תמיד אבל תמיד תרגש אותי ....

 

יש עננים בשמים וגם שמש זורחת ....שתשלח לך הרבה אור .....

 

כל כך אופטימי רגיש ומלא אהבה ===איש מדהים אוהבת אותך....

 

ציקיבואי *

איש גדול, שיר יפה אך מלא עצבות.. יש עננים בשמים אבל גם השמש זורחת...

תמונה ושיר מדהימים...

תחי האופטימיות... *

השיר יפה

גדוש ומלא.

 

 

לצערי לא עלתה אצלי תמונה.

כל כך יפה...

 

 

 

הלוואי ולא הייתי ניסחף לכל אהבה

כמו הרוח

ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים

מחושלים

רואים את הנוף מכל הכיוונים

 

 

ואני מאחלת שלא תשתנה, תמשיך להסחף כי אין דבר ראוי יותר מאהבה להסחף אחריו.

 

 

 

אהבתי וכיכבתי

הלוואי ולפעמים הייתי יכול

לשוט מתחת לציפורים

חופשיות ממחשבות

להביט לשמיים כחולים

של אחרים

לקרא מחשבות

 

 

ואני לוקחת את הבית הזה איתי

תודה יקירי

יפה מאד דובי.

מזכיר קצת את שירו של שלמה ארצי "במטוס סילון..."

שינית שם... ספרותי?

שיר כל-כך נוגע

שאלות מלאות תום

וסקרנות, כמו של ילד.

וכשהשואל, הוא גבר בשל, זה עוד יותר

מעצים את התחושה ...את המשאלה...

זה עוד יותר מעצים את הילד הקטן שבכל אחד מאיתנו

הערג לחיים פשוטים וטבעיים.

 

ציפורים תמיד נודדות

והשלג בקייץ נמס

וההרים תמיד נישארים בודדים.

מציאות!

של בדידות.

 

בשיר הזה יש דימויים שמרגשים אותי במיוחד.

הציפורים   הים   העננים

 

פעם, סיימתי סיפור (מאוד נוגע)

שמסתיים:

" הלוואי שהייתי הרוח, העושה בגלים כרצונה"

 ****

התמונה, היא פיוט ...ממש! כמו שכתבת: די להביט בילד ולהבין שאין מקום לפסימיות.

****

כל כך-עדין, כל-כך נוגע...כל-כך פוגע!

תודה.

 

שאין ספור פרפרים יתעופפו מול עינייך, שאין ספור סיגליות יפרחו תחת רגלייך, שקרני השמש יזהרו בפנייך, שציפורים יצייצו כל בוקר בחלונך, שלעולם לא תעמוד בגשם לבדך. שהרוח הנושבת תישא אותך אל האושר, שתמצא את דרכך שלך בשבילי היושר, שתזכה לראות את צבעי הזריחה והשקיעה, ואת הכוכבים המנצנצים בחשכה. באהבה דבי

אהבתי....

איך אפשר להיות פסימים או להשאר אדישים

עם שירים כמו שלך???????????????????

שיר נהדר

תמונה נהדרת

שיר רגיש

 

לפעמים...

אבל תמיד... האהבה..

כואבת..

בעיקר זו שאינה מושגת.. חיה צורבת לעד..

משמשת אוכל למשוררים.

הדס

אם תנסה לעוף, עוד תגלה כנפיים

 (מתוך שיר מדהים של מירי מסיקה "ילדה עצובה" מילים: קרן פלס)

משורר אמיתי   *

כמה יפה אתה כותב ....

מביט פנימה ומבטא החוצה....

 

היי דובי !

פתאם בעקבות השיר שלך עלה לי רעיון !

 

 

ים המלח הים הכי נמוך בעולם ,

מאד עצוב עכשיו

כי נגמרו לו הדמעות ,

ונשאר רק המלח של העצב שנמס מכל האנשים ,

והעננים לא יורדים כל כך נמוך לבקר אותו ,

חוץ מענן אחד , שהוא ענן עשן מהמפעל הסמוך ,

הוא דומה לענן רגיל ,

אבל אין לו נשימה ,אז מידי שנה מגיעים כל האנשים ,

מכל העולם ,

לבכות קצת לידו שיהיה לו משהו חדש ,

דמעות טריות וענוגות ,

לזכר שהיה פעם ים כל כך עצום ,

ואפילו בתי המלון מתכופפים לכבודו ,

לנחם אותו . ויוצרים בקיעים בכביש ,

שמחייכים לקראתו . 

 ציפ

אבל ים

אף פעם לא עולה על גדותיו (אלא אם יש צונאמי)

יופי של שיר ציפור דרור שכמותך...

דובי

אל תהיה מלנכולי

בסוף תמצא את האחת

שאתה מייחל לה

שרון

"ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים"

גם סלעים לעיתים בוכים.

ואתה תמיד,תמיד מרגש..*

"הלוואי ולא הייתי ניסחף לכל אהבה

כמו הרוח"

אהבה היא

לנוע עם הרוח

ולגמוע מרחבי ים כחול ומלווח.*

שרי

הלוואי ולא הייתי ניסחף לכל אהבה

כמו הרוח

ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים

מחושלים

רואים את הנוף מכל הכיוונים

 

הלוואי וגם אני...במיוחד המתעתעות בינהן...הכאילו....

לדובי *

כתבת שיר נפלא

מלא מחשבות וחיפוש

ותהייה

והנה גם החלפת את שם

הבלוג מקנדינסקי

למיכתב בבקבוק

וזה כבר יופי של שינוי.

אז תכתוב באמת את מכתבך

ותשים בבקבוק עם התכווננות

ותביא אל גלי הים ותשלח...

תבורך

רגיש ועדין ונוגע, דובי.

אהבתי מאד. *

ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים

מחושלים

רואים את הנוף מכל הכיוונים

 

והרים נשארים בודדים.

דובי הדימויים שבשיר מקסימים.

נדידת הציפרים, נדידת העננים.

דרת הצילומים מנפאל מקסימה.

הלוואי ולא הייתי ניסחף לכל אהבה

כמו הרוח

ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים

מחושלים

רואים את הנוף מכל הכיוונים

 

אל תשתנה דובי

 

אוהבת את הים 

ואת שירך גם.......

 

*

אבל ים

אף פעם לא עולה על גדותיו

 תמיד שומר את עצמו

לעוד כמה דמעות

 

כי הים נושא את הגלים בין השפל לגאות 

ויוצר איזון מסוים 

היי, דובינקה,

אוטומטית השפלתי מבט לרגליו של הילד (עקב הטראומה מן התמונה בפוסט הקודם...)

תודה לאל שהילד הזה - בריאותו תקינה , לפחות למראה.

ולגבי אשר כתבת:

ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים

מחושלים

רואים את הנוף מכל הכיוונים

כמה בני מזל הם אנשים כאלה...

* לך, יקירי...

 

Sea of love instead of sea of tears...

קירי לעיתים הים כן עולה על גדותיו,

וכו התענגותי משיריך עולה על גדותיה.

קבל כוכב של עונג

באהבה

טארה

יש משהו דומה בים אלינו

פעם רגוע- כמונו!

פעם סוער- כמונו!

וגליו המתנפצים כמו

הרגשות שיש בנו!!

כתבת יפה!!

   *

שיר מקסים חברי

הלוואי ולא הייתי ניסחף לכל אהבה

כמו הרוח

ראיתי בחיי אנשים

כמו הרים

חזקים לא זזים

בלתי פגיעים

מחושלים

רואים את הנוף מכל הכיוונים

 

זה הבית שלקחתי מהשיר

המשך ערב טוב אחי המוכשר

               אדי          

קנדינסקי

 

 

לפעמים מגיע ענן אל הים

שוטף את גופו עם הגשם

ניבלע בתוכו

ממלא כמעט את כולו

אבל ים

אף פעם לא עולה על גדותיו

 תמיד שומר את עצמו

לעוד כמה דמעות

כל כך יפה ומרגש כתבת

אהבתי כל מילה -

והים  -

תמיד שומר את עצמו לעוד כמה דמעות

אבל ים

אף פעם לא עולה על גדותיו

 תמיד שומר את עצמו

לעוד כמה דמעות

 

הוא לא עולה על גדותיו כי מלאכים

עומדים שם על הסף

מהמקורות

יפה כתבת אהבתי