ישנו מקום בו הייתי והוקסמתי..מקום בו מתקיים מפגש אוהבים אך לשם שינוי לא אהבה אנושית , במקום בו  הירדן נושק לכנרת  כשעצי חורש מצניעים את המראה.....ושם בהשראת המראות כתבתי........

                                    אהבת הירדן

מים ושמים, דימדומים של בין ערביים

וקולות של ילדים משתכשכים,

מה יפה את כנרת

ושירך מה ענוג,

עת גלייך אלי חוף נושקים.

 עצי הדקל והאיקליפטוס

לוחשים כמו בסוד,

את סיפור אהבתך לירדן.

מחפים על מפגש ,של מיזוג אלוהי,

באהבה שרק האל נותן.

 ומי הירדן, נמסים למראך,

ברכות הם נושקים למימייך,

החושך ירד מול אורות מנצנצים,

מה יפים הלילות בחופייך...!