| לאן הולכות כל החוויות הרעות שלנו רובכם נחשף כל יום לזוועות בטלוויזיה, בעיתונים, ברכילות עם חברים אני לא בעבודה שלי אני זוכה להכיר את הכל מקרוב זה לא משנה מה אני עושה זה משנה לי לאן הולכות כל המחזות שאני נחשפת אליהם לא יתכן שאדם יבוא במגע יומיומי עם סיום חיים עם סבל וייסורים של אנשים אחרים עם כאבם וכאב משפחותיהם ובסוף היום יחזור הביתה והכל נשאר מאחור לאן זה הולך איך זה לא מופיע בדקות האחרונות לפני שהעיניים נעצמות ברגעים שלי עם עצמי בחלומות עשרות פעמים נשאלתי- איך עושים את זה אני לא יודעת איך להסביר זאת אתה פשוט הופך למכונה אוטומט רואה, מבין את גודל הזוועה אבל נשאר אדיש להכל כי הרי כולם אומרים שרק כך אפשר להמשיך תשאירי הכל מאחור ההומור השחור הנוראי אבל המאפשר את החיים שאחרי השאלה היא מתי זה יצא החוצה ומה יהיו ההשלכות הרי אין ספק שבחיים האישיים זה כבר נוגע האדישות והקור פולשים גם לשם |