בס"ד

לברוח מאש המחלוקת

פרשתנו החלה בסיפור חלום יעקב כשרצה ללון הניח את ראשו, ואבנים רבו ביניהם היכן יניח הצדיק את ראשו, ה' עשה נס וחיבר את כל האבנים למקשה אחת וכך זכו כל האבנים יחד שעליהם הניח הצדיק את ראשו.

שאל פעם יהודי חכם, הרי בורא עולם הכל יכול עשה נס גדול וחיבר את כל האבנים יחד על מנת למנוע מחלוקת בין האבנים, וכבר עשה נס וחיברם. וכי לא יכל לעשות נס נוסף ולחבר את כל האבנים יחד ולעשותם כרית נוחה שעליה יוכל הצדיק להניח את ראשו, מדוע השאיר את האבנים כמו שהם? ענה אותו יהודי חכם, "ממחלוקת לעולם אי אפשר להוציא כרית" נכון שהקב"ה עשה נס, נכון שהצדיק הניח ראשו ורצה ללון והיה מגיע לו ללון בנוח, אך ממחלוקת... אי אפשר.

זה כמובן על דרך המליצה, אך יש בה הרבה מן האמת. עם הרבה מוסר השכל.

בכל ויכוח בין אדם לחברו, בין איש לאישתו, בין שכנים וכו' תמיד יתכן שיש אחד שצודק, והוא ימצא ראיות מוצקות לטענתו הצודקת כמובן. כמו כן השני ינסה בכל כוחו להצדיק את מעשיו וטענותיו, ופעמים שהטונים עולים לגבהים שצריך מנוף מיוחד על מנת לחזור למסלול. דבר אחד צריך לדעת. ממחלוקת רק מפסידים. גם אם נראה שכעת נצחת והוכחת בצורה הכי טובה והשני נכנע לך, אך נשאר לו עליך בלב, ניצחת זמנית אך הפסדת לאורך זמן. מחלוקת זה אש, ומאש בורחים כמה שיותר מהר.!!!

שדברים אלו יהיו לעילוי נשמת

מוישה קרפל בן מרדכי

ת.נ.צ.ב.ה