טיגון עמוק
פוסטים אחרונים
- מאניה דיפרסיה 23/2/09
- חמין הטעים ביותר ביקום (והבלוגים של בישולים) 21/2/09
- בין שני נתחים זורם נהר אחד 24/10/08
- מצעד השטייטל 19/7/08
- סופה של תקופה 29/5/08
- פוסטמונות 18/5/08
ארכיון
ססמי היפתח
את הסיפורון הזה יבין רק מי שיש לו ילדים קטנים (או ממש קרוב לעולמם):
יום שלישי בצהריים, שירה בת ה-4 ואני הולכות לסופרפארם. היא מקפצת בעליזות בין המדפים, נתקעת, כרגיל, מול הסטנד של הממתקים ובוחנת בחמדה שורה של חטיפי מרס מנצנצים. אני, כרגיל, נתקעת מאחורי זאת שיש לה הכי הרבה קופונים. גם לייפסטייל, גם מהעיתון, וכן, היא תשמח לשמוע על המבצעים. בנתיים הטף האנרגטית מחליטה לנסות את הדלתות הנפתחות. המשחק הוא פשוט: עומדים לפני הדלת והיא נפתחת ואז יוצאים החוצה וצריך לקפוץ מהר פנימה לפני שהדלת נסגרת, כי העין האלקטרונית נמצאת רק בצד אחד. בפעמיים הראשונות זה הצליח לה. אח"כ היא נשארה בחוץ והדודה עם הקופונים יצאה והושיעה אותה ובפעם הרביעית היא נתקעה בחוץ. עמדה וחיכתה, נפנפה בידיים, קפצהעל רגל אחת ובסוף כשכלו כל הקיצים היא צעקה מכל הלב "Open"!
מתברר שהדלת בסופרפארם שלנו לא יודעת אנגלית. |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים.
אצלנו הילדה עומדת מול הדלת של הבית וצועקת open בזמן שאני מרוב חום וטישטוש לוחצת על השלט של האוטו
הקונדוקטור הלא הוא הכרטיסן ברכבת. אני עוד זוכרת מ"ביקור הגברת הזקנה"
:-)
ענק. מקסים לגמרי.
מוזר, למרות שמוכרים שם ספר של דורה בעשרה שקלים (שמעתי אתמול במערכת הכריזה).
אתמול או היום היתה בעיתון ידיעה על אמא שעזרה לסבתא שלה לעלות לרכבת, הדלתות נסגרו בעודה עם הסבתא בתוך הרכבת, ועגלת התינוקת שלה, כולל התינוקת, נשארו על הרציף. בלהה, בלי ספק. נגמר טוב, כשהקונדוקטור (מי שזוכר מה זה שיצביע) מטייל במשך שעה עם התינוקת הנטושה עד שאמא שלה תתפוס את הרכבת חזרה.