לידתה של תענוג אסור
ובשקט בשקט
שמה את היד שלו
בתוך תחתוניה
כל יום ציפתה לזה
לו, ליד שלו
לאצבעותיו
לשותף שלה לסוד (הקטע האחרון כתבתי 21.5.2005)
|