פוסטים אחרונים
- בפלסטין ההיסטורית קם ערב רב של גוזלי אדמה - מגילת העצמאות לו הייתה נכתבת בידי השמאל של ימינו 17/2/13
- אחת ולתמיד: דרוש פיתרון לבעיה היהודית 15/2/13
- הספר שלי יוצא לאור 8/11/12
- רק תזכורת שיש את 28/4/12
- זרעי הפורענות של כושר הייצור העודף 22/6/11
- השפעה לעומת כח: מדוע אין לאינטלקטואלים את הכבוד שלנו (2) 18/6/11
- הוא חכם, הוא צודק והוא מוסרי, אז למה אין לו את הכבוד שלנו? על ירידת קרנו של האינטלקטואל (1) 17/6/11
- האישה הצעירה מהכרם (היא הקיץ) 19/5/11
- 1+1 7/5/11
- אני עושה ערב (ומצלמים אותו לדוקו של ערוץ 2) 28/4/11
- קילשון אחוז בידיו של מורפיאוס 17/4/11
- כעת חיה 26/3/11
- שני שירים חדשים 25/12/10
- האדם גדול מסך דפוסיו: הרהור על מדע ואנשים 25/10/10
- פינוק, עיוות ערכּי ואטימות: ארבעה קטעי דיעה שמאלניים ותגובה ציונית הולמת אחת 18/10/10
- דברים ששכנה גונחת עזרה לי לנסח, ועוד איזה עניין קטן 13/10/10
- "זכויות אדם זה קטע שמאלני" ועוד שקרים שמספרים לנו על דמוקרטיה 13/10/10
- מגלומניה אינפנטילית ומסוייטת: פרסומות הענק של הזמן שלנו 5/10/10
ארכיון
0
יש לי דוּדה לתותה (של אנה)
שאני כל היום בשמש בגב ניחר וריאות כפופות ממאמץ ברזל מכה בברזל והברזל כבד בשמאל ובימין כמו שהלב ענני נוצה ויש לי דודה לתותה - מה לאדמה חרוצה ולירכייך, ומותנייך, החרשות לנקישות נואשות ? כמה פשוט להיות ברזל, כמה לא מסוכן - דבר אחד בכל פעם קורנס או מסילה, אבזם חגורה להיפתח, רכב לבוא אלייך, מטונף ומכונס, תגידי, ברזל בענני נוצה, איזה קול הוא משמיע? |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמיהת החומר להיות רוח, הא? (ולהיפך, גם). תודה תמיס, שבת שלום ושלווה.
הצלחתי לראות תמונה מוחשית של כמיהת החומר לגעת ברוח......
***מה שבטוח, אתה אוחז במיומנות בכלי המשורר...
רחלי, כל פעם שאני רואה את הערסל שלך משהו בי נרגע (:
תודה -
מותניים חירשות מברישות כוכבים מעל הידיים,
פנחס שדה קרא לברזל כי ימלוך,
ומה אתה?
תרגישי חופשי - - -
[בחירה יפה, יש כמה וכמה דמויות מפתח שהכי אוהבות את זה (:]
בוא'נה, אתה גאון
(וממש בא לי לקלל אותך עכשיו. עם הרבה חיבה, ובכל זאת..)
*
תשאלי, מבטיח - אם לא להסביר - לפחות לסבך אותך עוד קצת.
בתור מסגרית לשעבר
ולא פמיניסטית בכלל
אני מבולבלת
מעיין מעיין. אשרי הזרועות.
ובתנאי שתעשה למעני פירואט עם חצאית מלמלה, על רגל שמאל (אקסל, אולי תרגעי עם הסטיות?)
ברזל בענני נוצה...
איזה קול הוא משמיע?
פשששששששששששששששששששששששש
ואח"כ שקט מפוזר....
ככה השארת אותי...
כתיבה אירוטית במיטבה!
התחביאיני בגלימך, אם קדושה?
כן, בוודאי, ואני האם תרזה, ואתה רקדנית בלט אלגנטית בבלט המלכותי של לונדון.
את עם הראש המלוכלך שלך...אלה בסך הכל גברים שעובדים קשה.
הו הו... אהבתי את התמונה לצד השיר. הפאלוסים הברזליים והמכרה פעור מולם. חחחה בחירה גאונית!
אם חושבים על השם של הירק הזה - בערבית...אני לא יודעת.... אולי זה דווקא כן מתאים פה....אהההם
תודה מירה. מעריך את זה.
"...אבזם חגורה להיפתח, רכב לבוא אלייך,
מטונף ומכונס, תגידי,
ברזל בענני נוצה,
איזה קול הוא משמיע?"
ענק המילים והמשמעויות
המסתתרות שבתוכן.
מירה
מה אומר ומה אדבר?
קינאה לא הייתה כשכתבתי את זה - מה שלא שולל ממך את הקריאה הפרטית שלך, כמובן. אני כיוונתי יותר למקום של צורך רגשי עז שלא נענה - מאיזושהי סיבה לא נודעת.
*תודה על התגובות מאירות העיניים והכיכובים, אריאדנה.
ולי זה הזכיר, סליחה על השריטה הפרטית שלי,
את סיפור האהבה הלוא כל כך מוצלח בין הפייסטוס, אל הנפחים היווני לבין אשתו אפרודיטה, אלת האהבה,
שפרחה לה קלה כנוצה לזרועות האחר.
כתיבה גברית משובחת*
דווקא המשהו הזה עושה הכל קל - -לא?
או שלא. תודה תמרי.
חושב שנבחרתי להיות גבר, תודה לאל שיש דברים שאנחנו לא צריכים להחליט עליהם. פשטות גברית מרגשת? אני מוכן לקבל את זה. שובבה (-:
לחיי עננים הבולעים את הברזל וחוזרים לנוציותם, אם כך.
ומיד חשבתי על השאלה, מה יותר כבד, קילו ברזל או קילו נוצות?
אני חושבת שהתשובה היא הקילו של המשהו הזה שיושב בנשמה.
כרגיל אתה נהדר, מפנק מפנק מפנק...
תודה לך שייד
תודה תנא X
1.
בגלל פשטותו של הברזל בחרת להיות גבר.
בגלל הפשטות גברים מרגשים אותנו עד שמסמיק התות.
בגלל האדמומיות הגישה הופכת קצת מסובכת
2.
ברזל על ענני נוצה לא משמיע קול
הוא חותך, פוער, מפזר את הענן
אבל אחרי זמן הענן מתאחה וחוזר לנוציותו
3.
לי יש דודה לקישוא, אבל זה לא מתאים לשיר.
מאוד מאוד יפה. אתה מוכשר (למהדרין). עושה את זה עם המילים...