חדר כושר על שני גלגלים  בימים אלה של "חורף" (לפחות על פי לוח השנה) השמש זורחת ב - 06:00 והאור הראשון לא עולה יותר מכמה דקות לפני זה. השילוב של נתון זה עם מחוייבויות המשפחה והעומס בעבודה קטלני עבור מי שרגיל לתת בראש בכל בוקר בין 05:00 ל - 07:00, לפני שהוא אץ לו רץ לו להשתלב במירוץ העכברים של ההישרדות הבורגנית. מאחר ובימים אלה גם נמנעות ממני רכיבות קומונת סינגל ספיד עתירות האדרנלין והאתגר בגלל קורס המדריכים בוינגייט ביום שישי, אז המצוקה כפולה ומכופלת. מה עושים ? עושים התאמה לאילוצים ומפיקים את המירב ממה שיש. מאחר ובימים אלה עומדת לרשותי פחות משעה וחצי בכל בוקר, עברתי מנוהל "XC אכזרי-קצב לפנים-לא עוצרים-לא לוקחים שבויים-גומאים 50 ק"מ מישוריים עד הים ובחזרה" לנוהל "חדר כושר על שני גלגלים". פיתחתי שני לופים בגבעות הסביבה שמספקים מסלול עם מקסימום עליות ומינימום מלכודות חול. יש לופ של 2+ דקות, ויש לופ של 15.5 דקות. את הראשון אני ממקסם בחזרות לתוך 30 דקות - מה שמביא אותי ל - 13 עד 14 חזרות. את השני אני מבצע 3 עד 4 פעמים. בשני המקרים מדובר על פעילות מקוצרת בזמן - אך מאד אינטנסיבית ומאומצת. בימים של "מנוחה" - אני פשוט נותן את נחל אלכסנדר המקוצר בצירוף כמה אלמנטים מקומיים לשם הגיוון והעניין. התחושה ברגליים - בעיקר בשריר הארבע-ראשי, היא שהעניין תפור יפה ויתגמל אותי בטווח הארוך. האופניים המועדפים הם הסינגל-ספיד הוותיקים בתמסורת 32-14 אשר כמובן איננה מתאימה לרכיבת ALL MOUNTAIN אלא מותאמת למישורי וגבעות השרון. הרכיבה הזאת קרובה ברוב הפרמטרים הפיזיולוגיים לרכיבת כביש, עם מינימום נושאים הקשורים בשליטה באופניים ומעבר מסלולים טכניים ומקסימום סיבולת לב-ריאה ומאמץ שרירי בכוח מתפרץ. אאאחחחחחחחח... לפתוח יום עבודה עם הצריבה המתוקה הזאת בשרירי הרגליים שעסקו באופן נמרץ בפינוי חומצות חלב. איך מעבירים תחושות כאלה למי שלא חווה את זה ? |