| כלכלה היא פוליטיקה. לא קשורה או משיקה לפוליטיקה, אלא פוליטיקה. מתחולל בה מאבק מתמיד על משאבים וכוח, שלרוב משפיע על חיינו לא פחות מחילופי שלטון, יחסים בינלאומיים או מלחמה ושלום, מה שנחשב בדרך כלל לפוליטיקה. למרות זאת, דיון מהותי בנושאים כלכליים נעדר כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי בארץ. קשה למצוא בעיתונות, במצעי המפלגות או בכנסת התייחסות אמיתית לשאלות מהותיות כמו מה רמת המיסוי הראויה לחברות ויחידים, מהם גבולות ההפרטה, האם ועד כמה יש להפנות את כספי הפנסיה לשוק ההון או מה צריך להיות גובה החוב הלאומי. במידה שהוא מתקיים, הדיון נשלט על ידי פקידי האוצר, מעט חברי כנסת "מתמחים" וכותבים מרכזיים בעיתונות הכלכלית. רובם ככולם מייצגים גוונים שונים אך במעט של אותה אידיאולוגיה כלכלית, שבעולם נהוג לראות אותה כימנית. אותה אידיאולוגיה ימנית מכתיבה גם את מה שנעשה בפועל, ונעשה לא מעט בתחום הכלכלי בארץ. בשנים האחרונות, בהן בחרנו כהרגלנו ממשלה אחר ממשלה לפי אג'נדה מדינית אבל נשארנו בכל פעם בדיוק באותו מצב מדיני, ראינו בתחום הכלכלי שינויים דרמטיים: הפחתת מיסים משמעותית על חברות ויחידים, הפחתה דרסטית בקצבאות עד לפגיעה במהות הביטוח הסוציאלי, הפרטה של שירותים ציבוריים ונסיגה של המדינה מחלק מתחומי האחריות שלה (למשל בתחום הבריאות). למעשה, מבלי להצהיר על כך בגלוי נסוגו אותן ממשלות "מדיניות" ממודל סוציאל-דמוקרטי (פגום אך מתפקד) לעבר מודל קפיטליסטי "טהור" בנוסח אמריקאי. צעדים אלה מוצגים בדרך כלל על ידי שורת המקהלה הכלכלית כחיוניים לבריאות המשק, לצמיחה וליציבות, תוך הסתרת המהות האידיאולוגית שלהם. כנגדם יוצאת המקהלה ה"חברתית", שמבטאת אידיאולוגיה חברתית ברורה, אך ללא אג'נדה כלכלית סדורה. כתוצאה מכך אנו עוברים מה שניתן לראות כמהפכה חברתית שלילית, ללא דיון אמיתי באלטרנטיבות ובבחירות שאותה צמרת כלכלית מבצעת עבור כולנו. החלטתי לכתוב כאן כדי לנסות ולתרום לדיון קול נוסף, שחסר בו לטעמי. את כלכלת השוק אני מכיר מבפנים, מתוך היכרות אינטימית עם אופן קבלת ההחלטות וההתנהלות של הגופים הכלכליים הגדולים. אני מכיר ביתרונות הלא מעטים שיש למנגנוני השוק, ובקושי העצום לרסן אותם ולנווט אותם באופן אפקטיבי. אבל אני גם מודע לכך שהבחירה לקדש את כלכלת השוק היא לא רק אידיאולוגית, אלא גם מוטית. למרות כל דברי ההרגעה, היא מביאה כמעט תמיד להעברה מסיבית של משאבים מכלל הציבור אל מספר מצומצם של בעלי הון. אני גם יודע, מתוך התבוננות ביחסים האינטימיים בין הון לשלטון, שאין דבר כזה "אי התערבות". המדינה היא המאפשרת את כל הפעילות הכלכלית, וכל מעשה או מחדל שלה תומך באחד הצדדים - בעלי הון או שאר האדם. בבלוג הזה אנסה להאיר מעט על בחירות כלכליות שונות ומשמעותן. אנסה לעורר חשיבה ביקורתית על החלטות כלכליות גם אצל מי שאינם חלק מהמשחק הכלכלי ואינם "דוברים את השפה". מקווה שאוכל לתרום ולו מעט להעשרת הדיון. להתראות בהמשך. |