ציורים
פוסטים אחרונים
- המדינה כמלכודת קיומית 22/6/11
- הפחד כתשתית קיומת ואיך להתגבר עליו 30/5/11
- תערוכות 27/5/10
- לא מצליחה להרדם 11/5/10
- הבלון הצבעוני 5/5/10
- אומנות ,ונפש ,וסתם הרהורים 1/4/10
ארכיון
הדרך
אני חייבת לכתוב , מרגישה בטירוף את אצבעותיי רצות על פני המקלדת , לא אני לא כותבת בשיטה עיוורת , חייבת לעקוב אחרי כל אות עם עיני , בוחנת את עצמי כל הזמן , מה אני מרגישה , למה אני רוצה לחיות , למה אני לא רוצה לחיות , מה מניע אותי , לאן אני הולכת , האם אני ממהרת ? האם אי פעם מיהרתי ? הילדים שלי , שני בני , לא נמצאים פה עכשיו , מחר הם יהיו , אולי אפילו היום , אני רוצה לכתוב , בטירוף , לספר את סיפור חיי, אולי מחר יגמר , זה עובר כל כך מהר , שניות , אלפיות שנייה , והכול נגמר , האור כובה , ויש חידלון , ואז לא ארגיש כלום , לא אדע מה אני מפסידה , האם יכאב להם לילדי , האם יהיו מאושרים , ומה יקרה לחברותי , לציורי , מה יקרה למדינה בה נולדתי וילדתי את בני האהובים , לאן אנחנו נוסעים , לאן מובילה הדרך ? כל כך סקרנית רוצה לקפוץ קדימה , לעשות פאסט פורוורד ולראות את העתיד , אבל הרי אין סוף , הכול נצחי , חוץ מהקיום הפיזי שלנו , אינסוף , הרגשתי את האינסופיות , כל כך לאחר הגירושים . אומנם נגמר , הנישואים שלי וחיי עם הבעל , השקר הגדול מכל , השייכות , ולמרות הכול , זה הדבר שחסר לי יותר מכל , החוסר שייכות |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מספיקה ...מספיקה ....גם להתפלסף וגם לחיות ...וניפגש בשיעור ציור בבית החדש במזל ובברכה!!!
שאלות פילוסופיות קיומיות. אני מקווה שיעבור לך מהר.
החיים קצרים מידי מכדי לבזבזם על פילוסופיה:)
שייכות?
את שייכת אצלי, אם זה נחשב.
את שייכת לכל מי שאוהב אותך.
ואיך זה שהברזת לשעת ציור?