"אני רואה שהדרך אליך צריכה להיות שונה...., רוצה עוגיה?"

יש את הרגע  בו אתה מבין,
אולי באיחור מה,
אך באופן חד וברור את האחריות הכבדה שיושבת על כתפיך.

אתה רואה שהדברים אינם זורמים בכיוון הנכון,
מצליח להבין למה ואיך השתבשו,
אך המסקנות כבר מזמן אינם רלוונטיות.

מרגיש כאילו יש לך את שבריר השנייה האחרונה לנסות ולמזער את הנזק,
להיכנס לזירה,
להפשיל שרוולים,
להילחם בעצמך, בגרושתך, ברצונותיהם של יקירך,
לזכור בכול נקודה מה המטרה.

לשחרר את החשיבה, לקבור את האגו לגייס את ההומור,
יכולת הספיגה ולקוות שתמצא את הדרך לעשות זאת בעצמך, למענך ולמענם.

לתקוף נקודה, נקודה, להיות אמיץ לא להמתין לתודה או מילת הערכה,
לקוות שיהיה בך הכוח והאמונה להמשיך בתוך מבול הטרור,
לזרוע בדמעה ואולי אולי יגיעה יום בו תוכל לחייך ברינה.

"אבא תנדנד אותי"

"אוקי, אבל רק פעם אחת"

"פעמיים"

"אבא תנדנד אותי"

"טושן, אתה מספיק גדול כדי להתנדנד לבד"

"אני לא יכול "

"תנסה, אתה יודע, רגליים קדימה ואחורה, ככה צוברים תנופה"

"אני מנסה, ולא מצליח. תנדנד אותי!"

"מסכים אם תמשיך לנסות, ליישר רגליים בכוח קדימה, גוף אחורה ורגליים לאחור כשהתנופה נגמרת"

"אני מנסה, לא מצליח ......"

"יודע שזה לא קל, אבל רק ככה תוכל להגיע להתנדנד גבוה"

"אני לא מצליח"

" זה באמת לא קל, אתה חזק ואתה יכול, צריך להמשיך לנסות"

"אבא, תראה הגעתי עם הרגל לענף"

"לא נכון, מה באמת, וואו כול הכבוד לך, איזה יופי, וואו איזה גבוהה אתה מתנדנד"

"כול הכבוד לך, נסיך"

"אבא, נגעתי בענף השני "

"נד, בוא נשחק קצת "

"לא רוצה"

"בוא יהיה כייף"

"לא אוהב לשחק בכדור"

"בוא, בוא, המחשב יחכה לך"

"תפוש"

"לא נורא, תרים וזרוק אלי"

"מצוין (קיבלתי טיל לפנים, מזל שתפשתי)"

"תפוש"

"אח, אי, האצבע (הוא, שוכב על הרצפה)"

"תראה לי, זה קורה, תכייף הכאב יעבור, תגיד אתה יכול לעשות ככה (אצבע משולשת )"

"נדי, זרוק אלי, לא חייב כול כך חזק כמו קודם"

"נהדר (עוד טיל לפרצוף)"

"תפוש"

"כול הכבוד, איזו תפיסה"

"יפה (שוב הצלחתי לעצור בזמן את הכדור לפני שריסק לי תפרצוף)"

"די, אני רוצה להיכנס"

"נדי, רק עוד כמה מסירות, תפוש"

"יפה, אתה כבר תופש יפה מאד"

"כול הכבוד חמוד, הצלחנו להתמסר כבר כמה פעמים בלי שהכדור ייפול לנו"

לאחר שבוע:

"נדי אתה בא לשחק איתי קצת"

"לא, אני רוצה לשחק במחשב"

"בוא, בלאו הכי לא משחקים במחשב עד השעה 18:00"

"תופש?"

"יפה"

"נהדר,זריקה טובה אני לא הייתי מוכן, תופש?"

"יופי, תפישה מצוינת"

"יפה (בנס גם הפעם ניצל החוטם שלי מלהתרסק), תופש?"

"יופי, אתה כבר תופש מעולה"

"מכיר את המשחק 21, מתמסרים 21 פעמים בלי שהכדור ייפול"

"נראה לך שנצליח?"

"1, 2, 3, 4, 5, 6 ננסה מהתחלה"

"1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15... וואו כול הכבוד, כמעט והצלחנו"

חושב לעצמי, איזה יופי הוא כבר לא מנסה לנפץ לי את הפרצוף עם הכדור, זאת אומרת שהוא כבר לא מאוים ע"י מסירות אלו, איזה כייף .  

"בוא ננסה שוב, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, ....... 21 כן הצלחנו , כול הכבוד!"

"אני נכנס לשחק במחשב"

"טוב, רק עוד פעם אחת לפני"

"תפוש, 1, 2, 3, ..............21, 22, .......40  וואו נהדר איזה יופי, כול הכבוד לנו!"

"מה, כבר הכנסת לי גול? ועוד בין הרגליים!"

"1 אפס"

"מה, עוד אחד?, מה זה מה קורה פה?"

2, אפס"

3, אפס"

4, אפס"

"מתי נעשתה כול כך טוב, נדי, אתה מגן ובועט מצוין"

"5, אפס"

"6, אפס"

"היי נדי, מי אימן אותך ככה, אתה קורע אותי בלי להתאמץ בכלל"

"או סוף סוף, הצלחתי להכניס גול, אז כמה היה לנו, 6, 1, לך"

"7, 1"

"8, 1"

"נד, אתה ממש קשוח, אתה לא נותן לי בכלל להתקרב לשער שלך"

"9, 1"

"10, 1"

"10, 2, יש כן, הצלחתי"

"11, 2"

"12, 2"

"13, 2"

"נד, מה אכלת לצהריים, מזמן לא קרעו אותי ככה"

"13, 3, או סוף סוף"

"20, 5"

"אבא אני רוצה להיכנס"

"מה לא תיתן לי לנסות להשוות? טוב עוד גול אחד"

"25, 6"

"טוב בוא, נכנס"

"שיחקת מצוין, כול הכבוד נד "

"טוש, תגיד, אתה אימנת את נדי? הוא קרע אותי בכדורגל עכשיו, אתה בטוח שאין לך רגל בדבר"