אני רוצה להעלות נושא שהוא מצד אחד קשור למצב הכלכלי הכללי בעולם ובעיקר במדינה, אך מצד שני איננו חדש ולא נולד כתוצאה מהמשבר הנוכחי אלא החמיר. הנושא הוא מוסר התשלומים הנמוך. אומנם עכשיו אפשר לבוא בתירוצים, לא שילמו לי אז אני לא יכול לשלם לך כי אין לי כסף, כי המצב וכו'....אבל רבותי, הדבר הזה לא נולד היום. אנשים פשוט אינם מכבדים את תנאי התשלום שלהם, מתחילים עם תירוצים מפה ועד הודעה חדשה ואנשים שעשו עבודה מוצאים עצמם רודפים אחרי הלקוחות שלהם ולמעשה מממנים אותם בלי ריבית.

אני אומנם שכיר אז אני לא כל כך חווה את זה על בשרי, למרות שהחברה שאני עובד בה כחברה מרגישה את זה טוב מאוד ונוצרת בעייה של תזרים כמעט כל חודש. ואני מדבר על חברת היי טק מבוססת (מה שזה לא אומר בימינו, הכל נפיץ).

אבל מה יעשו עסקים בינוניים וקטנים ונותני שירותים, אשר עובדים קשה כדי לשרת את הלקוחות שלהם ובסוף החודש, או מתי שזה לא יהיה שהלקוח צריך לשלם, הוא פשוט מתחמק ומושך את האשראי הרבה מעבר להסכמים. היום התפרסם במעריב שמוסר התשלומים בישראל ירד והוא עומד היום על 12 יום איחור, כשבעבר הוא היה 9. גם 9 זה לא טוב, ולדעתי 12 זה מספר אופטימי. מאנשים שאני מכיר שנותנים שירותים אני יודע בוודאות שזה עומד על 60 יום מעבר לתקופת האשראי בהסכם כמו כלום.

כלומר, הנושא לא נולד בגלל המשבר הכלכלי, אלא הוא תבוע במנטליות הישראלית. לא משלמים לא נורא נשלם זה לא שאמרנו שלא נשלם, רק מה זה משנה מתי? וככה זה מתקיים. ומה שקורה זה שבסופו של דבר אנשים סוגרים את העסקים שלהם בגלל שאין להם תזרים, בגלל שהבנקים הפכו לאויבים של העסקים הבינוניים והקטנים, ובסוף הגלגל הזה אנשים לא מקבלים את השירות ברמה הגבוהה ביותר כי הספק בסופו של דבר אומר לעצמו, אם בין כה וכה אני לא אקבל תשלום למה לי להתאמץ. וזה גלגל חוזר שצריך להפסיק אותו.