מעולם לא חיבקת אותי. היינו יחד תחת כיפת השמיים, שכובים על הגב כשידינו אוחזות אחת בשנייה, הכוכבים מאירים מעלינו ואנחנו מחייכים.. גרמת לי להתרגש כשאמרת את המילים הנכונות וכל נגיעה של אצבע שלך בשלי העבירה בי צמרמורות חדות.. נישקת כמו שלא נישקו מעולם, נגעת כמו שאף אחד לא נגע לפניך, הבטת לי בעיניים כאילו אתה מסתכל היישר לעמקי נשמתי.. אך לא חיבקת. מעולם לא חיבקת אותי. לקחת אותי לביתך בפעם הראשונה, הכרת לי את הוריך, שהיו כה חמים ומיוחדים, מזכירים את הוריי שלי, הכנת לנו ארוחת ערב, אפילו לבשת סינר וחבשת כובע טבחים.. ידעת מה לעשות כדי לגרום לי לצחוק עד דמעות.. התיישבת לצידי, נתת לי לטעום מהצלחת שלך, אפילו שבצלחת שלי היה בדיוק את אותו האוכל. הנחת את המזלג, החזקת את ידי ונשקת לה בחוזקה, חייכתי אליך ואמרת שאתה אוהב, "אוהב אותך יותר מדי!!" גרמת לי נחת. אך לא חיבקת. מעולם לא חיבקת אותי. שכבנו על המיטה בחדר שלך כשסרט שכל כך רציתי לראות מתנגן לו ברקע. אתה שוכב על הגב כשכרית תומכת בראשך ואני שוכבת על הצד כשיד אחת מחבקת אותך, רגל אחת חובקת את רגליך וראשי מונח על החזה שלך. אני מביטה על הסרט ולא מרוכזת כי אני שומעת את פעימות ליבך ומרגישה אותן כאילו הן פועמות בתוכי. הלב שלנו פעם באותו הקצב בדיוק, שרק הלך וגבר... ליטפת את שיערי בעדינות ולחשת לי באוזן: "יותר מדי.." כששאלתי למה אתה מתכוון ענית: "יותר מדי אוהב אותך". חייכתי ונרדמתי עליך.. אבל לא חיבקת. מעולם לא חיבקת אותי. אמרת שיש לך הפתעה בשבילי ולקחת אותי למקום רחוק, בקתת עץ יפיפייה הנמצאת בין עצים יפיפיים וגדולים, היינו שם רק אני ואתה, הבטתי על המקום והתמוגגתי מאושר.. נכנסת להתקלח וקראת לי להצטרף. פשטתי את בגדיי מעליי ונכנסתי אחרייך כששערי אסוף גבוה. סובבת אותי ופיזרת שיערי, שטפת אותו במים וחפפת אותו בעדינות עם שמפו שקנית, זה שידעת שאני משתמשת בו. שטפת ומרחת מרכך בעדינות שהייתה רק לך, הרגשתי איך הקרקפת שלי מגיבה לך, כל נקודה ונקודה בראשי ובגופי הייתה מחושמלת מאהבה. סיבנת את כל גופי, חלק אחר חלק, איבר אחרי איבר, ואני עמדתי שם, לא זזה, לא מגיבה.. כאילו מרחפת באוויר ורק מקשיבה לך נושק לי בכל מקום, מעריץ את הגוף שלי, אוהב עד אינסוף.. ניגבת אותי, עטפת אותי במגבת ונכנסנו למיטה. עשינו אהבה כמו שלא עשינו מעולם, היית בתוכי עד אינסוף, בגופי, בנשמתי, בליבי, בראשי, במחשבותיי.. היית חלק ממני. גרמת לגוף שלי להגיב לך ולהישמע לכל בקשותיך.. נישקת ללא הפסקה.. אמרת שאתה אוהב אבל.. לא חיבקת. מעולם לא חיבקת אותי. ביקשת שניפגש, אמרת שיש לך משהו חשוב לומר.. לבשתי בגדים יפים, כמו שאתה אוהב, כמו שתמיד התלבשתי בשבילך. נסעתי לכיוון ביתך כשאני מחייכת, לא משנה שראיתי אותך כבר אינסוף פעמים, כל פעם הייתה מרגשת יותר מהקודמת. הגעתי אליך, הבטתי בך, עיניך דמעו.. ואז.. חיבקת אותי. אנחנו כבר לא יחד.. מדהים איך חיכיתי כל כך לחיבוק אמיתי ממך.. איך לא הסתפקתי בנשיקות, בליטופים, בהתרגשות, במילים החמות.. רציתי חיבוק. אז חיבקת.. חיבקת כדי להגיד שאתה כבר לא אוהב. כשחיבקת כבר לא אהבת. אז לא רוצה! לא רוצה את החיבוק שלך! רוצה בחזרה את הנשיקות, הליטופים, רוצה שתגיד שאתה אוהב.. רוצה שלא תחבק אותי לעולם. אל תחבק אותי לעולם. |