בעשירייה שלי ברשימה, בבחירות לפריימריז בליכוד, בשום פנים ואופן לא יסומנו חברי הכנסת המכהנים, כבודם במקומם מונח, כיוון שלא עשו מספיק למעננו (למען האמת, מי מחברי הכנסת באמת מייצג אותנו נאמנה?)

 ואני תמיד אומרת- אם חבר כנסת לא פעל לקידום החברה הישראלית, מדוע הוא עולה לנו בכל יום עשרות אלפי שקלים? לפחות היו נוהגים עמנו ביושר, ומחזירים כספי ציבור- אם בקיצוץ שכרם הגבוה ואם בשינוי תנאי עבודתם הנוחים מדי!

אני בעד חוק שיאסור על עובדי ציבור ועל חברי כנסת כהונה של למעלה משלוש קדנציות- לאחר שעיניהם של נבחרי ציבור נפקחות, הם מבינים על איזו עוגת שמנת נפלו, הם מבינים מהם ערכם של החיים הטובים- ולכן הם מזיעים וחרדים ומוכנים לשים את נפשם בכפם, ובלבד לזכות שוב במקום היוקרתי הזה- מקום בכנסת!

אבל לאחר יותר מחמש שנים של חסד- הגיע הזמן שחברי הכנסת יגידו לנו תודה ואפילו סליחה, ויפרדו  מאיתנו, וללא געגועים רבים!

לכן- איש מהם לא יכנס לרשימה שלי, מלבד אחת- חברת הכנסת לימור לבנת- אשה חרוצה, אמיצה, ישרה, שרת החינוך הראשונה בישראל שניסתה כנגד כל הסיכויים להלחם עד חרוף נפש למען שיקום מערכת החינוך, ובעיקר לעמוד איתנה נגד קריאות הגנאי, לחלוטין הלא מוצדקות, של מורי ישראל, הממשיכים לטרפד כל הצעה ונסיון לשיקום המערכת (שיקום ושינוי, בכל תחום בחיים, הם לעולם תהליכים כואבים בראשיתם, ורק לאחר זמן מה הם מתגמלים, מורים יקרים!)

המועמד השני- ספי ריבלין, לא רק כי הוא גיבור ילדות יקר, ובכלל גיבור, אלא כי הוא איש כן, חם, ישר, פעלתן, אחוז תזזית, עם הומור נדיר ונפלא, ובכנסת בוודאי לא יהיה איתו משעמם לרגע, לפחות לא מבחינת הנאומים, ומאז בגין לא היו כלל נואמים טובים או חכמים או מיוחדים בכנסת!

המועמד השלישי- בוגי יעלון, לא רק בגלל הנסיון והרקורד המרשים (כי דווקא באסף חפץ אינני בוחרת- כמו שאומרת לימור- אורנה בנאי, לא יודעת, אבל הוא לא בא לי בטוב...) אלא בעיקר בגלל התבונה, שיקול הדעת, קור הרוח, כי חסרה לנו, ככלל, הנהגה מסוג זה!

המועמדת הרביעית- לאה נס, אשת אשכולות, רבת כשרונות, למרות שבסופו של דבר, אולי כל הסיכויים הם שלא תחולל שום נס בכנסת, נסלח לה גם אם תכין רק ספל של נס להנאתה בכנסת. שיהיה לך לבריאות!

המועמד החמישי- בני בגין, כי בהחלט משהו בגנים הבגיניים המשובחים, עם הלשון החדה, עם הראייה הכנה והישירה של המציאות, יעשה את שלו, וגם צריך שיהיה מקום מרכזי לבעלי דעות ניציות במפלגה!

ולכן גם את המועמד השישי שלי- זאב ז'בוטינסקי אני בוחרת בגלל האתגר- הוא יצטרך בוודאי להוכיח עד כמה שמו ומורשתו מחייבים הם!

המועמד השביעי- טל ברודי, כי אני רוצה לתת לו את הסיכוי להוכיח לנו ש"אנחנו במפה, ואנחנו נשארים במפה. לא רק בספורט- בהכל!"

המועמד השמיני - מוסקל משה- פשוט כי אין לסרב לאב שכול, ששכל את בנו במלחמת לבנון השנייה, מלבקש להשפיע ולעשות למען החברה הישראלית, ומי יתן ותצלח דרכו, והצלחה זו תהווה נחמה פורתא לאובדנו הגדול

המועמדת התשיעית- פנינה רוזנבלום, כי היא אמיתית יותר מכל מועמד "נורמאלי" אחר בכנסת, כי היא אמיצה, כי היא צבועה רק בשיער! כי היא מצליחנית במקום שבו רובנו פחדנו להעז! כי היא חלמה והגשימה הכל, ובגדול! כי היא יכולה לשים את רוב נבחרנו, ובכלל את רובנו בכיס הקטן שלה, כן, אפילו באינטליגנציה!

והמועמד העשירי- זלמן שובל, כי הוא איש של עשייה מבורכת ונקיון כפיים, ואני מודה ומתוודה שהתלבטתי בינו לבין מירי רגב, אבל להערכתי, לאחר מלחמת לבנון השנייה, טוב שגם מירי רגב לא תחזור בשלב זה לעשייה ציבורית, אם כי, כאשה אל אישה, לבי איתה.

בהצלחה לכולם, ובהצלחה לכולנו!