כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהשפה והחוצה

    \"אנחנו לא יודעים אם יש אלהים, אבל אין ספק שיש נשים\" (וודי אלן)

    ארכיון

    0

    משמידת עדויות ביוגרפיות

    110 תגובות   יום שלישי, 9/12/08, 03:32

    אשה בְּשֵׁלָה                    

     מניין שנותיה                         

     נסיון חייה                                

     חרצו פניה אט אט

     

                             

     

    אשה בְּשֵׁלָה                    

    דרכה נסללה            

    הינומת הכלה                 

    הריון ולידה                    

    צער גידול בנים               

    הורים במרומים              

    רחבו מותניה                  

    מעטו מחזריה                 

    שדיה קרסו באחת

     

                             

     

    אשה בְּשֵׁלָה                    

    סכיני מנתחים                 

    שוב גופה מצלקים            

    קצת כואב 

    אך לה לא איכפת 

     

                               

    דרג את התוכן:

      תגובות (102)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/12/08 21:30:

      צטט: ransom stark 2008-12-15 20:24:44

      אבל זו בכלל לא הייתה הסוגיה. הכוונה לא הייתה הסכמה או אי-הסכמה. יצאנו מנקודת הנחה שלא מדובר בדיעה אלא בהזדהות, שזה משהו אחר לגמרי.

       

      אני אמרתי שמכיוון שאני הכי מאמין באנשים שקרובים אליי, אז אני לא יכול להפריד את זה מהאמפטיה, ואז הגענו גם לשיחה על שדים ומלאכים בתוך כל אדם וכהנה וכהנה. 

       

      אנשים מצליחים להתעלות על המון דברים ולא נותנים למשהו אחד להגדיר אותם. אני רואה את זה בבהירות רבה באלה שקרובים אליי. אני לא מוכן לוותר על זה. זו הדרך שלי להביע אמפטיה, ויכול להיות שלא תמיד היא מתאימה. אבל לא מדובר בדיעה. אמרתי כבר שאם אני לא מצליח לשים את עצמי בנעלי האחר אז הדיעה שלי לא חשובה.

       

       

      לא ממש הבנתי את התגובה הזו שלך, אבל כפי שגם אני אמרתי כבר, מסכימה עם המשפט האחרון.

       

        15/12/08 20:24:

      אבל זו בכלל לא הייתה הסוגיה. הכוונה לא הייתה הסכמה או אי-הסכמה. יצאנו מנקודת הנחה שלא מדובר בדיעה אלא בהזדהות, שזה משהו אחר לגמרי.

       

      אני אמרתי שמכיוון שאני הכי מאמין באנשים שקרובים אליי, אז אני לא יכול להפריד את זה מהאמפטיה, ואז הגענו גם לשיחה על שדים ומלאכים בתוך כל אדם וכהנה וכהנה. 

       

      אנשים מצליחים להתעלות על המון דברים ולא נותנים למשהו אחד להגדיר אותם. אני רואה את זה בבהירות רבה באלה שקרובים אליי. אני לא מוכן לוותר על זה. זו הדרך שלי להביע אמפטיה, ויכול להיות שלא תמיד היא מתאימה. אבל לא מדובר בדיעה. אמרתי כבר שאם אני לא מצליח לשים את עצמי בנעלי האחר אז הדיעה שלי לא חשובה.

       

       

        15/12/08 20:14:
      תטפס במעלה התגובות. הגענו לכך ממה זו אמפטיה.
        15/12/08 18:32:

      אני לא מבין איך הגענו ל - "גם אם אנחנו לא בהכרח מסכימים עם דעותיו או מעשיו."

       

      הנושא בכלל לא היה הסכמה או אי הסמכה.

        15/12/08 17:29:
      ובזה גם.
        15/12/08 17:09:

      צטט: אירה ג 2008-12-15 15:04:30

      א. במחשבה נוספת אני מסכימה עם מיא.

      ב. אמפטיה זה לתמוך רגשית באחר. לתת אישור לתחושותיו גם אם אנחנו לא בהכרח מסכימים עם דעותיו או מעשיו. זה עדיין לא אומר שאנחנו מעודדים את הדרך בה הוא מעוניין ללכת.

       

      כן, נשים יותר טובות בהכל. גם בזה וגם בזה, וגם בזה.

       

       

        15/12/08 17:02:

      צטט: אירה ג 2008-12-15 14:19:59

      צטט: י.ג.מ 2008-12-15 13:22:50


      אני חושב שהדיון שלכם מצביע על ההבדלים הראשונים שלמדתי שקיימים בין גברים ונשים (כממוצע).

       

      כשלאשה יש בעיה, והיא פונה לחבר/ה איתה, היא צריכה בעיקר אמפטיה. היא צריכה בעיקר לשמוע את קולה שוב דובר דרך אותו חבר/ה. אמפטיה. לא שאותו בן אדם יפתור לו את הבעיה, או יציע דרכי פתרון שונים שהיא לא חשבה עליהן.

       

      כשלגבר יש בעיה, והוא פונה לחבר/ה איתה, הוא צריך בעיקר פתרונות, דרכי התמודדות וכו'. הוא יותר צריך שיתנו לו לראות דברים מזוויות נוספות שהוא לא ראה דרכן.

       

      ברור שזו הכללה, אבל מצאתי שהיא נכונה במרבית המקרים.

      יכול להיות שאתה צודק, אבל אני חושבת שמהצד השני גם נשים יודעות לתת יותר טוב אמפטיה וגברים יודעים לתת טוב יותר פתרונות מעשיים, בלי קשר למה שהצד השני זקוק.

      בהכללה כמובן.

      הכי טוב - להקשיב לצד השני ולתת לו מה שהוא זקוק. וגם הכי קשה.

       

      בדיוק מה שהתכוונתי. נשים הם יותר כאלו, וגברים יותר כאלה. הסוד הוא לדעת לתת את מה שאתה בדרך כלל לא צריך, ופחות יודע להעניק (אמפתיה/מעשיות). להבין שזה מה שצריך פה, ולא בהכרח מה שאתה חושב שצריך בסיטואציה.

       

       

        15/12/08 15:04:

      א. במחשבה נוספת אני מסכימה עם מיא.

      ב. אמפטיה זה לתמוך רגשית באחר. לתת אישור לתחושותיו גם אם אנחנו לא בהכרח מסכימים עם דעותיו או מעשיו. זה עדיין לא אומר שאנחנו מעודדים את הדרך בה הוא מעוניין ללכת.

        15/12/08 14:45:

      צטט: אירה ג 2008-12-15 14:19:59

      צטט: י.ג.מ 2008-12-15 13:22:50


      אני חושב שהדיון שלכם מצביע על ההבדלים הראשונים שלמדתי שקיימים בין גברים ונשים (כממוצע).

       

      כשלאשה יש בעיה, והיא פונה לחבר/ה איתה, היא צריכה בעיקר אמפטיה. היא צריכה בעיקר לשמוע את קולה שוב דובר דרך אותו חבר/ה. אמפטיה. לא שאותו בן אדם יפתור לו את הבעיה, או יציע דרכי פתרון שונים שהיא לא חשבה עליהן.

       

      כשלגבר יש בעיה, והוא פונה לחבר/ה איתה, הוא צריך בעיקר פתרונות, דרכי התמודדות וכו'. הוא יותר צריך שיתנו לו לראות דברים מזוויות נוספות שהוא לא ראה דרכן.

       

      ברור שזו הכללה, אבל מצאתי שהיא נכונה במרבית המקרים.

      יכול להיות שאתה צודק, אבל אני חושבת שמהצד השני גם נשים יודעות לתת יותר טוב אמפטיה וגברים יודעים לתת טוב יותר פתרונות מעשיים, בלי קשר למה שהצד השני זקוק.

      בהכללה כמובן.

      הכי טוב - להקשיב לצד השני ולתת לו מה שהוא זקוק. וגם הכי קשה.

       

       אני חולקת עלייך. אני חושבת שנשים יודעות לתת יותר טוב הכל.

        15/12/08 14:23:

      לכן זה עניין של גם וגם, ולא - או, או.

       

      למרות שבמה שאני אמרתי לא התכוונתי להצעת פיתרונות. הכל היה בגדר מכלול האמפטיה. אמפטיה יכולה גם להתפרש כעידוד - לאו דווקא את מה שמבקשת האמפטיה רוצה...

       

      לכולנו יש תפקיד בסופו של דבר.

        15/12/08 14:19:

      צטט: י.ג.מ 2008-12-15 13:22:50


      אני חושב שהדיון שלכם מצביע על ההבדלים הראשונים שלמדתי שקיימים בין גברים ונשים (כממוצע).

       

      כשלאשה יש בעיה, והיא פונה לחבר/ה איתה, היא צריכה בעיקר אמפטיה. היא צריכה בעיקר לשמוע את קולה שוב דובר דרך אותו חבר/ה. אמפטיה. לא שאותו בן אדם יפתור לו את הבעיה, או יציע דרכי פתרון שונים שהיא לא חשבה עליהן.

       

      כשלגבר יש בעיה, והוא פונה לחבר/ה איתה, הוא צריך בעיקר פתרונות, דרכי התמודדות וכו'. הוא יותר צריך שיתנו לו לראות דברים מזוויות נוספות שהוא לא ראה דרכן.

       

      ברור שזו הכללה, אבל מצאתי שהיא נכונה במרבית המקרים.

      יכול להיות שאתה צודק, אבל אני חושבת שמהצד השני גם נשים יודעות לתת יותר טוב אמפטיה וגברים יודעים לתת טוב יותר פתרונות מעשיים, בלי קשר למה שהצד השני זקוק.

      בהכללה כמובן.

      הכי טוב - להקשיב לצד השני ולתת לו מה שהוא זקוק. וגם הכי קשה.

        15/12/08 13:22:


      אני חושב שהדיון שלכם מצביע על ההבדלים הראשונים שלמדתי שקיימים בין גברים ונשים (כממוצע).

       

      כשלאשה יש בעיה, והיא פונה לחבר/ה איתה, היא צריכה בעיקר אמפטיה. היא צריכה בעיקר לשמוע את קולה שוב דובר דרך אותו חבר/ה. אמפטיה. לא שאותו בן אדם יפתור לו את הבעיה, או יציע דרכי פתרון שונים שהיא לא חשבה עליהן.

       

      כשלגבר יש בעיה, והוא פונה לחבר/ה איתה, הוא צריך בעיקר פתרונות, דרכי התמודדות וכו'. הוא יותר צריך שיתנו לו לראות דברים מזוויות נוספות שהוא לא ראה דרכן.

       

      ברור שזו הכללה, אבל מצאתי שהיא נכונה במרבית המקרים.

        13/12/08 15:41:
      אני חושב שכבר אין בכך צורך, ולא בטוח בכלל שהיה.
        13/12/08 15:38:

      צטט: ransom stark 2008-12-13 15:28:17

      אירה, תראי לאיפה הדרדרתי - דבש מצופה סוכר. בלתי החלטי

      נחזור לשלוף חרבות.

       

        13/12/08 15:28:
      אירה, תראי לאיפה הדרדרתי - דבש מצופה סוכר. בלתי החלטי
        13/12/08 15:25:
      שמחתי להשתתף.
        13/12/08 15:21:

      צריך גם להוסיף שיש לשיחה שהתפתחה כאן ערך חינוכי ממדרגה ראשונה. אני חושב שניהלנו כאן דיאלוג במובן הטהור ביותר שלו. כל אחד באמת הקשיב לאחר וניסה להתעמק בדבריו (אני מכליל בזה את כל מי שכתב/ה כאן) ולאחר מכן להכניס את הצד שלו בעניין, וכך למעשה כל המשתתפים הבינו את עצמם בדרכים חדשות. זה לא כמו בדיונים שהם למעשה וכחנות לשם וכחנות או משהו כזה, שבהם כל צד רק מנסה למצוא חורים בדבריי האחר.זה היה דיאלוג נטול אגו.

       

      תודה לכולם/ן, ב'מת ב'מת. חיוך

        13/12/08 14:45:

      צטט: אירה ג 2008-12-13 14:32:45


      אמפטיה לאדם קרוב, על השדים והמלאכים שבו. לתת זכות קיום לשניהם גם יחד. לומר את דעתי - אם זה בנפשי  - אומר, גם אם לא אשאל.  משתדלת כמה שפחות להכנס למקומות שלא הוזמנתי אליהם. אם הוזמנתי - אשמח לומר מה אני חושבת. ואחרי הכל לזכור שמי אני שאחליט על שדים של מישהו אחר. כמו שאמרת בהתחלה.

       

      קודם כל, לחזור להתחלה זה תמיד דבר מבורך. 

       

      כאן כנראה דרכנו נפרדות. כי גם אם הוזמנתי, אני לא בטוח שהשדים שאני הבנתי הם השדים שאליהם התכוון המשורר, וכאן יש סיכוי שאני אגרום יותר נזק מתועלת. אעדיף להתמקד במה שהוא בר זיהוי מבחינתי, והוא קשור בחבל הטבור אליי, ולתפקיד שלי כאן. 

        13/12/08 14:32:

      אמפטיה לאדם קרוב, על השדים והמלאכים שבו. לתת זכות קיום לשניהם גם יחד. לומר את דעתי - אם זה בנפשי  - אומר, גם אם לא אשאל.  משתדלת כמה שפחות להכנס למקומות שלא הוזמנתי אליהם. אם הוזמנתי - אשמח לומר מה אני חושבת. ואחרי הכל לזכור שמי אני שאחליט על שדים של מישהו אחר. כמו שאמרת בהתחלה.
        13/12/08 14:23:

      צטט: אירה ג 2008-12-13 14:19:33

      צטט: ransom stark 2008-12-13 14:15:44

      צטט: אירה ג 2008-12-13 13:49:15

      להאמין באדם בעיני זה לתמוך בו. אולי לא בכל מעשיו.

       

       יש משהו בתמיכה הזו שנובעת מהזדהות, שהיא כמו מטרייה - מגנה מגשם, אבל אם הולכים איתה יותר מדיי זמן, היא מגנה גם משמש.

       

      את יודעת אירה, תמיד חשתי או חשבתי שאני לא אידיאליסט. אפילו נטרתי לגישה הזו וחשבתי שהיא לא אחראית.

       

      אבל היום כשאני חוזר אחורה, ממפה ומנפה את כל המוץ, אני חש כי בנוגע לאנשים שקרובים אליי אני אידיאליסט, גם אם כל העולם חושב שאני טועה. יכול להיות שלא לכל אחד הדרך הזו מתאימה.

      בשם אידיאלים אנחנו לפעמים פוגעים בקרובים לנו. אני יותר בעד אמפטיה. אלא אם הדבר ממש בנפשנו.

       

       

      בדיוק בגלל זה לא דיברתי על אידיאלים. 99.9% ממני הוא לא אידיאלים או אידיאליזם. אבל האחוזון הקטנטון הזה שנשאר נגוע באמונה באדם, ומהי אמונה שהיא לא אידיאליסטית?

       

      "אני יותר בעד אמפטיה" => על זה אני אשאל, אמפטיה למה? את בטוחה שתמיד תצליחי להבדיל בין שדים למלאכים?
        13/12/08 14:19:

      צטט: ransom stark 2008-12-13 14:15:44

      צטט: אירה ג 2008-12-13 13:49:15

      להאמין באדם בעיני זה לתמוך בו. אולי לא בכל מעשיו.

       

       יש משהו בתמיכה הזו שנובעת מהזדהות, שהיא כמו מטרייה - מגנה מגשם, אבל אם הולכים איתה יותר מדיי זמן, היא מגנה גם משמש.

       

      את יודעת אירה, תמיד חשתי או חשבתי שאני לא אידיאליסט. אפילו נטרתי לגישה הזו וחשבתי שהיא לא אחראית.

       

      אבל היום כשאני חוזר אחורה, ממפה ומנפה את כל המוץ, אני חש כי בנוגע לאנשים שקרובים אליי אני אידיאליסט, גם אם כל העולם חושב שאני טועה. יכול להיות שלא לכל אחד הדרך הזו מתאימה.

      בשם אידיאלים אנחנו לפעמים פוגעים בקרובים לנו. אני יותר בעד אמפטיה. אלא אם הדבר ממש בנפשנו.

       

        13/12/08 14:15:

      צטט: אירה ג 2008-12-13 13:49:15

      להאמין באדם בעיני זה לתמוך בו. אולי לא בכל מעשיו.

       

       יש משהו בתמיכה הזו שנובעת מהזדהות, שהיא כמו מטרייה - מגנה מגשם, אבל אם הולכים איתה יותר מדיי זמן, היא מגנה גם משמש.

       

      את יודעת אירה, תמיד חשתי או חשבתי שאני לא אידיאליסט. אפילו נטרתי לגישה הזו וחשבתי שהיא לא אחראית.

       

      אבל היום כשאני חוזר אחורה, ממפה ומנפה את כל המוץ, אני חש כי בנוגע לאנשים שקרובים אליי אני אידיאליסט, גם אם כל העולם חושב שאני טועה. יכול להיות שלא לכל אחד הדרך הזו מתאימה.

        13/12/08 13:49:
      להאמין באדם בעיני זה לתמוך בו. אולי לא בכל מעשיו.
        13/12/08 13:43:

      רציתי להוסיף עוד משהו.

       

      התמיכה הזו, שבאמצעותה אנו מזדהים עם כאבו של האחר, בהרבה מקרים היא אכן הרת גורל, אבל צריך גם להבחין בצד הפחות סימפתי שלה. לכולנו יש שדים פנימיים. לא ברור, אם אותו תיקון חיצוני יהרוג או יחליש את אותם שדים פנימיים, או אולי יגרום להם לפתח נוגדנים חדשים ועמידים יותר, כך שהתזוזה תהיה מתיקון לתיקון - והנהר יעלה על גדותיו.

       

      אני מעדיף להאמין באדם בצורה מסויימת ובסיסית, ובאנשים שקרובים אליי - להאמין עשרות מונים יותר. 

       

      פעם ראיתי איזה קטע ב- "דוסון קריק" (מה לעשות - ראו את זה כשהייתי בגיל תיכון) שבו נכדה אומרת לסבתא הדתייה שלה - "אני מאמינה באדם". איזו המצאה מהפכנית - להאמין באדם, בעיקר באדם שקרוב אלייך.

       

      ייתכן ובצמתים מסויימים, אני אעדיף להאמין באדם ולא לתמוך בו.

        12/12/08 16:05:


      בתור אחד שראה הרבה מנותחות, אני יכול להגיד שרוב הניתוחים לא באמת עוזרים.

      אפשר להתחפש ולשנות צורה חיצונית, אבל רוב הנשים, בתוכן, יודעות את האמת ואחרי כמה שנים של הדחקת האמת

      מגיע רגע התשלום הנפשי ובריבית דריבית.

      כמה שיותר מנותחות, ככה פחות ביטחון עצמי.

        10/12/08 23:15:
      מסכים איתך שעדיף מתמיכה פסיכולוגית. באמת. זה לא תמיד כל כך בהישג יד (השתלטנו על הפוסט)
        10/12/08 22:55:

      צטט: י.ג.מ 2008-12-10 22:32:44

      הבנתי מה שאתה אומר (נראה לי), אבל המציאות קיימת, ולבן אדם שמרגיש מכוער, לא עוזר לו שאתה אומר לו שהעולם דפוק. אפשר בו בזמן לפעול במישור אחר לשינוי התפיסה בחברה לגביי יופי, אבל כרגע יש אידיאלים מסויימים, ואפילו כשתהית איך אני תופס יופי, עניתי (או שמחקתי וזה לא רשום שם, לא זוכר): יופי מקומי. כי אני לא בא להתדיין על מהו יופי, ואם הוא נחוץ, ואם נכון לשפוט דברים ואנשים על פי היופי. העובדה היא שבעולם שלנו כולם עושים את זה. כולל אותי. ובן אדם שלא עונה לקרטריונים הללו, או יותר נכון, רחוק רחוק מהם, המציאות הכי אמיתית היא שקשה לו. גם אם המציאות טועה ;)

       

       

      "המציאות הכי אמיתית היא שקשה לו. גם אם המציאות טועה".

       

      בגלל זה אמרתי שאני לא יכול להציב את עצמי בנעליו. אבל אני מציע לך פרספקטיבה אחרת:

       

      אולי אותו אדם כל-כך מזוהה עם כל חסרונותיו (פיזיים ונפשיים), שהוא לא מסוגל להפריד אותם מעצמו? שהוא לא מסוגל לראות את עצמו מבעד להם?

       

      אולי אותו אדם זקוק לחבר שדווקא לא יקשיב לו. אם הוא לא מסוגל (בצדק גמור) למצוא את היופי שמעבר למה שאתה מכנה "יופי מקומי", אולי זקוק למישהו או משהו שיפרוץ עבורו את המחסום הזה.

       

      כולנו קורבנות (לטב ולרע) של העבר שלנו. כולנו חסומים במידה מסויימת על ידי אותן חוויות ותחושות. אבל אנחנו בכל מיני תחומים נעזרים בסביבה שלנו ובכוחות שלנו כדי לפרוץ מבעד למחסומים הללו. לאחד זה איבר לא פרופורציונלי, לאחר זה משהו אחר. אבל אנשים מצליחים להתעלות מעל זה, ובזה אני לאמוכן לזלזל. על זה אני לא מוכן לוותר. 

       

      אתה יודע מה? אם היו נותנים לי לבחור כוח-על אחד, זה היה זה. אבל מכיוון שאין לי, אני מקבל את התחושות של אחרים, ומאידך, נשאר עם תפיסתי שנראית כאילו היא לא מתחשבת בתחושות הללו, למרות שדומני כי לא כך המצב.

        10/12/08 22:32:

      הבנתי מה שאתה אומר (נראה לי), אבל המציאות קיימת, ולבן אדם שמרגיש מכוער, לא עוזר לו שאתה אומר לו שהעולם דפוק. אפשר בו בזמן לפעול במישור אחר לשינוי התפיסה בחברה לגביי יופי, אבל כרגע יש אידיאלים מסויימים, ואפילו כשתהית איך אני תופס יופי, עניתי (או שמחקתי וזה לא רשום שם, לא זוכר): יופי מקומי. כי אני לא בא להתדיין על מהו יופי, ואם הוא נחוץ, ואם נכון לשפוט דברים ואנשים על פי היופי. העובדה היא שבעולם שלנו כולם עושים את זה. כולל אותי. ובן אדם שלא עונה לקרטריונים הללו, או יותר נכון, רחוק רחוק מהם, המציאות הכי אמיתית היא שקשה לו. גם אם המציאות טועה ;)

       

        10/12/08 21:24:

      יונתן,

       

      כאן אני חושב שיש מלכודת, אפילו הייתי קורא לזה מלכודת דבש. אתה יוצא מנקודת הנחה שאנחנו קובעים לעצמנו את הערכים שלנו, את התפיסות שלנו, ואילו אני חושב שהרבה מזה נקבע על ידי התרבות והסביבה שלנו. אדם לא יכול להתנתק מהמקום שבו הוא חיי - לשני הכיוונים, גם במובן של טבעת התמיכה, וגם במובן של הטבעת ששופטת אותך חיצונית וכך גם משפיעה על איך שאתה שופט את עצמך. חלק ממי שאני זה הרצון לראות נכוחה את המציאות, ולרצות שהיא תהיה אחרת. אני לא יכול להפרידאת זה ממי שאני, ולכן אני מעדיף לזוז אחורה בעניין הזה.

       

      אמרת לי שאני לא יודע איך זה מרגיש, ואני מחזיר אותך לתגובות שלי בפוסט - זה מה שאמרתי מלכתחילה. שלא משנה מה הדיעה שלי, כאן אני לא יכול להזדהות עם הנפשות הפועלות, ודיעה לבדה זה לא מספיק. צריכה להיות לך היכולת לשים את עצמך בנעליי האחר.

      "כי אם אתה חושב שאתה נראה כמו מפלצת... "

      תראה, אין לי מה להגיד על זה. מבחינה חיצונית ממש אין לי דיעה טובה מדיי על עצמי, אבל אני מודה למי שגידל אותי, ובעיקר לדמות כמו סבתא שלי, שלימדה אותי הומניות בסיסית, הרבה מעבר, והרבה לפני, צורה או צבע.

      ועדיין, אם היה לי חבר כזה שהיה מדבר איתי על זה ושוטח בפניי את תחושותיו, עדיין הייתי אומר לו את מה שאני אומר כאן. התפיסה המוסרית שלי היא חלק גם מאיך שאני מרגיש ואיך שאני מזדהה או לא מזדהה עם אנשים. אני לא מסוגל להפריד את זה. אם זה הופך אותי לסוג של פוץ אז מה שאני.

      "הנקודה היא לא איך אני תופס יופי, הנקודה היא איך אותו בן אדם שרוצה לעבור ניתוח פלסטי תופס את היופי שלו עצמו, וכמה התפיסה העצמית הזאת פוגעת לו באיכות החיים. "


      עדיין הייתי נשאר עם מחשבותיי שכתבתי כאן, והייתי מוסיף בפני אותו אדם שאין לי יכולת לייעץ לו. פשוט כך. אני לא אשקר ואגיד לו את מה שהוא מחפש לשמוע, ומצד שני, אקבל בהבנה גדולה כל בחירה שהוא יבחר.

      אם ניקח לדוגמא את מיא שחשפה את עצמה כאן, אתה יכול להעלות בדעתך שיופייה יישפט לפי איזו צורה או גוון שלא במקום (אפילו על ידה)? זו לא תהיה טרגדיה? אותי זה יעציב עד מאוד.

        10/12/08 20:55:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 21:34:37

      צטט: אישון 2008-12-09 20:04:41


      לפני שבוע עברתי ניתוח להקטנת האגו. אעדכן.

      גם זריף עבר אותו ניתוח. אצלו האגו חזר למימדיו הקודמים.

       

       

       

      הניתוח לבד לא מספיק, כמו שאיבת שומן. צריך גם לשמר. אם אתם רוצים, יש לי כמה טלפונים של יועצי שימור אגו מאוד טובים...
        10/12/08 20:51:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 18:24:54

      "אם מישהו כל הילדות שלו סבל מהצקות לגביי האף שלו, אבין אם הוא יעשה ניתוח, ואפילו אמליץ לו. אם מישהי סבלה מהצקות לגביי החזה השטוח שלה, ובגלל שטיחות זו היא מתקשה להרגיש אישה, אז יאללה, תכניסי עוד קצת נפח לחזה..."

       

      אני חושב שהמשפט הזה מסמל צורת מחשבה מעוותת של החיים בכלל, ושל יופי בפרט. נתון מסוים שהוא לא כמו שהיינו רוצים לא מוריד שוב דבר מהערך או מהיופי.

       

      אני לא הייתי מעוניין לעודד מחשבות כאלה. וכאן אני כן מוכן להתנשא.

       

      עדיף שהוא יסתובב בעולם הזה, בחיים האלה, עם בטחון עצמי נמוך? אולי בגלל שנולדת עם פנים יפות, קשה לך להבין, אבל אני רואה מה זה עושה לאנשים, מה אני עברתי בילדות, מה חברים שלי עברו, מה הרבה אנשים עברו. כלכך הרבה אנשים נותרים עם משקעים, אז ברור שאם הם יצליחו להתגבר על כך פסיכולוגית, דרך עידוד מחברים ותמיכה מאנשים שאוהבים אותם - מה טוב. אני הצלחתי. אבל אני מכיר ממש הרבה אנשים שלא מצליחים בשיטה הזאת. כי אם אתה חושב שאתה נראה כמו מפלצת, אבל אמא שלך אומרת לך שאתה יפה, לא בטוח שתשתכנע כל כך מהר...

       

      הכרתי המון המון אנשים, ששיפרו את איכות החיים שלהם על ידי ניתוחים פלסטים. החל מבחורה יפייפיה שהרגישה כמו גרגמל עם האף הישן שלה (בעיניי היא הייתה גם יפה לפני כן), עשתה אף חדש, ומאז החיוך לא יורד לה מהפנים. מה רע? בחורה שטוחת חזה, יפייפיה אומנם, אבל נמוכה ושטוחת חזה. פעם איזו אמא רצתה להתלונן במשטרה על חבר שלה, כי היא חשבה שהוא נוגע בקטינות (הוא היה בן 24 והיא בת 25, והאמא חשבה שהיא בת 12). אתה יודע מה זה כל פעם שהיא בסיטואציה עם גבר, לראות את הבלבול על הפנים שלו, מנסה להבין בת כמה היא, ואם זה חוקי לו לדבר איתה? ללכת לים ולהתבייש בחזה שלה שלא קיים?  

       

      כמו שאנחנו יכולים להשתמש באקמול כדיי לשפר את איכות חיינו, במקום לסבול את כאב הראש בשקט, כמו שאנחנו יכולים להשתמש בהרבה הרבה טכנולוגיות כדיי לשפר את איכות חיינו (ואתה צודק, לא כל טכנולוגיה בכל מצב משפרת את איכות החיים), אינני רואה סיבה למה לא להשתמש גם במקצוע הפלסטיקה...

       

      לגביי התפיסה שלי ליופי, היא מאוד פשטנית, אך בה במידה לא עקרונית. הנקודה היא לא איך אני תופס יופי, הנקודה היא איך אותו בן אדם שרוצה לעבור ניתוח פלסטי תופס את היופי שלו עצמו, וכמה התפיסה העצמית הזאת פוגעת לו באיכות החיים.

       

      אתה לא מתנשא, אתה פשוט חושב אחרת. שוב, אולי כי לא עברת את זה, ולא עברו את זה לידך.

        10/12/08 17:14:

      צטט: אלת האש 2008-12-10 16:52:37

      צטט: אירה ג 2008-12-10 09:11:58

      אומרת - לבי יוצא אל עכוזך...

       

      אם הגבר שלי  היה אוהב שליבי יוצא אל עכוזו - הייתי בועטת לו בתחת ישר למאמא שלו.

      כי לגבר צריך שיהיה תחת הורס ועגול.  וממש לא אחוריים, עכוזיים, שתיים, ישבניים,

      תחת!!!

      ותחת שרוצים לחפון בשתי הידיים.

      הבנת?

       

      מתוקה שלי, במחזור שלי תחת הורס ועגול לא פשוט למצוא. לא אצלם ולא אצלינו.

       

        10/12/08 16:52:

      צטט: אירה ג 2008-12-10 09:11:58

      אומרת - לבי יוצא אל עכוזך...

       

      אם הגבר שלי  היה אוהב שליבי יוצא אל עכוזו - הייתי בועטת לו בתחת ישר למאמא שלו.

      כי לגבר צריך שיהיה תחת הורס ועגול.  וממש לא אחוריים, עכוזיים, שתיים, ישבניים,

      תחת!!!

      ותחת שרוצים לחפון בשתי הידיים.

      הבנת?

       

        10/12/08 14:11:
      רואה? לא צריך שייקספיר. גם נשות הקפה יודעות דבר אחד או שניים על העולם הזה.
        10/12/08 13:46:

      צטט: פ. השקד 2008-12-10 13:33:09

      צטט: ransom stark 2008-12-10 12:30:44

      ואני מעדיף שמדברים אליי שייקספירית:

       

      הו, שי, גש נא הלום ותבתק את הפרח...

       

      אחרת אני לא מבין למה הכוונה.

       

       


      קודם נראה אם אתה עובר את הרף הזה. אחר כך תבקש בשייקספירית

       

      http://schaked.cafe.themarker.com/view.php?t=741423

       

      "
      והקוראים בבלוג מוציאים את עיניהם על הכתב הזערורי, ואחרי שלא הפסידו בדל אות או תו או פסיק, רצים הם בעור שיניהם המצומרר לקרוע לעצמם את הצורה עם איזה סרט מסווג מאוד בגווני האקוומארין, כי כבד עליהם עול הקריאה מאוד..."

       

      והתגובה שלי לרף שלך:

       

       ופרצת ופרצת ופרצת ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה... כפול 8 בחזקת 9.

       

      מה אגיד ומה אומר - פרצתי.

        10/12/08 13:33:

      צטט: ransom stark 2008-12-10 12:30:44

      ואני מעדיף שמדברים אליי שייקספירית:

       

      הו, שי, גש נא הלום ותבתק את הפרח...

       

      אחרת אני לא מבין למה הכוונה.

       

       


      קודם נראה אם אתה עובר את הרף הזה. אחר כך תבקש בשייקספירית

       

      http://schaked.cafe.themarker.com/view.php?t=741423

        10/12/08 12:30:

      ואני מעדיף שמדברים אליי שייקספירית:

       

      הו, שי, גש נא הלום ותבתק את הפרח...

       

      אחרת אני לא מבין למה הכוונה.

        10/12/08 09:35:

      צטט: פ. השקד 2008-12-10 09:32:39

      צטט: אירה ג 2008-12-10 09:11:58

      אומרת - לבי יוצא אל עכוזך...

       

      ידעתי שלא תאכזביני.

       

      אני אומרת - אני קרועה על התחת שלך. הם מתים כשאני מדברת נמוך.

      אלי נדבקים אלה ששפה ספרותית עושה להם את זה.

       

        10/12/08 09:32:

      צטט: אירה ג 2008-12-10 09:11:58

      אומרת - לבי יוצא אל עכוזך...

       

      ידעתי שלא תאכזביני.

       

      אני אומרת - אני קרועה על התחת שלך. הם מתים כשאני מדברת נמוך.

        10/12/08 09:11:
      אומרת - לבי יוצא אל עכוזך...
        10/12/08 08:56:

      צטט: אירה ג 2008-12-10 08:33:48

      צטט: אלת האש 2008-12-10 07:37:34

      צטט: אירה ג 2008-12-09 21:31:45

      ולרי - נדמה לי שכיסית כמעט הכל.

       

       

      לא ממש, לא כיסיתי את התחת.

      כן כן ...אני יודעת. {אצלך לא מדברים לא יפה}

      אצלי אומרים עכוז, אחוריים, שת.

       

       

      אבל תחת זה הרבה יותר עסיסי.

       

      מה, את אומרת לגבר, אוי - אני חולה על האחוריים שלך?!?

       

      לא ממינה לך...

       

        10/12/08 08:33:

      צטט: אלת האש 2008-12-10 07:37:34

      צטט: אירה ג 2008-12-09 21:31:45

      ולרי - נדמה לי שכיסית כמעט הכל.

       

       

      לא ממש, לא כיסיתי את התחת.

      כן כן ...אני יודעת. {אצלך לא מדברים לא יפה}

      אצלי אומרים עכוז, אחוריים, שת.

       

        10/12/08 07:37:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 21:31:45

      ולרי - נדמה לי שכיסית כמעט הכל.

       

       

      לא ממש, לא כיסיתי את התחת.

      כן כן ...אני יודעת. {אצלך לא מדברים לא יפה}

        10/12/08 00:05:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 23:02:41

      צטט: אהוד-אמיר 2008-12-09 22:56:05

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

       

       זהו, באמת התפלאתי איך בכלל גברים יכולים להגיב פה.

      אני מחכך בראשי כמו שימפנזה מצוי:

      לא מבין.

      כל תגובה גברית מתקבלת כאן בשמחה.

      אולי חיכוך ראשך בראשו של שי יגרום לניצוץ הבנה.

       

       

      מצטער, שימפנזים לא עושים לי את זה (אירה, בחייך, דיברנו על זה בפרטי ואמרנו שלא תזכירי את זה!)

       

      חוצמזה, שימפנזים הולכים טוב עם לייזר.

       

        9/12/08 23:02:

      צטט: אהוד-אמיר 2008-12-09 22:56:05

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

       

       זהו, באמת התפלאתי איך בכלל גברים יכולים להגיב פה.

      אני מחכך בראשי כמו שימפנזה מצוי:

      לא מבין.

      כל תגובה גברית מתקבלת כאן בשמחה.

      אולי חיכוך ראשך בראשו של שי יגרום לניצוץ הבנה.

       

        9/12/08 22:56:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

       

       זהו, באמת התפלאתי איך בכלל גברים יכולים להגיב פה.

      אני מחכך בראשי כמו שימפנזה מצוי:

      לא מבין.

        9/12/08 21:45:

      צטט: שושי פולטין 2008-12-09 21:19:03

      אבוי אם רק הסכין תחזיר את המחזרים!

      אבל אם זה מה שיגביר את הבטחון, אז 'תפדלי' 

      *

      יש כאלה המאמינות בזה. חלקן צודקות.

       

        9/12/08 21:38:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 20:40:27

      צטט: אירה ג 2008-12-09 18:56:48

       

      ומצד שלישי, מאחר ובתוך עמנו אנחנו יושבות, קשה להתעלם מהנורמות החברתיות שמכתיבות את הקריטריונים ליופי. דנו בכך ארוכות בפוסט של יגאל שתיים על אנורקסיה, ובפוסטים רבים אחרים.

       

      בדיוק בגלל זה כתבתי מלכתחילה שהדיעה שלי לא רלוונטית כאן. המציאות היא שאותי לעולם לא ישפטו לפי קריטריונים כאלה. ברור שגם אני מוצג לראווה באמצעות החיצוניות שלי, אבל ממש לא בדקדקנות כזו כפי שמתבטאת מהתגובות ומהפוסט. אם גם אני הייתי נשפט על קוצו של יוד, אני לא יודע איך הייתי חושב. אני רוצה לחשוב שהדיעה שלי הייתה נשארת אותו דבר, אבל זהו עניין היפותטי.

       

      אני רק אוסיף שלטעמי יופי קשור להרבה יותר דברים מאשר לאיזה קטע עור שאינו אופטימלי, אבל איפה שאני נמצא כנראה קל לי להגיד את זה.

      לעתים קרובות האדם עצמו, נדמה לו שהוא נשפט על קוצו של יוד, אבל לא כך האחרים שופטים אותו. חזרנו שוב לתחושה הפנימית.

      וחוץ מזה, תומכת בכל מילה שלך.

        9/12/08 21:35:

      צטט: ורד א. 2008-12-09 20:49:30


      כתבת יפה.

      אני אישית מקבלת את עצמי כמו שבאתי לעולם...

      אך אם לאחרים/אחרות זה עושה טוב על הלב, לתקן או לשפץ- אני בעד.

      כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו ולהרגיש נוח עם כך.

       

      את מקסימה.

      ותודה.

       

        9/12/08 21:34:

      צטט: אישון 2008-12-09 20:04:41


      לפני שבוע עברתי ניתוח להקטנת האגו. אעדכן.

      גם זריף עבר אותו ניתוח. אצלו האגו חזר למימדיו הקודמים.

       

        9/12/08 21:31:

      צטט: אלת האש 2008-12-09 19:57:43


      טוב אני אתן את הרשימה המלאה של מה הייתי רוצה לתקן.

      את האף

      את השדיים - למלא קצת לגודל המקורי - אחרי שהתרוקנו אחרי הלידה

      למתוח את העור בבטן - כן כן- אבל לא דחוף

      לסדר את השיניים התחתונות - סיפור ארוך, אז אולי אוותר

      לעשות פיליניג כימי.

      לייזר ברגליים

      אני אחייה בנתיים עם הקמטים הקלים והנפיחות הקבועה מתחת לעיניים.

      אני בעד כל מה שמרגיש לאישה טוב ונכון עבורה, אין לי בעד או נגד שתלים או כל דבר אחר, כי זה ממש מגוחך להיות בעד תיקונים ולא בעד תוספות. ואם אישה הופכת את עצמה לבובת מין מתנפחת, שיבושם לה.

      ולרי - נדמה לי שכיסית כמעט הכל.

       

       

        9/12/08 21:19:

      אבוי אם רק הסכין תחזיר את המחזרים!

      אבל אם זה מה שיגביר את הבטחון, אז 'תפדלי' 

      *

        9/12/08 20:49:


      כתבת יפה.

      אני אישית מקבלת את עצמי כמו שבאתי לעולם...

      אך אם לאחרים/אחרות זה עושה טוב על הלב, לתקן או לשפץ- אני בעד.

      כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו ולהרגיש נוח עם כך.

       

        9/12/08 20:42:

      צטט: אלת האש 2008-12-09 20:32:10

      צטט: ransom stark 2008-12-09 20:29:48

       

      אני הלכתי לניתוח להקטנת האלטר-אגו. במקום זה הוא הקטין אותי.

       

      זה לא פיצול אישיות?

       

       

       לא יודע, תשאלי אותו...

        9/12/08 20:40:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 18:56:48

       

      ומצד שלישי, מאחר ובתוך עמנו אנחנו יושבות, קשה להתעלם מהנורמות החברתיות שמכתיבות את הקריטריונים ליופי. דנו בכך ארוכות בפוסט של יגאל שתיים על אנורקסיה, ובפוסטים רבים אחרים.

       

      בדיוק בגלל זה כתבתי מלכתחילה שהדיעה שלי לא רלוונטית כאן. המציאות היא שאותי לעולם לא ישפטו לפי קריטריונים כאלה. ברור שגם אני מוצג לראווה באמצעות החיצוניות שלי, אבל ממש לא בדקדקנות כזו כפי שמתבטאת מהתגובות ומהפוסט. אם גם אני הייתי נשפט על קוצו של יוד, אני לא יודע איך הייתי חושב. אני רוצה לחשוב שהדיעה שלי הייתה נשארת אותו דבר, אבל זהו עניין היפותטי.

       

      אני רק אוסיף שלטעמי יופי קשור להרבה יותר דברים מאשר לאיזה קטע עור שאינו אופטימלי, אבל איפה שאני נמצא כנראה קל לי להגיד את זה.

        9/12/08 20:32:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 20:29:48

      צטט: אלת האש 2008-12-09 20:10:28

      צטט: אישון 2008-12-09 20:04:41


      לפני שבוע עברתי ניתוח להקטנת האגו. אעדכן.

       

      זה ניתוח חדשני..אני אבדוק האם זה עבד.

       

       

      אני הלכתי לניתוח להקטנת האלטר-אגו. במקום זה הוא הקטין אותי.

       

      זה לא פיצול אישיות?

       

        9/12/08 20:29:

      צטט: אלת האש 2008-12-09 20:10:28

      צטט: אישון 2008-12-09 20:04:41


      לפני שבוע עברתי ניתוח להקטנת האגו. אעדכן.

       

      זה ניתוח חדשני..אני אבדוק האם זה עבד.

       

       

      אני הלכתי לניתוח להקטנת האלטר-אגו. במקום זה הוא הקטין אותי.

       

        9/12/08 20:10:

      צטט: אישון 2008-12-09 20:04:41


      לפני שבוע עברתי ניתוח להקטנת האגו. אעדכן.

       

      זה ניתוח חדשני..אני אבדוק האם זה עבד.

       

        9/12/08 20:04:

      לפני שבוע עברתי ניתוח להקטנת האגו. אעדכן.
        9/12/08 19:57:


      טוב אני אתן את הרשימה המלאה של מה הייתי רוצה לתקן.

      את האף

      את השדיים - למלא קצת לגודל המקורי - אחרי שהתרוקנו אחרי הלידה

      למתוח את העור בבטן - כן כן- אבל לא דחוף

      לסדר את השיניים התחתונות - סיפור ארוך, אז אולי אוותר

      לעשות פיליניג כימי.

      לייזר ברגליים

      אני אחייה בנתיים עם הקמטים הקלים והנפיחות הקבועה מתחת לעיניים.

      אני בעד כל מה שמרגיש לאישה טוב ונכון עבורה, אין לי בעד או נגד שתלים או כל דבר אחר, כי זה ממש מגוחך להיות בעד תיקונים ולא בעד תוספות. ואם אישה הופכת את עצמה לבובת מין מתנפחת, שיבושם לה.

        9/12/08 19:08:

      צטט: פ. השקד 2008-12-09 18:33:08

      דודה שלי עשתה ניתוח פלסטי באף בגיל 70!!! והבנתי אותה מאוד. אנחנו סוחבים איתנו חוסר שלמות ובטיימינג המתאים מתקנים אותו.

       

      אני מפחדת מהזיקנה פחד מוות וברגע שרק אראה איזה סימן לא נחמד, אלך לתקן. לא בשביל שום גבר. בשביל עצמי בלבד.

       

      יופי של דיון. יופי של כנות [מיא כרגיל, את מקסימה באנושיות שלך] אירה, עם עדינותך וחוכמתך  -  נוגעת בחומרי החיים הבסיסיים ביותר שלנו הנשים.

       

      גאה בכן. בנו.

      תודה.

      גם אני גאה בנו.

      בנוסף למה שכתבתי לעיל, אני תמיד נרגשת ונפעמת כאשר אני רואה אשה מבוגרת שחייה בשלום עם חיצוניותה הטבעית. יש נשים שנראות בעיני נהדר בבגרותן, על קמטיהן. רות דיין למשל.

      אני מפחדת מהזיקנה בעניין של מחלות. השינויים הפיזיים מאיימים עלי פחות.

        9/12/08 18:56:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 18:24:54

      "אם מישהו כל הילדות שלו סבל מהצקות לגביי האף שלו, אבין אם הוא יעשה ניתוח, ואפילו אמליץ לו. אם מישהי סבלה מהצקות לגביי החזה השטוח שלה, ובגלל שטיחות זו היא מתקשה להרגיש אישה, אז יאללה, תכניסי עוד קצת נפח לחזה..."

       

      אני חושב שהמשפט הזה מסמל צורת מחשבה מעוותת של החיים בכלל, ושל יופי בפרט. נתון מסוים שהוא לא כמו שהיינו רוצים לא מוריד שוב דבר מהערך או מהיופי.

       

      אני לא הייתי מעוניין לעודד מחשבות כאלה. וכאן אני כן מוכן להתנשא.

      שי, מסכימה עם מה שי.ג.מ אומר - שאם הפגימה הפיזית גורמת לחוסר נוחות נפשית, הוא בעד. גם אני.

      מצד שני, אני מסכימה גם איתך, ומזלה של האשה שאיתך היום או בעתיד.

      ומצד שלישי, מאחר ובתוך עמנו אנחנו יושבות, קשה להתעלם מהנורמות החברתיות שמכתיבות את הקריטריונים ליופי. דנו בכך ארוכות בפוסט של יגאל שתיים על אנורקסיה, ובפוסטים רבים אחרים.

        9/12/08 18:49:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:51:54

      צטט: אירה ג 2008-12-09 17:48:08

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

      נסה פעם אחת להתעמק.

       

       

      זה לא קשור לזה. יש לי דיעה בקשר לניתוחים פלסטיים אבל זה יהיה כמו להגיד שיש לי דיעה בקשר לתיאטרון בובות יפני. הדיעה הזו שווה כקליפת שום, עקב חוסר יכולתי להעמיד את עצמי במקום אישה שצריכה להחליט על זה.

       

      מוצא חן בעיני מה שאתה אומר.

       

        9/12/08 18:47:
      נזכרתי גם באחת ממלכות היופי לשעבר, שסיפרה כי עברה ניתוח להגדלת חזה אחרי הבחירה, אחרי שאת הגושפנקא הסביבתית ליופיה היא כבר קיבלה.
        9/12/08 18:45:

      צטט: י.ג.מ 2008-12-09 18:18:34

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:51:54

      צטט: אירה ג 2008-12-09 17:48:08

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

      נסה פעם אחת להתעמק.

       

       

      זה לא קשור לזה. יש לי דיעה בקשר לניתוחים פלסטיים אבל זה יהיה כמו להגיד שיש לי דיעה בקשר לתיאטרון בובות יפני. הדיעה הזו שווה כקליפת שום, עקב חוסר יכולתי להעמיד את עצמי במקום אישה שצריכה להחליט על זה.

       

       

      הדעה הרווחת ששמענו פה בנתיים היא כן לשיפוצי הקיים, לא להוספת אגפים... כלומר, תקני את הנזקים כמו פלסטיקה של בתי חולים (בן אדם שעבר שריפה, אין סיבה שישאר עם עור מצולק כל חייו כמו איזה דו פייס אם הוא יכול לתקן זאת בפלסטיקה), אל תנסי לנפח לעצמך בלונים כדיי להראות כמו הבימבו המושלמת (לא במבי, בימבו!).

       

      חוצמזה, אני לא חושב שהעולם הגברי לחלוטין מתחמק מעולם המודיפיקיישן (כי הורדת שיער זו לא פלסטיקה). גברים רבים מורידים שיער, חלקים גם כן עוברים שאיבות שומן, והסרת שומות למינהן... אני יודע שברגע שלי יתחילו השיערות בגב ובכתפיים, זה יהיה הרגע המתאים להשתמש במנוי שקניתי מבעוד מועד בנאטוראפיל...

       

      הדעה שלי היא: אם משהו בפיזיות שלך, מתחיל לדפוק לך את הנפשי - תקן/י אותו. כלומר, אם מישהו כל הילדות שלו סבל מהצקות לגביי האף שלו, אבין אם הוא יעשה ניתוח, ואפילו אמליץ לו. אם מישהי סבלה מהצקות לגביי החזה השטוח שלה, ובגלל שטיחות זו היא מתקשה להרגיש אישה, אז יאללה, תכניסי עוד קצת נפח לחזה... לעומת זאת, אם את נראית טוב, משגעת גברים, אבל בא לך ממש להטריף אותם - זו לא סיבה מצדקת להכנס מתחת לסכין. אם לפעמים היית מייחלת לקצת יותר בחזה, קצת פחות בתחת, וכו' - זו גם לא סיבה מספקת, זה נורמאלי, תמיד נראה עוד שיפורים אפשריים בעצמנו, לעולם נהיה ביקורתים כלפיי עצמנו, אפילו יותר מאשר כלפיי הסביבה (ואלו שאצלם זה הפוך, לא ימצאו מקום ברישמת החברים שלי). צריך להבין את ההבדל, בין משאלת לב כמוסה שמקומה להשאר בדמיון, לבין משהו שבאמת מפריע לנו, ופוגם באיכות החיים, גם אם זה רק דרך בטחון עצמי שואף לאפס.  (למשל אני לא מכיר גבר שאם בטעות היה נולד עם זין בגודל 5 ס"מ, היה מסוגל לתפקד בבטחון בעולם הזה, טוב אולי בתאילנד)

       

      מסכימה איתך, אבל בכל זאת בלי הערה לא יכולה. לפעמים מה שלנו מבחוץ נראה כמו "מה היא היתה צריכה את זה", אצל אותו אדם זה מאד משמעותי.

      מה אהוד ברק היה צריך להוריד את השומה שלו? ראש ממשלה הוא כבר היה, אשה שנייה מוצלחת יש לו, דירה צנועה באקירוב גם. ועובדה.

      ואני מאמינה כי חלק מהנשים עוברות את הניתוחים למען עצמן. יש נשים שנשואות באושר ובכל זאת מבקרות את הפלסטיקאי.

       

        9/12/08 18:33:

      דודה שלי עשתה ניתוח פלסטי באף בגיל 70!!! והבנתי אותה מאוד. אנחנו סוחבים איתנו חוסר שלמות ובטיימינג המתאים מתקנים אותו.

       

      אני מפחדת מהזיקנה פחד מוות וברגע שרק אראה איזה סימן לא נחמד, אלך לתקן. לא בשביל שום גבר. בשביל עצמי בלבד.

       

      יופי של דיון. יופי של כנות [מיא כרגיל, את מקסימה באנושיות שלך] אירה, עם עדינותך וחוכמתך  -  נוגעת בחומרי החיים הבסיסיים ביותר שלנו הנשים.

       

      גאה בכן. בנו.

        9/12/08 18:32:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

       

      חחחח :)

       

      אתה חמוד.

        9/12/08 18:24:

      "אם מישהו כל הילדות שלו סבל מהצקות לגביי האף שלו, אבין אם הוא יעשה ניתוח, ואפילו אמליץ לו. אם מישהי סבלה מהצקות לגביי החזה השטוח שלה, ובגלל שטיחות זו היא מתקשה להרגיש אישה, אז יאללה, תכניסי עוד קצת נפח לחזה..."

       

      אני חושב שהמשפט הזה מסמל צורת מחשבה מעוותת של החיים בכלל, ושל יופי בפרט. נתון מסוים שהוא לא כמו שהיינו רוצים לא מוריד שוב דבר מהערך או מהיופי.

       

      אני לא הייתי מעוניין לעודד מחשבות כאלה. וכאן אני כן מוכן להתנשא.

        9/12/08 18:22:

      צטט: מיא 2008-12-09 17:52:05

      צטט: י.ג.מ 2008-12-09 17:44:57

       

       

      מיא, את תרשי לי פעם לנשק את הצלקות שלך?

       

       כן, יונתן מאמי. הן דוקרות רק לחסרי הלב ולפגועי המוח.

      נשיקה

        9/12/08 18:18:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:51:54

      צטט: אירה ג 2008-12-09 17:48:08

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

      נסה פעם אחת להתעמק.

       

       

      זה לא קשור לזה. יש לי דיעה בקשר לניתוחים פלסטיים אבל זה יהיה כמו להגיד שיש לי דיעה בקשר לתיאטרון בובות יפני. הדיעה הזו שווה כקליפת שום, עקב חוסר יכולתי להעמיד את עצמי במקום אישה שצריכה להחליט על זה.

       

       

      הדעה הרווחת ששמענו פה בנתיים היא כן לשיפוצי הקיים, לא להוספת אגפים... כלומר, תקני את הנזקים כמו פלסטיקה של בתי חולים (בן אדם שעבר שריפה, אין סיבה שישאר עם עור מצולק כל חייו כמו איזה דו פייס אם הוא יכול לתקן זאת בפלסטיקה), אל תנסי לנפח לעצמך בלונים כדיי להראות כמו הבימבו המושלמת (לא במבי, בימבו!).

       

      חוצמזה, אני לא חושב שהעולם הגברי לחלוטין מתחמק מעולם המודיפיקיישן (כי הורדת שיער זו לא פלסטיקה). גברים רבים מורידים שיער, חלקים גם כן עוברים שאיבות שומן, והסרת שומות למינהן... אני יודע שברגע שלי יתחילו השיערות בגב ובכתפיים, זה יהיה הרגע המתאים להשתמש במנוי שקניתי מבעוד מועד בנאטוראפיל...

       

      הדעה שלי היא: אם משהו בפיזיות שלך, מתחיל לדפוק לך את הנפשי - תקן/י אותו. כלומר, אם מישהו כל הילדות שלו סבל מהצקות לגביי האף שלו, אבין אם הוא יעשה ניתוח, ואפילו אמליץ לו. אם מישהי סבלה מהצקות לגביי החזה השטוח שלה, ובגלל שטיחות זו היא מתקשה להרגיש אישה, אז יאללה, תכניסי עוד קצת נפח לחזה... לעומת זאת, אם את נראית טוב, משגעת גברים, אבל בא לך ממש להטריף אותם - זו לא סיבה מצדקת להכנס מתחת לסכין. אם לפעמים היית מייחלת לקצת יותר בחזה, קצת פחות בתחת, וכו' - זו גם לא סיבה מספקת, זה נורמאלי, תמיד נראה עוד שיפורים אפשריים בעצמנו, לעולם נהיה ביקורתים כלפיי עצמנו, אפילו יותר מאשר כלפיי הסביבה (ואלו שאצלם זה הפוך, לא ימצאו מקום ברישמת החברים שלי). צריך להבין את ההבדל, בין משאלת לב כמוסה שמקומה להשאר בדמיון, לבין משהו שבאמת מפריע לנו, ופוגם באיכות החיים, גם אם זה רק דרך בטחון עצמי שואף לאפס.  (למשל אני לא מכיר גבר שאם בטעות היה נולד עם זין בגודל 5 ס"מ, היה מסוגל לתפקד בבטחון בעולם הזה, טוב אולי בתאילנד)

       

        9/12/08 17:52:

      צטט: י.ג.מ 2008-12-09 17:44:57

       

       

      מיא, את תרשי לי פעם לנשק את הצלקות שלך?

       

       כן, יונתן מאמי. הן דוקרות רק לחסרי הלב ולפגועי המוח.

        9/12/08 17:51:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 17:48:08

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

      נסה פעם אחת להתעמק.

       

       

      זה לא קשור לזה. יש לי דיעה בקשר לניתוחים פלסטיים אבל זה יהיה כמו להגיד שיש לי דיעה בקשר לתיאטרון בובות יפני. הדיעה הזו שווה כקליפת שום, עקב חוסר יכולתי להעמיד את עצמי במקום אישה שצריכה להחליט על זה.

       

        9/12/08 17:48:

      צטט: ransom stark 2008-12-09 17:46:35

      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.

      נסה פעם אחת להתעמק.

       

        9/12/08 17:47:
      בכל מקרה, אם את/ם אומרים כן לניתוחים פלסטיים, אצל הכי טוב. ראיתי גם אסונות אצל כאלו שניסו לחסוך.
        9/12/08 17:46:
      הגעתי למסקנה שאין שום סיכוי שאני אוכל להבין את נקודות המבט כאן, אז אני אוותר. להבין שאתה לא יכול להבין זה גם משהו.
        9/12/08 17:44:

      צטט: מיא 2008-12-09 15:52:04

      טוב, כיוון שזה הפך לסימפוזיון על ניתוחים פלסטיים והכנסות מגעילות בקטנה באכסנייתך אירה, אז -

       

      אני מצולקת ותיקה ומרוצה.

      הלוואי שהצלקות בלב שלי היו מתאחות יפה כמו שהתאחו לי הצלקות בגוף. 

      אחת המחמאות היפות שקיבלתי בחיים היתה מהפלסטיקאי שלי, שאמר לי -

      "את מצטלקת יפה".

       

      עשיתי הקטנת חזה ומתיחת העור בבטן אחרי הלידות.

       

      סיליקון אין לי, וזה באמת נראה לי קצת מלאכותי, אבל גם כאן - צריך להבדיל בין שני סוגים של ניתוחים - ניתוחים של נשים שמנסות להפוך למה שהן לא (פצצות מין מדאימות, אף סולד של במבי) לעומת ניתוחים של נשים שמנסות לשקם משהו מהבלייה של גופן אחרי הלידות - וזה גברים מיתממים לא יבינו. ספורט כמובן לא ירים שדיים ענקיים ונפולים. ואני עושה המון ספורט כידוע.  

       

      רק בפּנים עוד לא נגעתי, אבל זה השלב הבא -

      כי העפעפיים כבר צונחים לי קצת (2 מ"מ. הפלסטיקאי שלי מדד) ויש לי שני קמטים בזוויות הפה שמאיימים לפגום בחיוך הזוהר שלי.  

       

      אירה, שמות וטלפונים - אצלי בפרטי.

       

      אני מאוד מקווה שלא יתפתחו כאן ויכוחים דביליים. אני באמת שלמה עם עצמי ומאוד אוהבת את עצמי איך שאני. פשוט האשה שניבטה אליי במראה כבר לא היתה אני. וכיוון שאני מאוד אוהבת לרוץ, למשל כבר לא יכולתי לרוץ ולקפוץ עם החזה הענק שהיה לי. אני מתנצלת על עוגמת הנפש שנגרמה לכל הגברים שנאלצו לגעת בצלקות שלי (אגב, אי אפשר להרגיש אותן במישוש וטרם שמעתי תלונות). 

       

      דבר אחרון - כל פעם כשאני חושבת שנחשפתי לשיא הצביעות והרשעות, אני מופתעת מחדש.

       

      אני מתפלאת עלייך אירה שאת לא ערה לכך.

       

       

       

       

      מיא, את תרשי לי פעם לנשק את הצלקות שלך?
        9/12/08 17:27:

      צטט: מיא 2008-12-09 15:52:04

      טוב, כיוון שזה הפך לסימפוזיון על ניתוחים פלסטיים והכנסות מגעילות בקטנה באכסנייתך אירה, אז -

       

      אני מצולקת ותיקה ומרוצה.

      הלוואי שהצלקות בלב שלי היו מתאחות יפה כמו שהתאחו לי הצלקות בגוף. 

      אחת המחמאות היפות שקיבלתי בחיים היתה מהפלסטיקאי שלי, שאמר לי -

      "את מצטלקת יפה".

       

      עשיתי הקטנת חזה ומתיחת העור בבטן אחרי הלידות.

       

      סיליקון אין לי, וזה באמת נראה לי קצת מלאכותי, אבל גם כאן - צריך להבדיל בין שני סוגים של ניתוחים - ניתוחים של נשים שמנסות להפוך למה שהן לא (פצצות מין מדאימות, אף סולד של במבי) לעומת ניתוחים של נשים שמנסות לשקם משהו מהבלייה של גופן אחרי הלידות - וזה גברים מיתממים לא יבינו. ספורט כמובן לא ירים שדיים ענקיים ונפולים. ואני עושה המון ספורט כידוע.  

       

      רק בפּנים עוד לא נגעתי, אבל זה השלב הבא -

      כי העפעפיים כבר צונחים לי קצת (2 מ"מ. הפלסטיקאי שלי מדד) ויש לי שני קמטים בזוויות הפה שמאיימים לפגום בחיוך הזוהר שלי.  

       

      אירה, שמות וטלפונים - אצלי בפרטי.

       

      אני מאוד מקווה שלא יתפתחו כאן ויכוחים דביליים. אני באמת שלמה עם עצמי ומאוד אוהבת את עצמי איך שאני. פשוט האשה שניבטה אליי במראה כבר לא היתה אני. וכיוון שאני מאוד אוהבת לרוץ, למשל כבר לא יכולתי לרוץ ולקפוץ עם החזה הענק שהיה לי. אני מתנצלת על עוגמת הנפש שנגרמה לכל הגברים שנאלצו לגעת בצלקות שלי (אגב, אי אפשר להרגיש אותן במישוש וטרם שמעתי תלונות). 

       

      דבר אחרון - כל פעם כשאני חושבת שנחשפתי לשיא הצביעות והרשעות, אני מופתעת מחדש.

       

      אני מתפלאת עלייך אירה שאת לא ערה לכך.

       

       

       

      מסכימה איתך לגמרי מיא. אין דין שיפוצים עקב חירבון מסוים של הגוף כדין שיפוצים של הוספת אגפים, לטעמי לפחות.

       

      ומזדהה מאוד עם עניין הקושי לרוץ עם שני גושי בשר כבדים ומתנפנפים לכל עבר. אם הייתי גבר, אני בטוחה שבשלב מסוים הייתי עושה גם הקטנת ביצים.

       

      ואין לי ספק לאף אחד שנגע בך לא נגרמה שום עוגמת נפש.

      יותר נראה לי שעוגמת נפש עלולה להיגרם למי שלא תתירי לו לגעת  בך.

       

       

        9/12/08 17:17:

      צטט: אפרת lev 2008-12-09 16:10:21

      כנראה לא בשלה מספיק

      אם מפקירה גופה בידי הסכין...

      ההבנה שהיא מושלמת ממש כמו שהיא

      דווקא בגלל שהיא לא -

      זו הבשלות...

      חיוך

      אבל כמה מאתנו מגיעות לבשלות האמיתית? לקבל את עצמנו לגמרי כמו שאנחנו?

       

        9/12/08 17:15:

      צטט: מיא 2008-12-09 15:52:04

      טוב, כיוון שזה הפך לסימפוזיון על ניתוחים פלסטיים והכנסות מגעילות בקטנה באכסנייתך אירה, אז -

       

      אני מצולקת ותיקה ומרוצה.

      הלוואי שהצלקות בלב שלי היו מתאחות יפה כמו שהתאחו לי הצלקות בגוף. 

      אחת המחמאות היפות שקיבלתי בחיים היתה מהפלסטיקאי שלי, שאמר לי -

      "את מצטלקת יפה".

       

      עשיתי הקטנת חזה ומתיחת העור בבטן אחרי הלידות.

       

      סיליקון אין לי, וזה באמת נראה לי קצת מלאכותי, אבל גם כאן - צריך להבדיל בין שני סוגים של ניתוחים - ניתוחים של נשים שמנסות להפוך למה שהן לא (פצצות מין מדאימות, אף סולד של במבי) לעומת ניתוחים של נשים שמנסות לשקם משהו מהבלייה של גופן אחרי הלידות - וזה גברים מיתממים לא יבינו. ספורט כמובן לא ירים שדיים ענקיים ונפולים. ואני עושה המון ספורט כידוע.  

       

      רק בפּנים עוד לא נגעתי, אבל זה השלב הבא -

      כי העפעפיים כבר צונחים לי קצת (2 מ"מ. הפלסטיקאי שלי מדד) ויש לי שני קמטים בזוויות הפה שמאיימים לפגום בחיוך הזוהר שלי.  

       

      אירה, שמות וטלפונים - אצלי בפרטי.

       

      אני מאוד מקווה שלא יתפתחו כאן ויכוחים דביליים. אני באמת שלמה עם עצמי ומאוד אוהבת את עצמי איך שאני. פשוט האשה שניבטה אליי במראה כבר לא היתה אני. וכיוון שאני מאוד אוהבת לרוץ, למשל כבר לא יכולתי לרוץ ולקפוץ עם החזה הענק שהיה לי. אני מתנצלת על עוגמת הנפש שנגרמה לכל הגברים שנאלצו לגעת בצלקות שלי (אגב, אי אפשר להרגיש אותן במישוש וטרם שמעתי תלונות). 

       

      דבר אחרון - כל פעם כשאני חושבת שנחשפתי לשיא הצביעות והרשעות, אני מופתעת מחדש.

       

      אני מתפלאת עלייך אירה שאת לא ערה לכך.

       

       

      מיא - בקשר לפגיעות אישיות - כתבתי לך בפרטי.

      מסכימה איתך. ניתוחים כן למי שמרגישה צורך.

      אני בינתיים מסתדרת פחות או יותר עם מה שהטבע נתן. רק נתן קצת יותר מדי קילוגרמים מהנדרש, משהו שדיאטה טובה יכולה לסדר.

      וכרגיל, את מפתיעה אותי בתעוזת החשיפה האישית שלך.

      תודה.

       

        9/12/08 17:11:

      צטט: yochi2323 2008-12-09 15:48:42


      כתוב מקסים

      עצוב אבל יפה

      ואמיתי

      יש חדר לשלוש?

      פיג'מת פלנל עם דובים הולך?

       

      תודה יוכי.

      אני עם הפיג'מה עם דורה.

        9/12/08 17:10:

      צטט: ענת** 2008-12-09 15:01:59

      אני בעד.

      בדיוק בשביל זה אלוהים ברא מנתחים פלסטיים.

      גם אני בעד.

      בינתיים בשביל אחרות. ולא להגזים.

       

        9/12/08 16:10:

      כנראה לא בשלה מספיק

      אם מפקירה גופה בידי הסכין...

      ההבנה שהיא מושלמת ממש כמו שהיא

      דווקא בגלל שהיא לא -

      זו הבשלות...

      חיוך

        9/12/08 15:52:

      טוב, כיוון שזה הפך לסימפוזיון על ניתוחים פלסטיים והכנסות מגעילות בקטנה באכסנייתך אירה, אז -

       

      אני מצולקת ותיקה ומרוצה.

      הלוואי שהצלקות בלב שלי היו מתאחות יפה כמו שהתאחו לי הצלקות בגוף. 

      אחת המחמאות היפות שקיבלתי בחיים היתה מהפלסטיקאי שלי, שאמר לי -

      "את מצטלקת יפה".

       

      עשיתי הקטנת חזה ומתיחת העור בבטן אחרי הלידות.

       

      סיליקון אין לי, וזה באמת נראה לי קצת מלאכותי, אבל גם כאן - צריך להבדיל בין שני סוגים של ניתוחים - ניתוחים של נשים שמנסות להפוך למה שהן לא (פצצות מין מדאימות, אף סולד של במבי) לעומת ניתוחים של נשים שמנסות לשקם משהו מהבלייה של גופן אחרי הלידות - וזה גברים מיתממים לא יבינו. ספורט כמובן לא ירים שדיים ענקיים ונפולים. ואני עושה המון ספורט כידוע.  

       

      רק בפּנים עוד לא נגעתי, אבל זה השלב הבא -

      כי העפעפיים כבר צונחים לי קצת (2 מ"מ. הפלסטיקאי שלי מדד) ויש לי שני קמטים בזוויות הפה שמאיימים לפגום בחיוך הזוהר שלי.  

       

      אירה, שמות וטלפונים - אצלי בפרטי.

       

      אני מאוד מקווה שלא יתפתחו כאן ויכוחים דביליים. אני באמת שלמה עם עצמי ומאוד אוהבת את עצמי איך שאני. פשוט האשה שניבטה אליי במראה כבר לא היתה אני. וכיוון שאני מאוד אוהבת לרוץ, למשל כבר לא יכולתי לרוץ ולקפוץ עם החזה הענק שהיה לי. אני מתנצלת על עוגמת הנפש שנגרמה לכל הגברים שנאלצו לגעת בצלקות שלי (אגב, אי אפשר להרגיש אותן במישוש וטרם שמעתי תלונות). 

       

      דבר אחרון - כל פעם כשאני חושבת שנחשפתי לשיא הצביעות והרשעות, אני מופתעת מחדש.

       

      אני מתפלאת עלייך אירה שאת לא ערה לכך.

       

       

        9/12/08 15:48:


      כתוב מקסים

      עצוב אבל יפה

      ואמיתי

      יש חדר לשלוש?

      פיג'מת פלנל עם דובים הולך?

        9/12/08 15:01:

      אני בעד.

      בדיוק בשביל זה אלוהים ברא מנתחים פלסטיים.

        9/12/08 14:16:

      צטט: ron0000 2008-12-09 14:15:05

      צטט: אירה ג 2008-12-09 12:41:36

      צטט: ron0000 2008-12-09 08:23:52

      זו ביקורת או השתתפות בצער?

      אחזיר בשאלה - איך התרשמת?

       

       

       שזו ביקורת (אבל אני שאלתי קודם :-))

      ביקורת אמפטית.

       

        9/12/08 14:16:

      צטט: קנולר 2008-12-09 14:07:39

      סיכום מצב עגום. אני בנתיים מצהירה שאני נשארת באריזה המקורית. טוב, אבל הפררוגטיבה של הנשים היא לשנות את דעתן - לא?

      טוב לדעת שהפלסטיקאי מחכה לנו בכל רגע נתון.

       

        9/12/08 14:15:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 12:41:36

      צטט: ron0000 2008-12-09 08:23:52

      זו ביקורת או השתתפות בצער?

      אחזיר בשאלה - איך התרשמת?

       

       

       שזו ביקורת (אבל אני שאלתי קודם :-))

        9/12/08 14:07:
      סיכום מצב עגום. אני בנתיים מצהירה שאני נשארת באריזה המקורית. טוב, אבל הפררוגטיבה של הנשים היא לשנות את דעתן - לא?
        9/12/08 13:56:

      צטט: אירה ג 2008-12-09 12:46:53

      צטט: *עדינה* 2008-12-09 08:56:28

       

      את הולכת לעשות משהו לעצמך?

      חכי, אולי נקבל מחיר טוב לשתיים, אל תלכי לבד.

      נשיקה

      נעשה מסיבת פיג'מות.

       

      איך אני מתרגשת ... מחכה בקוצר רוח

      נשיקה

       

        9/12/08 12:49:

      צטט: ~s~ 2008-12-09 09:01:56

      תמיד אכפת

      ואין כזה דבר "כואב קצת" עם סכין מנתחים.

      אולי תשקלי שוב?...

      נשקלתי שוב. לא ירדתי גרם.

       

        9/12/08 12:46:

      צטט: *עדינה* 2008-12-09 08:56:28

       

      את הולכת לעשות משהו לעצמך?

      חכי, אולי נקבל מחיר טוב לשתיים, אל תלכי לבד.

      נשיקה

       

      נעשה מסיבת פיג'מות.

       

        9/12/08 12:46:

      צטט: אורלי נו 2008-12-09 08:56:19


      זה בהשפעת השערות הלבנות שלי?קריצה

      לא מעט, אבל בעיקר בהשפעת השערות הלבנות שלי.

       

        9/12/08 12:45:

      צטט: הדקדוק הפנימי 2008-12-09 08:44:29

      אולי זאת אני, אבל אני שומעת הרבה עצב...

      יקירתי, דצמבר עכשיו, זמן לחגיגות הנשים הבשלות! :-)

      שולחת לך חיבוק ענק

      וכוכב

      *

      יאללה, נחגוג על הסכין!

      תודה וחיבוק גם.

       

        9/12/08 12:43:

      צטט: דניאלה לונ 2008-12-09 08:37:37

      מקסים. 

      רק שאלה: את מתכננת משהו?

       

      האם דוסטוייבסקי תכנן רצח?

      תודה.

       

        9/12/08 12:41:

      צטט: ron0000 2008-12-09 08:23:52

      זו ביקורת או השתתפות בצער?

      אחזיר בשאלה - איך התרשמת?

       

        9/12/08 09:01:

      תמיד אכפת

      ואין כזה דבר "כואב קצת" עם סכין מנתחים.

      אולי תשקלי שוב?...

        9/12/08 08:56:

       

      את הולכת לעשות משהו לעצמך?

      חכי, אולי נקבל מחיר טוב לשתיים, אל תלכי לבד.

      נשיקה

       

        9/12/08 08:56:

      זה בהשפעת השערות הלבנות שלי?קריצה
        9/12/08 08:44:

      אולי זאת אני, אבל אני שומעת הרבה עצב...

      יקירתי, דצמבר עכשיו, זמן לחגיגות הנשים הבשלות! :-)

      שולחת לך חיבוק ענק

      וכוכב

      *

        9/12/08 08:37:

      מקסים. 

      רק שאלה: את מתכננת משהו?

       

        9/12/08 08:23:
      זו ביקורת או השתתפות בצער?

      פרופיל

      אירה ג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      קהילת משפחה וילדים

      קהילת משפחה וילדים

      אירה ג