המיתון שבפתח מעלה שוב את השאלה הנדושה : מי יציל את מעמד הביניים? שצצות "חדשות לבקרים" כדוגמת: לדעתי, לכל אחד מאתנו חלק נכבד במצב החדש, ואני אסביר: ישנם תחומים רבים בהם השפעתנו רבה אולם משקי הבית ממעמד הביניים מתנהלים ברשלנות כלכלית המאפיינת כל-כך את אורח החיים במדינתנו. כראיה, מעל ל-60% ממשקי הבית בישראל נמצאים באוברדראפט בחשבון הבנק. אם ברצונכם לשפר את מצבכם הכלכלי, למרות הקשיים המקרו כלכליים, המילים הפסיביות כגון: "המצב קשה", "המשכורת לא מספיקה", "המשכנתא מכבידה", המטילות את האשמה על גורמי חוץ שאינם בשליטתנו, חייבות להתחלף במילים אקטיביות כגון: התייעלות, לימוד, חסכון, צמצום בהוצאות וצרכנות נבונה.
במה דברים אמורים? כשהגורמים לו הם: לסדר העדיפויות הרצוי והמומלץ. ועוד...
לכן, אל לנו להתלונן על הגזירות הכלכליות הרבות שנוחתות עלינו, כאשר אנו לא עושים מאום בעבור עצמנו ובני משפחתנו.
אלה שבאמת רוצים לשנות את המצב, יכולים בעזרת מספר פעולות בסיסיות, כגון: צרכנות נבונה, התייעלות, בניית תקציב חודשי ושליטה בתזרים המזומנים, לשפר את מצבם הכלכלי ולחסוך אלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה. ובכך להפסיק להיות מושפעים מכל שינוי במחירו של מוצר כזה או אחר.
המצרכים הנדרשים הם: השקעה, רצון ומעט יכולת.
נשמע לכם מופרח? אם כן, איך תסבירו אלפי דוגמאות הפוכות, של משפחות שאינן מוגדרות כעשירות ומרוויחות לעיתים פחות מכם, שמצליחות לחיות באיזון כלכלי?
בהצלחה.
מאת ניסים חליבה, רוצים לדעת יותר? |