שלום רב

בתור מוזיקאי צעיר בתחילת דרכו אני רואה את המסלול שצריך על מנת להתקדם בתעשיית המוזיקה ובלשון המעטה הדבר אינו מעודד אותי,

התעשיה הפכה למסחטת כסף מהאומנים והקהל, חברות התקליטים הפסיקו להחתים אומנים חדשים(לפרט יוצאי כוכב נולד) וכללית הקהל הישראלי נראה מאבד עניין במוזיקה הישראלית.

אומנים נאלצים כיום להפיק מכספם האישי את האלבומים שלהם, לממן את יחסי הציבור ולדאוג להתחייב למקומות הנותנים במה לכמות קהל מסויימת.

ישנם בודדים שלמרות הקשיים הללו מצליחים ופורצים אבל הרבה מאוד נופלים בדרך בגלל היחס של התעשיה והמנטליות שפותחה בארץ שמוזיקאי זהו אינו מקצוע אלה רק תחביב.

התעשיה דורשת ממוזיקאים צעירים לעבוד ולהשקיע את מיטב כספם לא בליצור מוזיקה נפלאה אלה בלממן את העלוקות מוצצות הדם שמסביב ואת האנשים חסרי הכישרון שמקרקרים מהצד ומקנאים בכישרונם.

מוזיקאים אמיתיים ומוכשרים שאינם מתאימים לכוכב נולד מעוכבים בגלל המנטליות הזאת והדבר מדכא ומחליא אותי.

בארצות הברית לדוגמא, אין דבר כזה שאומן צריך לממן לעצמו הפקה ובטח לא את יחסי הציבור וקביעת ההופעות אבל ככה זהמעבר לים.

אצלנו כמו כמעט בכל דבר שקורה במדינה הזאת לא המוכשרים והטובים מצליחים אלה האנשים שאיכשהו הצליחו ואף אחד לא מבין למה...ממש כמו בפוליטיקה הישראלית.

אני חושב שהגיע הזמן שנתחיל אנחנו לחשוב אם אנחנו רוצים עוד נינט טייב או עופרה חזה?ג'קו אייזנברג או רמי קליינשטיין? בועז מעודה או יהודה פוליקר?שי גבסו או שלמה ארצי?

עד שהתעשייה לא תעודד מוזיקאים מוכשרים לעשות מוזיקה איכותית ככל האפשר ולא ללכת בקו מסויים שנקבע על ידי אנשים חכמים שאינם יודעים דבר במוזיקה,נמשיך לחשוב למה המוזיקה הישראלית במצב כזה ולא הקהל הישראלי מצביע ברגליים ובנימנום של שבת בצהריים.

 אשמח לשמוע איך אתם חושבים שאפשר לפעול על מנת לעשות שינוי ולשפר דברים.