תעלומה המטרידה רבים מן הגברים (ומן הסתם גם מן הנשים...), נקראת "עקמת הפין", והיא מאופיינת בכך שכאשר אבר המין הגברי מזדקף, יש לו נטייה (על פי רוב שמאלה - ובהמשך תבינו מדוע).
עקמת הפין, איננה מחלה. כל עוד היא בממדים שאינם מפריעים היא תופעה שכיחה. היא הופכת למחלה שקרויה "מחלת פיירוני", במידה והיא פוגעת ביכולת לקיים יחסי מין - או גורמת לכאב במהלכם. הסובלים מהתופעה או מהמחלה, לעיתים נאלצים לעבור ניתוח על מנת לתקן את העיוות ולרופאים אין הסבר מלבד הטיעון התורשתי, ממש כמו בתופעות בריאותיות רבות אחרות שרופאים משתמשים בטיעון התורשתי, על מנת להימנע מחטטנות לא נוחה ולא רצויה.
עד כמה שקשה להאמין, הבעיה נובעת מאוננות. מרבית הגברים מאוננים באמצעות שפשוף אבר המין. משום כך, הכיוון של העקמת תמיד יהיה לכיוון הנגדי ליד הדומיננטית. מכיוון שמרבית הגברים ימניים, העקמת הנפוצה יותר תהיה לכיוון שמאל. הסיבה לכך היא שהתנועה הטבעית של היד אינה ישרה אלא מעוגלת (בדומה לתנועה של סיבוב הגה). נוסף על כך, שים לב לעובדה שמבנה כף היד אינו מאוזן. כאשר אנו לופתים את אבר המין ביד ימין, בצד ימין ישנן ארבע אצבעות ובצד שמאל - מנגד, יש את הבוהן. מטבע הדברים הלחץ אינו שווה בשני הצדדים. על מנת להשוות את הלחץ אנו מפצים בעוצמת לפיתה גבוהה יותר בבוהן - מה שגורם ליותר לחץ על צידו השמאלי של אבר המין, וכתוצאה מהשיפשוף להתכופפות האבר שמאלה, שהופכת לנטייה ההולכת ומתחזקת לאורך השנים.
לא הייתי מציע לאיש להימנע מאוננות - ותודה לאל שיש לנו דרך אינטימית לפרוק את היצרים בעולם שמעמיס עלינו גירויים מיניים ללא אבחנה וכמעט ללא מעצורים, אך למי שמעוניין שלא לסבול מהעקמת, מומלץ להשתמש בכל פעם ביד אחרת על מנת שלא "לעצב" את מבנה הפין. כמו כן, במידה שכבר קיימת בעיה, ניתן לתקן אותה באמצעות החלפת היד המאוננת.
תופעה זו ,כמו מחלות החניכיים ובדומה לתופעות ובעיות תפקודיות רבות אחרות, היא בעיה נוספת בשורה ארוכה של בעיות שהרפואה טוענת שסיבותיהן אינן ידועות,שאנו לומדים להבין ולתקן בסדרת הספרים "דברים שלא תשמע מהרופא שלך". |