כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    מגדל בבל של כלכלת השוק

    27 תגובות   יום שלישי, 9/12/08, 17:50

     

    אני לא מבין גדול בכלכלה, אך אני מבין כמה דברים בהתנהגותם של בני אדם במצבים שבהם נחשפת לפתע העובדה שהם לא מבינים במה שנדמה היה להם שהם מבינים. קוראים למצבים אלה 'הפתעות בסיסיות'. והקריסה של הבורסות והכלכלה העולמית חשפה מצב כזה לגבי הכלכלנים. 

    הנטייה  של כולנו לאחר 'הפתעה בסיסית' היא להימנע מלהכיר בכך שהתפיסה שלנו קרסה. את הכישלון המפתיע אנו נוטים להסביר בסטייה מההתנהגות התקינה על פי הגיונה של התפיסה שלנו. 

    כאלה היו ההסברים על החמדנות וחוסר האחריות של הברוקרים ושל כשלון הרגולאטורים. הכלכלנים מהרו להאשים את האחרים – אנשים ומוסדות, ואף לערער בכלל על כך שהקריסה הפתיעה אותם. 

     

    גם הגל הראשון של ההתמודדות עם 'הפתעות בסיסיות' – אותם הצעדים שנקטו הממשלות בחיפזון מייד לאחר האירוע המפתיע, מבוצעים על פי אותו הגיון שיצר את המשבר. הם רק מנסים לענות על הקשיים המיידיים שנוצרו על ידי השיטה - מטפלים בסימפטומים ואינם יורדים לשורשי הכשל.  

    אלה ואלה מספקים את הכסות וה"פתרונות" שיאפשרו להמשיך בשיטה. אם נמשיך להתכחש לצורך לבחון מה לקוי בהנחות היסוד של השיטה, אנו צפויים לגלים נוספים של קריסות שעוצמתן תלך ותחריף. 

     

    מה לקוי בסיסית בהגיונה  של השיטה שקרסה?. הניסיון הנואל להתמודד עם מערכות אנושיות שהן 'מערכות סבוכות' בטבען כאילו היו 'מערכות פשוטות'. במילים אחרות, הניסיון של כלכלת השוק למצות את השונות האנושית לכדי הגיון-על אחד – הגיון הצריכה, שניתן לכנס אותו במספרים ומיצועים סטטיסטיים המתיימרים לייצג את הפעילות האנושית ולהצביע על הדרך לאופטימיזציה של ארגון העולם.

    לכל אורך ההיסטוריה האנושית הרעיון שלפיו ניתן לכנס את השונות האנושית על פי הגיון-על אחד נוצל על מנת לרתום את בני האדם למעשים בעלי השלכות הרסניות לאדם ולסביבתו. העובדה שהרעיונות של כלכלת השוק מוצגים היום בשם הקדמה והרווחה, אינה הופכת אותם לפחות הרסניים. התחכום המדעי והטכנולוגי של השיטה הם 'עלה תאנה' לכשל בלתי נמנע שעוד סיפורי התנ"ך הזהירו אותנו מפניו.

    הפרשנות המקובלת לאלגוריה של 'מגדל בבל' (כמתואר בפרק יא` בספר בראשית) היא שזהו סיפור הענשה של האלוהים את בני האדם על ניסיונם לבנות מגדל על וראשו בשמיים שכן בכך  התריסו כלפי אלוהים וניסו להפוך עצמם לאלוהים. 

     

    ישעיהו ליבוביץ לא ראה בכך שאלוהים פזר את בני האדם למספר רב של לשונות ותרבויות כעונש אלא כחסד שהאלוהים עשה עם בני האדם משום שריבוי הלשונות, התרבויות וההגיונות והמתחים שמתקיימים ביניהם הם  המונעים  השתלטותה של לוגיקה אחת תוך כדי דיכוי המהות האנושית של האדם. אמנם ריבוי השפות, הדעות והלאומים מביא לעיתים גם לריבים מרים ואף לשפיכות דמים, אולם ביטול המתחים המתקיימים את השלמות האנושית, היצירתיות האנושית וההתפתחות האנושית,  היא גרועה מהם. 

    יש הקבלה מרתקת בין הסיפור המקראי הקדום לבין הקריסה של מגדל בבל המודרני – כלכלת השוק. אנחנו כה מורגלים בכלכלת השוק עד שאיננו מכירים בכך שזו היא רק צורה אחת אפשרית של כלכלה ושקיימות גם אפשרויות אחרות לכלכלה המבוססות על שילוביות יצירתית של בני האדם והשונות התפיסתית ביניהם כמנוע הצמיחה הכלכלית.

    כך לדוגמא עוד בשנות הארבעים של המאה הציע  הכלכלן ג'וזף שומפטר (Joseph Schumpeter) תפיסה כלכלית שהיא שונה מאוד מהתיאוריה של כלכלת השוק שלפיה הצמיחה הכלכלית נובעת משרשרת סיבתית מאקרו כלכלית שנקבעת על פי התנהגותם של הקונים והמוכרים שהם אקסוגניים לארגון הייצרני.  שומפטר הראה כי מנוע הצמיחה יכול להיות אנדוגני (פנימי) – 'היזמות היצירתית' האישית והעסקית והייתי מוסיף לכך - גם החברתית, (אותם תיארתי בפוסט 'יצירתיות ארגונית'),  המגולמת בהתארגנויות הקטנות, בין אם מניעיהם הם כלכליים, חברתיים או תרבותיים. ואלו משנים ומגוונים את מבנה השוק. 

    תיאוריה עכשוית יותר הקשורה בעניננו היא זו של פאול רומר הקרויה 'כלכלת הרעיונות' (The Economics of Ideas ) שלפיה מקורות פיסיים הם מתכלים ועל כן איננו יכולים לבסס את הצמיחה לאורך זמן על ניצול מקורות אלה. אולם לבני האדם יש יכולת בלתי נדלית לפתח רעיונות חדשים ובכך לעצב מחדש את השימושים באובייקטים הפיסיים.  

     

    אנחנו זקוקים לרעיונות כאלה ולגיבושם לכדי תיאוריות כלכליות גלובאליות אחרות,  כאלו שיבטיחו את ה"קיימות" (sustainability) שלנו ויאיצו את ההתפתחות הכלכלית דרך הפעלת כישורינו הייחודיים לנו כבני אנוש. שאם לא כן, נתנוון ונהפוך  למה שתיארתי בפוסט האחרון בצורה מתגרה ומקצינה – מעין יצורים הפועלים כ"וירוסים" התוקפים את הגלובוס של עצמם.

     

    מה דעתך?  

    צבי לניר

     Praxis ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/11/10 21:15:
      אפשר לזהות סימנים להפתעה "בסיסית" באמצעות תופעת ה"עדר". כאשר הרבה אנשים חושבים אותו דבר, אומרים ומתנהגים בצורה זהה. זאת למרות שאין סיבה הגיונית לכך, הרי אנו חוזים ב"עדר".
      לעיתים יעצור העדר לאיטו ויתפזר מאליו, לעיתים ירוץ אל התהום ויתרסק.
        17/12/08 06:14:

      צטט: ספרלי 2008-12-14 21:28:44

      ... בוא ונסכור את מה ה"רעיונות " החדשניים הכלכליים של בני האדם יכילו-

      1. רעיונות להונאות מס ההכנסה.

      2. רעיונות להונאת הקונים הפוטנציאליים.

      3. רעיונות לעקיצת קונצרנים גדולים כמו איגודי המוסיקה, חברות תרופות, חברות מחשבים(ייצור ושירות)-גלובליים.

      4. רעיונות לשוק סחורות "מואפר" מן השחורים שחורים - כגון נפט (מהגלם ועד לזיקוקיו), חשיש, קראק ושאר מוצרי ה"פופי".

      5.רעיונות לשיווק בחלקי אדם ותרומות אברים,שליטה בשווקי ה"חסות לאי-אלימות"והכוונת "עוסקי החוק" לאפיקי ייצור בעלי פריון, כגון חקלאות ושיווק מוצרים שלה...במסגרת הידועה של "הסבה מקצועית".

      לאלו יתווספו בוודאי חוקים "יבשתיים" וניהול סמכויות ברמות של קהילת אירופה ואיגוד מדינות כגון האוקיאנוס השקט, הים התיכון וכו'. כן יהיו גם רעיונות של מחקר ופיתוח שיקטינו הפגיעה בהמשכיות השונות של החיים על כדור הארץ...

      ומה יצא מכל זה?

       שנצטרך "להמציא את האמונה והדת" החדשים, כדי שכל בני האדם ישכילו לקבל את האדם השונה...

      ברוכים הבאים לאוטופיה.

      ספרלי לא מאמין  באדם הכלכלי של ממשל האנשים בעולמו כיום.

       

      אינני מבין מה הוא המקור לציניות הזו לגבי בני האדם. לפי תיאוריך העולם אינו אלא בסטה בשוק שבו כולם מרמים את כולם, ואתה הצדיק היחידי בסדום הזה מסתכל עליהם מלמעלה בבוז.

      האומנם?

       

      צביקה לניר

        14/12/08 21:28:

      אתיחס בתגובתי - דווקא לחדשנות המוצעת, ועל הרלוונטיות והכנות למדדה או לכוונה ככלכלה.

       


      תיאוריה עכשוית יותר הקשורה בעניננו היא זו של פאול רומר הקרויה 'כלכלת הרעיונות' (The Economics of Ideas ) שלפיה מקורות פיסיים הם מתכלים ועל כן איננו יכולים לבסס את הצמיחה לאורך זמן על ניצול מקורות אלה. אולם לבני האדם יש יכולת בלתי נדלית לפתח רעיונות חדשים ובכך לעצב מחדש את השימושים באובייקטים הפיסיים. 

      "כלכלת רעיונות" = ביטוי בעברית. את פירושו הכלכלי - איני מכיר.

      אך בוא ונסכור את מה ה"רעיונות " החדשניים הכלכליים של בני האדם יכילו-

      1. רעיונות להונאות מס ההכנסה.

      2. רעיונות להונאת הקונים הפוטנציאליים.

      3. רעיונות לעקיצת קונצרנים גדולים כמו איגודי המוסיקה, חברות תרופות, חברות מחשבים(ייצור ושירות)-גלובליים.

      4. רעיונות לשוק סחורות "מואפר" מן השחורים שחורים - כגון נפט (מהגלם ועד לזיקוקיו), חשיש, קראק ושאר מוצרי ה"פופי".

      5.רעיונות לשיווק בחלקי אדם ותרומות אברים,שליטה בשווקי ה"חסות לאי-אלימות"והכוונת "עוסקי החוק" לאפיקי ייצור בעלי פריון, כגון חקלאות ושיווק מוצרים שלה...במסגרת הידועה של "הסבה מקצועית".

      לאלו יתווספו בוודאי חוקים "יבשתיים" וניהול סמכויות ברמות של קהילת אירופה ואיגוד מדינות כגון האוקיאנוס השקט, הים התיכון וכו'. כן יהיו גם רעיונות של מחקר ופיתוח שיקטינו הפגיעה בהמשכיות השונות של החיים על כדור הארץ...

      ומה יצא מכל זה?

       שנצטרך "להמציא את האמונה והדת" החדשים, כדי שכל בני האדם ישכילו לקבל את האדם השונה...

      ברוכים הבאים לאוטופיה.

      ספרלי לא מאמין  באדם הכלכלי של ממשל האנשים בעולמו כיום.

        14/12/08 19:12:

      צטט: לניר 2008-12-14 06:48:26

      צטט: אלי כהן 2008-12-13 16:05:34

      צטט: לניר 2008-12-13 11:26:18

      צטט: אלי כהן 2008-12-13 01:04:55


      צבי,

       

      כרגיל פוסט מרתק ומעורר למחשבה. תודה לך.

       

      עבורי "מגדל בבל" הוא סיפור של קריאת תיגר, רעבתנות יתר ונטילת סיכונים לא מחושבים בחוסר ענווה והעדר גבולות. כך גם ההתנהגות שהובילה אל המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

       

      למרות שאומות העולם "דוברות" שפות כלכליות שונות כולן נפגעות הפעם, אך לדעתי לא בגלל "כלכלת השוק" אלא בגלל מימד הגלובליות והתלות ההדדית בכלכלה העולמית היוצרים "אפקט דומינו".

       

      אינני שותף לדעה שניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

       

      אלי תודה,

       

      כמוך אינני חושב שהגלובליזציה מתה ושניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

      אני חושב שצריך וניתן לבסס את הגלובאליזציה על השילוביות ולא על ההתכה (fusion) של השונות האנושית לכדי הגיון-על אבסטרקטי אחד

       

      צבי לניר

       

      צבי, תודה על התייחסותך.

       

      האם השילוביות אינה מתקיימת כבר כיום ? האמנם העולם כולו הותך ל"שפה אחת ודברים אחדים" ? אני בספק. לדעתי השונות ולצידה השילוביות מתקיימות היטב והיגיון- העל אף הוא קיים והוא הגיונו של השוק הגלובלי שאין מנוס ממנו.

       

      אני סבור שיש להגדיל את האחריות ( accountability ) בנטילת סיכונים ולהגיע להסכמה על מערכת כללי מסחר גלובליים מקובלים המתייחסת לסיכונים וכשלי שוק. לדעתי זו התקווה להתגברות על משברים כלכליים מאז'וריים בעתיד והיא דווקא עוברת דרך "התכת" כללי המסחר הקרתניים למערכת כללים שיש בהם יותר ערבות הדדית ויותר אחריות גלובלית.

       

      אלי

      אנחנו מתקרבים.

      חשוב שעתה כשאנו נגשים לארגן מחדש את העולם הדמוקרטי,  נתייחס לארגון זה לא רק ברמה הפיננסית, אלא גם מהבחינה המחשבתית והאנושית. זו היא הזדמנות ליצור סוג של שילוביות בין האנושיות והאנושות שהשיטה של כלכלת השוק התעלמה מהם והם כה חשובים לקיימות שלנו. 

      צביקה לניר

       

      צבי,

      מסכים, אנו אכן מתקרבים.

      כולי תקווה שהאנושות תבין שסוג כזה של התנהגות הוא כורח כלכלי ואז גם תשתפר הקיימות כמעט מאליה. 

        14/12/08 06:48:

      צטט: אלי כהן 2008-12-13 16:05:34

      צטט: לניר 2008-12-13 11:26:18

      צטט: אלי כהן 2008-12-13 01:04:55


      צבי,

       

      כרגיל פוסט מרתק ומעורר למחשבה. תודה לך.

       

      עבורי "מגדל בבל" הוא סיפור של קריאת תיגר, רעבתנות יתר ונטילת סיכונים לא מחושבים בחוסר ענווה והעדר גבולות. כך גם ההתנהגות שהובילה אל המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

       

      למרות שאומות העולם "דוברות" שפות כלכליות שונות כולן נפגעות הפעם, אך לדעתי לא בגלל "כלכלת השוק" אלא בגלל מימד הגלובליות והתלות ההדדית בכלכלה העולמית היוצרים "אפקט דומינו".

       

      אינני שותף לדעה שניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

       

      אלי תודה,

       

      כמוך אינני חושב שהגלובליזציה מתה ושניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

      אני חושב שצריך וניתן לבסס את הגלובאליזציה על השילוביות ולא על ההתכה (fusion) של השונות האנושית לכדי הגיון-על אבסטרקטי אחד

       

      צבי לניר

       

      צבי, תודה על התייחסותך.

       

      האם השילוביות אינה מתקיימת כבר כיום ? האמנם העולם כולו הותך ל"שפה אחת ודברים אחדים" ? אני בספק. לדעתי השונות ולצידה השילוביות מתקיימות היטב והיגיון- העל אף הוא קיים והוא הגיונו של השוק הגלובלי שאין מנוס ממנו.

       

      אני סבור שיש להגדיל את האחריות ( accountability ) בנטילת סיכונים ולהגיע להסכמה על מערכת כללי מסחר גלובליים מקובלים המתייחסת לסיכונים וכשלי שוק. לדעתי זו התקווה להתגברות על משברים כלכליים מאז'וריים בעתיד והיא דווקא עוברת דרך "התכת" כללי המסחר הקרתניים למערכת כללים שיש בהם יותר ערבות הדדית ויותר אחריות גלובלית.

       

      אלי

      אנחנו מתקרבים.

      חשוב שעתה כשאנו נגשים לארגן מחדש את העולם הדמוקרטי,  נתייחס לארגון זה לא רק ברמה הפיננסית, אלא גם מהבחינה המחשבתית והאנושית. זו היא הזדמנות ליצור סוג של שילוביות בין האנושיות והאנושות שהשיטה של כלכלת השוק התעלמה מהם והם כה חשובים לקיימות שלנו. 

      צביקה לניר

        13/12/08 16:05:

      צטט: לניר 2008-12-13 11:26:18

      צטט: אלי כהן 2008-12-13 01:04:55


      צבי,

       

      כרגיל פוסט מרתק ומעורר למחשבה. תודה לך.

       

      עבורי "מגדל בבל" הוא סיפור של קריאת תיגר, רעבתנות יתר ונטילת סיכונים לא מחושבים בחוסר ענווה והעדר גבולות. כך גם ההתנהגות שהובילה אל המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

       

      למרות שאומות העולם "דוברות" שפות כלכליות שונות כולן נפגעות הפעם, אך לדעתי לא בגלל "כלכלת השוק" אלא בגלל מימד הגלובליות והתלות ההדדית בכלכלה העולמית היוצרים "אפקט דומינו".

       

      אינני שותף לדעה שניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

       

      אלי תודה,

       

      כמוך אינני חושב שהגלובליזציה מתה ושניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

      אני חושב שצריך וניתן לבסס את הגלובאליזציה על השילוביות ולא על ההתכה (fusion) של השונות האנושית לכדי הגיון-על אבסטרקטי אחד

       

      צבי לניר

       

      צבי, תודה על התייחסותך.

       

      האם השילוביות אינה מתקיימת כבר כיום ? האמנם העולם כולו הותך ל"שפה אחת ודברים אחדים" ? אני בספק. לדעתי השונות ולצידה השילוביות מתקיימות היטב והיגיון- העל אף הוא קיים והוא הגיונו של השוק הגלובלי שאין מנוס ממנו.

       

      אני סבור שיש להגדיל את האחריות ( accountability ) בנטילת סיכונים ולהגיע להסכמה על מערכת כללי מסחר גלובליים מקובלים המתייחסת לסיכונים וכשלי שוק. לדעתי זו התקווה להתגברות על משברים כלכליים מאז'וריים בעתיד והיא דווקא עוברת דרך "התכת" כללי המסחר הקרתניים למערכת כללים שיש בהם יותר ערבות הדדית ויותר אחריות גלובלית.

        13/12/08 11:26:

      צטט: אלי כהן 2008-12-13 01:04:55


      צבי,

       

      כרגיל פוסט מרתק ומעורר למחשבה. תודה לך.

       

      עבורי "מגדל בבל" הוא סיפור של קריאת תיגר, רעבתנות יתר ונטילת סיכונים לא מחושבים בחוסר ענווה והעדר גבולות. כך גם ההתנהגות שהובילה אל המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

       

      למרות שאומות העולם "דוברות" שפות כלכליות שונות כולן נפגעות הפעם, אך לדעתי לא בגלל "כלכלת השוק" אלא בגלל מימד הגלובליות והתלות ההדדית בכלכלה העולמית היוצרים "אפקט דומינו".

       

      אינני שותף לדעה שניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

       

      אלי תודה,

       

      כמוך אינני חושב שהגלובליזציה מתה ושניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

      אני חושב שצריך וניתן לבסס את הגלובאליזציה על השילוביות ולא על ההתכה (fusion) של השונות האנושית לכדי הגיון-על אבסטרקטי אחד

       

      צבי לניר

        13/12/08 01:04:


      צבי,

       

      כרגיל פוסט מרתק ומעורר למחשבה. תודה לך.

       

      עבורי "מגדל בבל" הוא סיפור של קריאת תיגר, רעבתנות יתר ונטילת סיכונים לא מחושבים בחוסר ענווה והעדר גבולות. כך גם ההתנהגות שהובילה אל המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

       

      למרות שאומות העולם "דוברות" שפות כלכליות שונות כולן נפגעות הפעם, אך לדעתי לא בגלל "כלכלת השוק" אלא בגלל מימד הגלובליות והתלות ההדדית בכלכלה העולמית היוצרים "אפקט דומינו".

       

      אינני שותף לדעה שניתן לחזור לכלכלות מקומיות ומתבדלות.

       

        12/12/08 08:35:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-12-12 02:58:45

       

       

       ניצה

      תודה לך על שהפנת את תשומת ליבי למכתב האמיץ של ביארנה ביורג המנכ"ל הנורווגי של Vizrt  לעובדי החברה. 

      הוא ראוי להיות דוגמא ומופת לכל המנכ"לים שלנו למנהיגות אחראית בעת משבר. 

      הוא גם מתמצת את הלקח העיקרי שמן הראוי שכל המנכ"לים ילמדו אותו.

      האתגר העיקרי של כל הארגונים והמנכ"לים בתקופתנו היא 'ההפתעה הבסיסית', ולה אנו מוכנים פחות מכל ויודעים להתמודד פחות מכל.

      אחרי שהכל יעבור... "וכולנו נביט אחורה ונגיד שלמדנו את הלקח. אך ברור שנטעה שוב! עברתי שלושה משברים כלכליים, ולא למדתי לקח מאף אחד מהם. זהו טבע האדם".

      ובכל זאת אני שואל האומנם עלינו להשלים עם כך?. האם אין עלינו לנסות להקטין את הסתברות התרחושתן של 'הפתעות בסיסיות' והמשברים הקשים שהם מחוללים ולשפר את דרכי ההתמודדות שלנו עימם, בכל אותם מקרים שבהם איננו מצליחים למנוע אותם?.

      צביקה לניר

        12/12/08 04:35:
      חכם.


      יצירתיות ושיתופי פעולה בין פרטים יכולה להתקיים תמיד אבל סיכוייה לצמוח במצבים של מיתון או מלחמה גדולים יותר ממניעים של הישרדות וחוסר ברירה.

      יש גם אפשרות לתיכנון של Healthy Survival,  אבל זו צריכה להיות מתוכננת ברמה לאומית.

       

      צביקה היקר, 

       

      כמו תמיד הרעיונות שאתה מציב הם על רף לא גבוה, אך לא מציאותי.

      אני סבורה שאחת מן המכשלות לקיומנו כמדינה בריאה היא הביוקרטיה הבלתי אפשרית של מנגנוני קבלת ההחלטות.

      אנחנו חיים במדינה שנכשלה בהרבה מאוד תחומים: החל מבחירת מנהיגים שאין בינם לבין מוסר ודוגמא אישית דבר, הן בתשתיות התחבורה והן בקלון מוריה שנכשלו במבחני ידע ותלמידיהם בעקבותיהם.

      אנחנו נגועים בגזענות ובעידוד סקטורים שלמים לבטלה באיצטלה של יראת השם.

      אנחנו פושעים לביטחוננו כשתקציב הביטחון שלנו מתחלק באחוזים לא ריאליים בין פורשי המערכת לחימוש ומחקר, יצרנו במו ידינו את הזניית מערכת הבריאות, אנו סוגדים לבעלי ההון ואיננו מסוגלים לקיים אפילו חרם צרכנים ראוי.

      ככל שהזמן נוקף אני מגלה שאני חיה במדינה ללא ערכים, ללא חזון, ללא חשבון.

      אני עדיין מחפשת היגיון וביטחון. רק אחרי שני התנאים הבסיסיים הללו אוכל להמיר את הייאוש בתקווה לישומם של הרעיונות הפוריים שאתה מעלה.

       

      קראתי בגלובס השבוע את המכתב הבא, אני ממינה אותך להתרשם מהמנכ"ל הנורבגי

       

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000405130&LeadPromoId=1000405250

       

       

      בהערכה רבה,

       

      ניצה

        11/12/08 17:22:

      צטט: לניר 2008-12-11 17:08:51

      צטט: orenshani 2008-12-11 10:38:19

      צבי,

       

      אני די מסכים עם מה שכתבת אבל רוצה לההעיר ולהאיר נקודה חשובה.

       

      בשנים 1993 עד 2004 עבדתי במוטורולה. אלה היו השנים הסוערות של בועת ההי טק ובעיקר של הצמיחה המטרופת של שוק הסלולר. אני חושב שאני יכול להעיד ממקום ראשון על מה שעלול לקרות לחברה שנאבקת בכל הכח לשמור על צמיחה אחראית ומבוקרת בשוק שנחנס לטרוף מערכות. כמו שאתה בטח יודע זה נגמר בזה שמוטורולה אבדה בשנים האלה כ-70% משוויה ועומדת כרגע בפני פרוק.

       

      זה מזכיר במידה רבה את מה שהיה קורה למטוסי הקומט הראשונים שהיו מתפרקים באוויר עקב עיפוות מתכת. מה שהיה קורה (וקורה בעצם גם היום במטוסים גדולים רק שלמדו להתגבר על הבעיה, ותכף אחזור לזה) הוא שבגלל הצורך לשמור על לחץ אוויר קבוע בתוך גוף המטוס בעוד שלחץ האוויר החיצוני משתנה בהתאם לגובה הטיסה, גוף המטוס כל הזמן מתרחב ומתכווץ וזה גורם לעיפות מתכת. הבעיה מוכרת ופוגעת בסופו של דבר כאמור בכל מטוס, אבל הסיבה שהקומט התפרק כבר אחרי מעט מאוד שעות טיסה הייתה פגם תיכנוני פשוט. החלונות של המטוס היו מרובעים והפינה של החלון היתה נקודת תורפה שבה המתכת הייתה מתעייפת מהר מאוד. כאשר גילו את הבעיה פשוט שינו את החלונות למעוגלים כפי שנעשה בכל מטוסי הנוסעים מאז.

       

      דרך אגב, הפעם הראשונה ששמעתי את הסיפור הזה הייתה כשאבא שלי לימד אותי לתקן פנצ'ר בגלגל של אופניים. הוא הראה לי שטלאי הגומי שמדביקים כדי לסתום את החור חייב להיות מעוגל כדי שלא יהיו לו נקודות תורפה.

       

      באופן דומה, הרבה אירגונים מנסים לשמור על הפנים שלהם קוהרנטי גם כשהחוץ משתנה וסוער - וזה כמובן הגיוני וברור, אבל לא תמיד הם בנויים לעמוד בלחץ ונראה לי שלפחות בשתי קירסות הבועה האחרונות זה די מה שגרם לבעייה. אז מצד אחד שכמובן שאני מסכים אתך שצריכה להיות שונות ושצריכות להיות הרבה שפות ושהארגון צריך לדעת לצמוח מבפנים, אבל מצד שני, אי אפשר כמובן להתעלם מהשפעתם של הכוחות החיצוניים ובכלל לא בטוח שארגון שירצה בכך יוכל להתעלם מהם לאורך זמן בלי להנזק. לכל הפחות ארגון שרוצה למצב את עצמו כחסין מהשפעות חיצוניות (כמו שאולי שוק החיסכון לטווח ארוך מנסה - וראינו כבר כישלונות מביכים בתחום הזה כמו למשל וויסות מניות הבנקים בישראל) צריך לוודא שהוא מכיר במגבלות המבנה שלו עצמו, ואפילו עוד למצער לדעת לטפל בנקודות התורפה הפנימיות שלו.

      אורן

      קראתי בעניין רב את ההתייחסות המפורטת והמענינת שלך ואהבתי במיוחד את הסיפור שלך על מה אבא שלך לימד אותך בהקשר לתיקון אופניים . 

      ענינית ההערה שלך ראויה להתייחסות נפרדת שכן היא עוסקת בבעיה ארגונית, בעוד שפוסט זה עוסק בתהליכים גלובאליים.

      אתה מגרה אותי לכתוב פוסט מיוחד על הנושא שהעלית ואשתדל לעשות זאת בקרוב ובו אתייחס ישירות למה שכתבת.

      תודה לך,

      צבי לניר

       

       

       

       

      צבי,

       

      אני אשמח כמובן על עוד פוסט שלך אבל אני מניח שאתה רואה את הקשר בין הדברים כי הרי מה גורם לכולם לרצות שפה אחת ודברים אחרים? הרי זה התהליך הגלובלי - החיצוני - שפועל על כולם! בסיפור התנכ"י האנשים החליטו לבנות את מגדל בבל כדי שלא ילכו לאיבוד. בהקבלה לכלכלה, הרבה חברות רוצות להשאר באותו שוק ולהתחרות על אותם צרכנים או אתם משקיעים ומאידך מי שמנסה לבדל את עצמו להשאר "נישתי" נתון ללחצים גדולים שקשה לעמוד בהם - ואמנם נכון שהקושי הזה נובע מבעיה אירגונית.

        11/12/08 17:08:

      צטט: orenshani 2008-12-11 10:38:19

      צבי,

       

      אני די מסכים עם מה שכתבת אבל רוצה לההעיר ולהאיר נקודה חשובה.

       

      בשנים 1993 עד 2004 עבדתי במוטורולה. אלה היו השנים הסוערות של בועת ההי טק ובעיקר של הצמיחה המטרופת של שוק הסלולר. אני חושב שאני יכול להעיד ממקום ראשון על מה שעלול לקרות לחברה שנאבקת בכל הכח לשמור על צמיחה אחראית ומבוקרת בשוק שנחנס לטרוף מערכות. כמו שאתה בטח יודע זה נגמר בזה שמוטורולה אבדה בשנים האלה כ-70% משוויה ועומדת כרגע בפני פרוק.

       

      זה מזכיר במידה רבה את מה שהיה קורה למטוסי הקומט הראשונים שהיו מתפרקים באוויר עקב עיפוות מתכת. מה שהיה קורה (וקורה בעצם גם היום במטוסים גדולים רק שלמדו להתגבר על הבעיה, ותכף אחזור לזה) הוא שבגלל הצורך לשמור על לחץ אוויר קבוע בתוך גוף המטוס בעוד שלחץ האוויר החיצוני משתנה בהתאם לגובה הטיסה, גוף המטוס כל הזמן מתרחב ומתכווץ וזה גורם לעיפות מתכת. הבעיה מוכרת ופוגעת בסופו של דבר כאמור בכל מטוס, אבל הסיבה שהקומט התפרק כבר אחרי מעט מאוד שעות טיסה הייתה פגם תיכנוני פשוט. החלונות של המטוס היו מרובעים והפינה של החלון היתה נקודת תורפה שבה המתכת הייתה מתעייפת מהר מאוד. כאשר גילו את הבעיה פשוט שינו את החלונות למעוגלים כפי שנעשה בכל מטוסי הנוסעים מאז.

       

      דרך אגב, הפעם הראשונה ששמעתי את הסיפור הזה הייתה כשאבא שלי לימד אותי לתקן פנצ'ר בגלגל של אופניים. הוא הראה לי שטלאי הגומי שמדביקים כדי לסתום את החור חייב להיות מעוגל כדי שלא יהיו לו נקודות תורפה.

       

      באופן דומה, הרבה אירגונים מנסים לשמור על הפנים שלהם קוהרנטי גם כשהחוץ משתנה וסוער - וזה כמובן הגיוני וברור, אבל לא תמיד הם בנויים לעמוד בלחץ ונראה לי שלפחות בשתי קירסות הבועה האחרונות זה די מה שגרם לבעייה. אז מצד אחד שכמובן שאני מסכים אתך שצריכה להיות שונות ושצריכות להיות הרבה שפות ושהארגון צריך לדעת לצמוח מבפנים, אבל מצד שני, אי אפשר כמובן להתעלם מהשפעתם של הכוחות החיצוניים ובכלל לא בטוח שארגון שירצה בכך יוכל להתעלם מהם לאורך זמן בלי להנזק. לכל הפחות ארגון שרוצה למצב את עצמו כחסין מהשפעות חיצוניות (כמו שאולי שוק החיסכון לטווח ארוך מנסה - וראינו כבר כישלונות מביכים בתחום הזה כמו למשל וויסות מניות הבנקים בישראל) צריך לוודא שהוא מכיר במגבלות המבנה שלו עצמו, ואפילו עוד למצער לדעת לטפל בנקודות התורפה הפנימיות שלו.

      אורן

      קראתי בעניין רב את ההתייחסות המפורטת והמענינת שלך ואהבתי במיוחד את הסיפור שלך על מה אבא שלך לימד אותך בהקשר לתיקון אופניים . 

      ענינית ההערה שלך ראויה להתייחסות נפרדת שכן היא עוסקת בבעיה ארגונית, בעוד שפוסט זה עוסק בתהליכים גלובאליים.

      אתה מגרה אותי לכתוב פוסט מיוחד על הנושא שהעלית ואשתדל לעשות זאת בקרוב ובו אתייחס ישירות למה שכתבת.

      תודה לך,

      צבי לניר

       

       

       

        11/12/08 16:52:

      צטט: משפטן ושליח ציבור 2008-12-11 08:38:04

      צבי, מאמר מרתק.

       

      שי

       

      יש לו קשר עם הפוסט שאתה כתבת על להפוך את המשבר לצמיחה. התייחסתי לכך בפוסט שלך והערתי על כך כי אכן  המשבר העולמי הוא גם ההזדמנות להתנער מכמה מההמשגות הכלכליות הגלובאליות של כלכלת השוק ולהתמקד בפיתוח תפיסות כלכליות חדשות שיתבססו ויבססו את פוטנציאל  העוצמה המייחד את הכלכלה של ישראל.

      עם זאת הבעתי ספקות עם כנס דוגמת כנס העסקים של  'גלובס' הוא המקום בו תורם הכפפה.

      צביקה לניר

       הי צביקה, קבל:

       

      אחד...
      http://video.google.com/videoplay?docid=1954933468700958565&hl=es

       

      שתיים...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=736871

       

      מקווה שזה יסביר דבר או שניים

       

      שמור על קשר

       

      איל

        11/12/08 10:38:

      צבי,

       

      אני די מסכים עם מה שכתבת אבל רוצה לההעיר ולהאיר נקודה חשובה.

       

      בשנים 1993 עד 2004 עבדתי במוטורולה. אלה היו השנים הסוערות של בועת ההי טק ובעיקר של הצמיחה המטרופת של שוק הסלולר. אני חושב שאני יכול להעיד ממקום ראשון על מה שעלול לקרות לחברה שנאבקת בכל הכח לשמור על צמיחה אחראית ומבוקרת בשוק שנחנס לטרוף מערכות. כמו שאתה בטח יודע זה נגמר בזה שמוטורולה אבדה בשנים האלה כ-70% משוויה ועומדת כרגע בפני פרוק.

       

      זה מזכיר במידה רבה את מה שהיה קורה למטוסי הקומט הראשונים שהיו מתפרקים באוויר עקב עיפוות מתכת. מה שהיה קורה (וקורה בעצם גם היום במטוסים גדולים רק שלמדו להתגבר על הבעיה, ותכף אחזור לזה) הוא שבגלל הצורך לשמור על לחץ אוויר קבוע בתוך גוף המטוס בעוד שלחץ האוויר החיצוני משתנה בהתאם לגובה הטיסה, גוף המטוס כל הזמן מתרחב ומתכווץ וזה גורם לעיפות מתכת. הבעיה מוכרת ופוגעת בסופו של דבר כאמור בכל מטוס, אבל הסיבה שהקומט התפרק כבר אחרי מעט מאוד שעות טיסה הייתה פגם תיכנוני פשוט. החלונות של המטוס היו מרובעים והפינה של החלון היתה נקודת תורפה שבה המתכת הייתה מתעייפת מהר מאוד. כאשר גילו את הבעיה פשוט שינו את החלונות למעוגלים כפי שנעשה בכל מטוסי הנוסעים מאז.

       

      דרך אגב, הפעם הראשונה ששמעתי את הסיפור הזה הייתה כשאבא שלי לימד אותי לתקן פנצ'ר בגלגל של אופניים. הוא הראה לי שטלאי הגומי שמדביקים כדי לסתום את החור חייב להיות מעוגל כדי שלא יהיו לו נקודות תורפה.

       

      באופן דומה, הרבה אירגונים מנסים לשמור על הפנים שלהם קוהרנטי גם כשהחוץ משתנה וסוער - וזה כמובן הגיוני וברור, אבל לא תמיד הם בנויים לעמוד בלחץ ונראה לי שלפחות בשתי קירסות הבועה האחרונות זה די מה שגרם לבעייה. אז מצד אחד שכמובן שאני מסכים אתך שצריכה להיות שונות ושצריכות להיות הרבה שפות ושהארגון צריך לדעת לצמוח מבפנים, אבל מצד שני, אי אפשר כמובן להתעלם מהשפעתם של הכוחות החיצוניים ובכלל לא בטוח שארגון שירצה בכך יוכל להתעלם מהם לאורך זמן בלי להנזק. לכל הפחות ארגון שרוצה למצב את עצמו כחסין מהשפעות חיצוניות (כמו שאולי שוק החיסכון לטווח ארוך מנסה - וראינו כבר כישלונות מביכים בתחום הזה כמו למשל וויסות מניות הבנקים בישראל) צריך לוודא שהוא מכיר במגבלות המבנה שלו עצמו, ואפילו עוד למצער לדעת לטפל בנקודות התורפה הפנימיות שלו.

        11/12/08 10:02:

      צטט: mothbuster 2008-12-11 02:29:10

      מצאתי לנכון לשתף את חברי הפורום ברעיון שזה מכבר עלה בחכתי ובפוסט הנ"ל היות ואהבתי את ההקבלה של בבל ושוק ההון או הכלכלה המודרנית... אז אני שופך זאת כאן בנימה של ..שלך לחמך על פני המים.

       

      הרקע לרעיון:

      כפי שמגדל בבל חלק את האנושות לעמים ושפות שונות, עקר השונות הבעייתית כיום היא הדת - ולא שהדתות עצמן הן מקור הרע אלא הדרך בה כוהני הדת למינהם משתמשים בדת בכדי לשלוט בהמון, כאמור ככל שההמון פחות משכיל הוא יותר מניפולטיבי וזו הבעעיתיות באיסלאם לעניות דעתי.

       

      ....לעתיד טוב יותר.

       

       הדתות הגדולות  - היהדות, הנוצרות והאסלאם הן דתות מונוטאיסטיות וככאלה הן עצמן נוטות לעיתים לשגות בשגיון 'מגדל בבל'.

      הקטדראלה של כנסיית הותיקן ניסתה להפוך ל'מגדל הבבל' של הנצחון העולמי של הדת הקתולית, ו'מגדל בבל' זה קרס עם היציאה מימי הביניים.

      בענין זה אין הבחנה בין מגדלי בבל של הדתות הגדולות ובין מגדלי הבבל המודרניים - בין אם  זה הבולשביזים או  הקפיטליזים הפקס אמריקני של "קץ ההסטוריה" (פוקאיאמה).

       

      כל נסיון להשליט הגיון על של "וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם" הוא נסיון להקים מגדל בבל ובעניין זה גם הנסיון להכיל את שפת ההגיון של השוק החופשי ו'היד הנעלמה', הוא 'מגדל בבל'.

      מגדל הבבל של הבולשביזים קרס במאה הקודמת ועתה אנו עדים לפרפורי הקריסה של מגדל הבבל של הקפיטליזים הגלובאלי. אך בעודנו מתמודדים עם בעיה זו וכבר אנו נתונים לאיום פדמנטליסטי של האיסלם המאיים להשליט את מגדל הבבל שלו.

       

        צבי לניר

       

       

        11/12/08 09:09:

      צטט: כולנואל 2008-12-10 11:34:34


      המודעות לזה תמנע בבל בלב כולנו...

       

      קצר וקולע

      אכן מגדל בבל מצוי כבר בלבנו פנימה...

      צביקה לניר

        11/12/08 09:07:

      צטט: רוזמונד 2008-12-10 11:13:38


      צבי,

      מאוד יפה המשל וההקשר שעשית למגדל בבל.

      למגדל בבל הנוכחי יש שם וקוראים לו "הכלכלה הגלובאלית".

      למרות התרבויות השונות והשפות השונות, הכלכלה התפתחה למשהו אחיד.

      הכלכלה נכנסה כולה לתוך "ממוצע" אחד עולמי, אשר מופיע בקרן המטבע הבינלאומית בתור מספר אחד עולמי. יש עדיין לפעמים מספר אחד למדינות הצומחות ומספר אחר למדינות המפותחות, אך עדיין יש לנו מגדל אחד, וכל הגרפים הדינמיים והצבעוניים של הקרן הזו, מדגישים ביתר שאת את חוסר היכולת שלהם לראות את המצב לאשורו.

      .

      ייתכן וחלק מהבעיה נובעת בכלל מהתכונה האנושית של עדר, הנובעת מתופעת הקוף המאה.

      התופעה הזו אשר הוציאה את המעטים השולטים בעולם מכלל שליטה.

      .

      אולי עכשיו תבוא התקופה של כלכלות מקומיות, אזושהי נסיגה לאחור, על מנת ליצור משהו חדש אשר יכול לקדם אותנו בעתיד.

      תודה שהבאת.

      מיכל

       

      רוזמונד

      תודה לך עבור התגובה המושקעת.

      אכן קרן המטבע הבינלאומית אינה מצליחה להבין ולהבחין במצב לאישורו בגלל כשל עקרוני בצורת החשיבה שלה ומתדולוגיה שהיא מפעילה מתוך הגיונה.

      תופעת ה- Hundred Monkey Effect מתארת תופעה לפיה התנהגות נלמדת של קופים בקבוצה לקבוצות סמוכות לה, כשהיא מגיעה למספר מסויים היא מתפשטת במהירות גדולה  כהכללה לכל אוכלוסית הקופים.

      אך למה להרחיק לכת ולהקיש מהתנהגותם של קופים, כשאפשר להסתמך על תופעות של התנהגותם של בני אדם.

      הרציונאליזציה של כלכלת  השוק העולמית מתבססת על ההנחה לפיה המיצועים הסטטיסטיים של התנהגות הצרכנים בשוק מייצגים את 'חכמת ההמונים'. הרעיון הבסיסי של 'חכמת ההמונים' הוא שאם מחברים החלטות של מספר רב של אנשים הרי שהחלטות אלו יהיו טובות יותר בממוצע מאלו של האדם הבודד, ולו גם המומחה  ביותר. השוואה של הרווחים בבורסה לאורך עשר שנים של מנהלי קרנות נאמנות לעומת ממוצע של אנשים מהרחוב מראה סטטיסטית, כי הממוצע של האנשים הבודדים שמנהלים את הקניות-מכירות שלהם בבורסה לבד יהיה טוב יותר מזה של מנהל קרן נאמנות. טוב ויפה, אולם במצבי קיצון כאשר הבורסה גואה לאורך זמן, 'חוכמת ההמונים' הופכת ל'טיפשות העדר'. הם ממהרים להצטרף לחגיגה, וככל שיותר אנשים מצטרפים אליה היא מושכת המונים נוספים וגורמים ליצירתה של בועה ההולכת ומתנפחת עד לפיצוצה הבלתי נמנע. וכשזה מתרחש, ההמון נוטה להיות חשוף לפחדים קולקטיביים היוצרים פאניקה של מכירה ומדרדרים את השוק לנקודות שפל שאין לה הצדקה "רציונאלית" ואשר נדרשות לו שנים בכדי להתאושש מהן. אם כך – איפה 'חכמת ההמונים'?. בקיצור לא 'חוכמת ההמונים' אלא 'טיפשות העדר' היא שמובילה הן ליצירתן של הבועות בשווקים והן להתנפצותן. קריסתה של השיטה מובנית בה עצמה.

      צביקה לניר

      צבי, מאמר מרתק.

       

      שי

        11/12/08 07:50:

      צטט: בועז22 2008-12-10 07:24:42

      כלל אצבע ידוע טוען: כל דבר שאינו ניתון

      לכימות, הוא בגדר דיעה...

      המאה ה-20, ואולי גם זאת שלפניה, הצמיחה

      מומחי כלכלה רבים.

      הללו טרחו על פיתוחם של תורות ותיאוריות

      כלכליות, תוך כימות פראי למדי של ידע ומידע

      ותוך הישענות על מחקרים "אמפיריים" כאלו

      ואחרים...

      כמוך, איני מבין גדול בכלכלה, אך אני רואה

      את אחת הסיבות לקלקלה של היום בעובדה

      שרבים מהמשקיעים והיזמים ניתלים בפרויקטים

      שאינם יצרניים בעיקרם!

      פרויקטים שאבותינו היו מכנים, בלשונם הציורית -

      לופט גשפטן...

      פרויקטים יצרניים (כמו מפעלי ייצור שונים: מזון,

      רכב, הלבשה וכו'...) משמשים כעוגן פיננסי בלבד!

      מחקר ופיתוח בנושאים אלו כמעט ונזנח לחלוטין.

      במקומם צמחו פרויקטים פיננסים, עתירי השקעה,

      בדמותם הנפקות של חברות פיננסיות שהדבר היחיד

      העומד מאחוריהן הוא... - אוויר.

      אין להן שום נכסים, אך הן מבטיחות התעשרות קלה

      למשקיעים (אג"ח זבל..).

      נכסיהן (הלוואות קצרות טווח) משועבדים לטובת

      נכסיהם של אחרים (הלוואות ארוכות טווח), וכאשר

      משא הריבית של אלו הקצרות גדול (הגיוני! לא?),

      הפירמידה קורסת.

      מעניין דווקא להתרכז דווקא בתוכניות הממשלתיות

      בארץ ובעולם לייצוב המערכות הפיננסיות...

      בסופו של יום, זה מה שיקבע את גורלנו, גורלו של

      ההמון הפשוט, שלברי ת'ורו - זה המתנהל ביאוש מאופק...

       

       

      בועז

      אני מקבל את גישתך לגבי ערכם של מדדים כמותיים כמייצגים עלובים של בעיות חברתיות וכלכליות שהן סבוכות במהותן. ראה גם את תגובתי להתייחסות הקודמת.

      אני גם תוהה האם אין גם קשר בין מולך הממדים המופשטים שהכל מוקרב לה ובין העליה העצומה במה שאתה מכנה 'לופט גשפט'.


      צביקה לניר
        11/12/08 07:42:

      צטט: אניגמה 313 2008-12-10 07:06:25

      צטט: אניגמה 313 2008-12-10 07:03:19

      אמנם לבני אדם יש רעיונות רבים היכולים למנוע התנוונות, אבל הצרה היא, שאם בעבר ניסו לבנות מגדל שראשו בשמים, היום רבים עם 'רעיונותיהם' הנשגבים בונים מגדלים פורחים באוויר, מפריחים בועות המתנפצות חדשות לבקרים והכל בשם החידוש ובמאמר: אנחנו נשנה את העולם.

      העובדה היא שהנסיונות לחדש בלי סוף מובילים אותנו בתחומים רבים אחורה במקום קדימה, וראה השגי ה'מיצב' הנוכחיים של תלמידי בתי הספר, שבמקום לצעוד קדימה בהשגים, בשם ההתפתחויות בטכנולוגיה ובחינוך, מדרדרים והולכים, ואנה אנו באים?

      הישגי המיצב העלובים הם דווקא דוגמא הממחישה את הטיפשות שבכל רעיון של מגדל בבל עולמי. חשוב שיהיו ממדים לבחינה יחסית, אך אסור להתבלבל. הממד הכמותי של ה'מיצב' - כמו כל נסיון להתמודד עם שאלות סבוכות באמצעות ממד-על , אומר מעט מאוד לגבי השאלות הסבוכות של הצלחה אישית והצלחה בחיים בכלל.

       

       

       

       

       

        11/12/08 02:29:

      מצאתי לנכון לשתף את חברי הפורום ברעיון שזה מכבר עלה בחכתי ובפוסט הנ"ל היות ואהבתי את ההקבלה של בבל ושוק ההון או הכלכלה המודרנית... אז אני שופך זאת כאן בנימה של ..שלך לחמך על פני המים.

       

      הרקע לרעיון:

      כפי שמגדל בבל חלק את האנושות לעמים ושפות שונות, עקר השונות הבעייתית כיום היא הדת - ולא שהדתות עצמן הן מקור הרע אלא הדרך בה כוהני הדת למינהם משתמשים בדת בכדי לשלוט בהמון, כאמור ככל שההמון פחות משכיל הוא יותר מניפולטיבי וזו הבעעיתיות באיסלאם לעניות דעתי.

       

      בסיס הרעיון 

      מי שיש לו בית מזכוכית - לא זורק אבנים!!!

      כלומר אם נקח את כל העולם ונצמצם אותו לצורך ההמחשה לגבולנו הקטן עם רצועת עזה... נגלה שבמידה ולאנשים בצד השני היה בית נורמלי, פרנסה שמכבדת את בעליה וחינוך הולם הם היו חושבים פעמים לפני שפועלים...

       

      הרעיון אם כך הוא להקים מעין מועדון חברות בין העמים - למועדון קוראים "TOLERANCE" והוא משלב בין תפיסת חינוך מתקדמת לבין כלכלה עלמנת ליצור מצב שלכל אחד באשר הוא תנתן האפשרות להיות בעליו של "בית מזכוכית"

      חשוב הוא שהרעיון יידחף דווקא עלידי מנהיגי שלושת הדתות ולא ע"י ממשלות

      המדינות החברות בארגון יתחייבו לשנות את תוכניות הלימודים שלהם (בהתאם לתכנים הנקבעים) כך שמגיל הרך יתווספו לימודים על בעלי הדתות האחרות - חינוך לקבלת האחר, שיוויון וסובלנות...

      נשאלת השאלה למה להצטרף לארגון מעין זה? 

      המדינות ה"עשירות" החברות בארגון יסבסדו את מרכולתם לטובת המדינות הפחות עשירות... כלומר נקח לדוגמא את סוריה ולבנון... נאמר שלבנון נכנסה לתוכנית ויישמת את עקרי תוכנית הלימודים כפי שנקבע ע"י המועדון... בתמורה יוכלו תושבי לבנון לרכוש מכוניות ארופאיות במחיר מוזל יותר או כל מוצר אחר אשר מיוצר בארץ מוצא אשר חברה בארגון...

      כלומר הבסיס לעלייה באיכות החיים היא בסה"כ לימודים...

      עכשיו נאמר שהשכן הסורי של אותו לבנוני שכבר נוסע במרצדס זה כשנה, גר בבית גדול יותר (הכנסה פנוייה) אולי הוא יתחיל לחשוב ... 

       

      אני יודע שאם הייתי כותב זאת ב YNET הייתי מקבל גל של טרוניות... אבל אני חייב לציין כי באחת החתונות שיצא לי להיות בשנה האחרונה בארץ, יצא לי להחליף מספר מילים עם הרב הראשי לישראל, יונה מצגר והוא הקשיב, שבח את הרעיון ואחל לי בהצלחה

       

      אני מאמין שארצנו תמיד צריכה להיות חזקה יותר, שהתגובה צריכה להיות תמיד פי 10 יותר כואבת אבל אני מצפה שהיצירתיות תבוא מעמנו כפי שתמיד היה...

       

      לעתיד טוב יותר.

        10/12/08 11:34:

      המודעות לזה תמנע בבל בלב כולנו...
        10/12/08 11:13:


      צבי,

      מאוד יפה המשל וההקשר שעשית למגדל בבל.

      למגדל בבל הנוכחי יש שם וקוראים לו "הכלכלה הגלובאלית".

      למרות התרבויות השונות והשפות השונות, הכלכלה התפתחה למשהו אחיד.

      הכלכלה נכנסה כולה לתוך "ממוצע" אחד עולמי, אשר מופיע בקרן המטבע הבינלאומית בתור מספר אחד עולמי. יש עדיין לפעמים מספר אחד למדינות הצומחות ומספר אחר למדינות המפותחות, אך עדיין יש לנו מגדל אחד, וכל הגרפים הדינמיים והצבעוניים של הקרן הזו, מדגישים ביתר שאת את חוסר היכולת שלהם לראות את המצב לאשורו.

      .

      ייתכן וחלק מהבעיה נובעת בכלל מהתכונה האנושית של עדר, הנובעת מתופעת הקוף המאה.

      התופעה הזו אשר הוציאה את המעטים השולטים בעולם מכלל שליטה.

      .

      אולי עכשיו תבוא התקופה של כלכלות מקומיות, אזושהי נסיגה לאחור, על מנת ליצור משהו חדש אשר יכול לקדם אותנו בעתיד.

      .

      לגבי ייצור, מפעלים, תעשייה ו"עסקי אוויר", אני חושבת שלאחר תקופת קונסולידציה (התכנסות?)נוכחית, שפע של חברות קטנות ומגוונות יוכל לקדם אותנו יותר בעתיד.

      אני בעד כל דבר וכל ניסיון, כי במבט לאחור, דווקא מהדברים ההזויים הנקראים "עסקי אוויר" וניסיונות כושלים, התפתחה התרבות והחברה שלנו. רק דרך דברים שהם לא מעשיים ולא שימושיים היום, ניתן למצוא וליצור את הדבר הבא.

      .

      תודה שהבאת.

      מיכל

        10/12/08 07:24:

      כלל אצבע ידוע טוען: כל דבר שאינו ניתון

      לכימות, הוא בגדר דיעה...

      המאה ה-20, ואולי גם זאת שלפניה, הצמיחה

      מומחי כלכלה רבים.

      הללו טרחו על פיתוחם של תורות ותיאוריות

      כלכליות, תוך כימות פראי למדי של ידע ומידע

      ותוך הישענות על מחקרים "אמפיריים" כאלו

      ואחרים...

      כמוך, איני מבין גדול בכלכלה, אך אני רואה

      את אחת הסיבות לקלקלה של היום בעובדה

      שרבים מהמשקיעים והיזמים ניתלים בפרויקטים

      שאינם יצרניים בעיקרם!

      פרויקטים שאבותינו היו מכנים, בלשונם הציורית -

      לופט גשפטן...

      פרויקטים יצרניים (כמו מפעלי ייצור שונים: מזון,

      רכב, הלבשה וכו'...) משמשים כעוגן פיננסי בלבד!

      מחקר ופיתוח בנושאים אלו כמעט ונזנח לחלוטין.

      במקומם צמחו פרויקטים פיננסים, עתירי השקעה,

      בדמותם הנפקות של חברות פיננסיות שהדבר היחיד

      העומד מאחוריהן הוא... - אוויר.

      אין להן שום נכסים, אך הן מבטיחות התעשרות קלה

      למשקיעים (אג"ח זבל..).

      נכסיהן (הלוואות קצרות טווח) משועבדים לטובת

      נכסיהם של אחרים (הלוואות ארוכות טווח), וכאשר

      משא הריבית של אלו הקצרות גדול (הגיוני! לא?),

      הפירמידה קורסת.

      מעניין דווקא להתרכז דווקא בתוכניות הממשלתיות

      בארץ ובעולם לייצוב המערכות הפיננסיות...

      בסופו של יום, זה מה שיקבע את גורלנו, גורלו של

      ההמון הפשוט, שלברי ת'ורו - זה המתנהל ביאוש מאופק...

       

        10/12/08 07:06:

      צטט: אניגמה 313 2008-12-10 07:03:19

      אמנם לבני אדם יש רעיונות רבים היכולים למנוע התנוונות, אבל הצרה היא, שאם בעבר ניסו לבנות מגדל שראשו בשמים, היום רבים עם 'רעיונותיהם' הנשגבים בונים מגדלים פורחים באוויר, מפריחים בועות המתנפצות חדשות לבקרים והכל בשם החידוש ובמאמר: אנחנו נשנה את העולם.

      העובדה היא שהנסיונות לחדש בלי סוף מובילים אותנו בתחומים רבים אחורה במקום קדימה, וראה השגי ה'מיצב' הנוכחיים של תלמידי בתי הספר, שבמקום לצעוד קדימה בהשגים, בשם ההתפתחויות בטכנולוגיה ובחינוך, מדרדרים והולכים, ואנה אנו באים?

       

       

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים