המשך מחלק א': http://cafe.themarker.com/view.php?t=771704
תוואי הרכיבה שלנו לפי ימים:
יום: 1 תאריך: 30.9.08 (ראש השנה) מרחק: 30 ק"מ מרחק מצטבר: 30 ק"מ לאחר כל התכנונים, ההכנות, הכיוונונים והתאומים אנחנו סוף סוף בדרך. את הלג הראשון תיכננו לחמישה ימים רצופים: שני ימי החג של ראש השנה, יום גשר וסוף השבוע. יצאנו 3 רוכבים בשתי מכוניות. קשה היה לנו להעריך את קצב ההתקדמות ביום הראשון, מה גם שיצאנו לרכיבה בשעה מאוחרת יחסית. אנחנו משאירים רכב אחד בתל חי ונוסעים לנקודת המוצא של השביל בבית אוסישקין, קיבוץ דן. השביל יוצא מבית אוסישקין ועוקף את שמורת דן בנוף מקסים של ארץ פלגי מים. אנחנו מתקדמים בזריזות על דרכי עפר וממשיכים עם השביל שמסומן על הכביש העולה דרך מעין ברוך וכפר יובל לתל חי. הגענו לכאן בזריזות יחסית ואנחנו מותירים את הרכב מאחור וממשיכים בעליה הארוכה בדרך העפר העולה לרמות נפתלי. שמורת נחל קדש בראש העלייה סגורה למעבר וממילא אינה רכיבה ואנחנו מסיימים את היום ליד מצודת ישע. אני ושי גולשים במהירות בכביש היורד בתלילות לצומת כח שבאצבע הגליל ומשם מנסים לתפוס טרמפ אל אחד הרכבים. כאן אנחנו לומדים להכיר את הנדיבות המופלאה של תושבי הגליל, כאשר תושב רמות נפתלי עם טנדר פתוח לוקח אותנו עם האופניים טרמפ עד לאוטו החונה בקיבוץ דן. את הלילה אנחנו מבלים בבי"ס שדה חרמון הסמוך, לא לפני ארוחת ערב עתירת חלבונים במסעדת דגים באזור.
יום: 2 תאריך: 1.10.08 (ראש השנה) מרחק: 28 ק"מ מרחק מצטבר: 58 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 52 ק"מ על הבוקר אנחנו מקפיצים רכב לבי"ס שדה הר מירון, בכוונה להגיע אליו בסוף היום. רכב שני נותר בנקודת המוצא במצודת ישע. קשה לעקוב אחר השביל לאורך המצוק של רמות נפתלי ואנחנו מתקדמים לאורכו אל קרן נפתלי בדרך לא דרך, כולל הקפת קרן נפתלי ועליה לפסגה. הירידה לנחל דישון לאורך השביל קשה עוד יותר, שכן זו ירידה במצוק תלול להולכי רגל ואנחנו יורדים אל הנחל כשהאופניים על כתפינו. הדרך במעלה נחל דישון נראית כבר קלילה לעומת הירידה המתישה ואנחנו מגהצים את החלוקים שבאפיק במהירות. אנחנו חוצים את הכביש העולה לריחניה ועדיין ממשיכים באפיק. החושך יורד כשאנו בחלקו העליון של הנחל, ואנחנו עוצרים בנקודת מפגש של הנחל עם הכביש ליד ברעם. להפתעתנו שוב אנחנו זוכים לטרמפ מלכותי עם האופניים עד לבי"ס שדה. זוג חביב ממושב בן עמי שליד נהריה חוזרים מביקור במטולה ושמחים להקפיץ אותנו לבי"ס שדה. ואם זה חשוב לכם, ארוחת ערב לשלושה בכפר ג'יש (גוש חלב).
יום: 3 תאריך: 2.10.08 מרחק: 14 ק"מ מרחק מצטבר: 72 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 64 ק"מ אני מצונן מתחילת הרכיבה והיום אני נופל סופית. בילינו רק חצי יום ברכיבה. אמנם בבוקר אני מבחין שההתקררות שלי מתחזקת אבל אנחנו יוצאים בכל זאת להשלים את המרחק מנקודת הסיום של היום הקודם עד לבי"ס שדה. השביל מטפס בנחל צבעון במסלול קסום אבל בלתי אפשרי לרכיבה. התקדמנו בוקר שלם לאורכם של 8 ק"מ בלבד עד לבי"ס שדה. התמוטטתי בחדר אבל לאחר מנוחה של מספר שעות החלטתי לעשות מאמץ נוסף ואחה"צ רכבנו לפסגת הר מירון, כדי שנוכל לגלוש למחרת מהפסגה לעבר הכנרת.
יום: 4 תאריך: 3.10.08 מרחק: 32 ק"מ מרחק מצטבר: 104 ק"מ מרחק מצטבר של השביל: 91 ק"מ תחילתו של היום בהקפצת רכב למושבה מגדל שלשפת הכנרת. שעה לכל כיוון. בהמשך רכיבה מהירה וזורמת מפסגת הר מירון לאורך סינגלים יפהפיים. כשהשביל נכנס לשמורת נחל עמוד אנחנו רוכבים במקביל בדרכי עפר תלולות מלאות בדרדרת. הרכיבה קשה ומלווה במעידות. בהמשך אנו חוצים את כביש אמירים-צפת וגולשים עליו לאמירים. דרכי עפר יורדות מהיישוב לעבר נחל עמוד ואנחנו מתברברים קצת בשטח. שביל ישראל למטה בשמורה ואנחנו חוברים אליו בכביש פרוד-עמיעד. את ההמשך לכוון הכנרת כדאי לעשות מלמעלה, בדרך שמעל מצוקי הנחל, ולא להתברבר באפיק, שאינו רכיב כמעט לכל אורכו. המחלה שלי לא מסייעת לי ברכיבה ובניווט, ובהמשך היום מקבלים חברי החלטה שנקצר את הלג ביום אחד, כדי שאוכל להתאושש עד הלג הבא. אנחנו חוברים לשביל ישראל בתחתית נחל עמוד, בכביש העולה לחוקוק, ומסיימים בשעת שקיעה במגדל.
יום: 5 תאריך: 8.10.08 מרחק: 33 ק"מ מרחק מצטבר: 137 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 119 ק"מ מספר ימי מנוחה ואנחנו יוצאים בערב יום כיפור ללג נוסף של 4 ימים, הפעם עם רכב אחד. אנחנו יוצאים ממגדל במעלה ואדי חמאם, למרגלות המצוק הנישא של הארבל. כששביל ישראל פונה לשמורה ומטפס במצוק אנחנו ממשיכים במעלה ואדי חמאם וכפר זיתים ועולים עד לראש ההר. בראש הארבל אנו חוברים לשביל ישראל, שיורד לעבר טבריה. מדי פעם קטעי שביל שאינם רכיבים ואנחנו מאלתרים בשטח. השביל נכנס לטבריה וחוצה את העיר בעליה מצפון לדרום לאורך הכביש הראשי, ויורד לעבר הכנרת ביער שוויץ. אנחנו צמודים לשביל עד למושבה כנרת, אליה יורד השביל בסיום בתלילות. זהו ערב יום הכיפורים ולפני שהתנועה תעצור אני תופס מונית למגדל וחוזר עם האוטו לאסוף את שי והאופניים. את הלילה אנחנו עושים בבי"ס שדה אלון תבור. יום: 6 תאריך: 9.10.08 (יום כיפור) מרחק: 32 ק"מ (+ 23 ק"מ כפר תבור-כנרת) מרחק מצטבר: 169 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 147 ק"מ יום כיפור. אנחנו יוצאים מבי"ס שדה אלון-תבור שליד כפר תבור ברכיבה לנקודת הסיום של היום הקודם. כדי להגיע במהירות למושבה כנרת, נקודת המוצא של היום, אנחנו מטפסים 7-8 ק"מ עם הכביש העולה לכפר כמא ושרונה, משם מתחילה ירידה ארוכה ומהירה לכנרת דרך יבנאל ופוריה. הכביש ריק ואנחנו טסים ללא הפסקה כמעט 15 ק"מ בירידות המתעקלות, דרך שאפשר לעשות ללא הפרעה רק יום אחד בשנה - יום הכיפורים. מבית הקברות של כנרת אנחנו צמודים לשביל ישראל לאורך הירדן הדרומי עד לפניה לנחל יבנאל. מעלה אילות בו מטפס השביל לגליל התחתון תלול וקשה גם להולכי רגל ואנחנו ממשיכים דרומה למנחמיה ומשם מטפסים כ-600 מ' גובה בדרך צרה ותלולה עד לרמת סירין. ברמת סירין אנחנו שוב חוברים לשביל וממשיכים לתפור איתו את הערוצים עד למרגלות התבור. ליד הכפר שיבלי אנחנו חותכים בשעת ערב לבי"ס שדה אלון תבור. סה"כ רכבנו היום 55 ק"מ, מתוכם 32 ק"מ בלבד במסלול לאורך השביל.
יום: 7 תאריך: 10.10.08 מרחק: 38.5 ק"מ מרחק מצטבר: 207.5 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 178 ק"מ קובי מצטרף אלינו בבוקר לרכיבה ואנחנו יוצאים מהשער האחורי של בי"ס שדה אלון-תבור ישר אל יער בית קשת. הדרך מובילה אל שיבלי, לאורך שביל ישראל, ואנחנו מטפסים במעלה התבור בדרך הסלולה, דרך דבורייה, עד לראש ההר. לאחר שאנו נוגעים בפסגה אנחנו טסים מטה ומתחילים ברכיבה הארוכה ביער בית קשת לעבר נצרת. הדרך ארוכה ותלולה ואנחנו רוכבים עם השביל דרך הכפר הערבי עין מאהל, שבו עליות כביש תלולות ביותר. משם לנצרת עילית ולמשהד. בערב אנו חוזרים לרכיבה ביער ומסיימים בחשכה בצומת המוביל. חבר מקומי מתנדב להקפיץ אותנו לבי"ס שדה, לאסוף את הרכב שלנו ולחזור לאסוף אותנו ואת האופניים.
יום: 8 תאריך: 11.10.08 מרחק: 30 ק"מ מרחק מצטבר: 237.5 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 199 ק"מ אנחנו מעמיסים את האופניים ונוסעים מבי"ס שדה לצומת המוביל. משאירים את הרכב במושב הסוללים, גולשים לצומת המוביל ועולים על שביל ישראל לעבר אלון הגליל. יום שבת והיער מלא ברוכבי סינגלים. תחושה מוזרה לחלוף ליד רוכבי הסינגלים הקלילים כשאנחנו עמוסים ציוד ודבוקים לדרך הראשית של שביל ישראל. השביל חולף מעל נחל ציפורי, אבל קטעים לא רכיבים הורידו אתנו לכעביה ולאורך הנחל, ליד מי המעיינות הזורמים, מטעי רימונים עמוסי פרי ומטיילים הגודשים את נחל ציפורי. ההמשך לאורך השביל בעמקים המשמשים לחקלאות ולרעיית פרות, מה שאינו מוסיף לרכיבה, כי השטח החקלאי המעובד מוחק את תוואי השביל, שמסומן באופן כללי לאורך העמקים. סופו של היום בגלישה לעבר כפר חסידים ויגור מסיים את פרק הגליל של השביל. אנחנו מסיימים בתחנת הדלק שלפני נשר.מכאן אנחנו חוזרים לישון בבית, עד שנגיע לנגב הצפוני. שעה נסיעה ואנחנו בתל-אביב.
יום: 9 תאריך: 13.10.08 מרחק: 45 ק"מ מרחק מצטבר: 282.5 ק"מ שביל ישראל עולה לכרמל באפיק נחל יגור. אנחנו בוחרים לעלות בנקודה הרכיבה הקרובה, בכביש העולה מנשר לעוספייה. יציאה מתחנת הדלק לנשר וטיפוס איטי עד לרום הכרמל, כשהדרך הסלולה מתחלפת בדרכי עפר ובתחילת הירידה לסינגל שיורד לבקעת אלון ומשם במעלה הר שוקף. הירידה מהר שוקף היא לאורך הסינגל המפורסם שמשמש רוכבי דאונהיל עד לנחל אורן. שם שוב אנו נאלצים לנטוש את שביל ישראל שמטפס למערת אצבע ואנחנו יורדים לעבר פתח נחל אורן ומשם במקביל לשביל ישראל בשטחים החקלאיים לאורך השוליים המערביים של הכרמל דרך הכניסה לעין הוד ונחל המערות, שם אנו שוב פוגשים את השביל ומטפסים איתו ליער עופר, גולשים ממנו דרומה לאורך סינגלים סלעיים וממשיכים עד לשפיה והיציאה לכביש ואדי מילק.
יום:10 תאריך: 14.10.08 מרחק: 56 ק"מ מרחק מצטבר: 338.5 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 288 ק"מ בוקר חדש עם הקפצה מתל אביב לשפיה. אנחנו מטפסים ברכס של זכרון יעקב מול הרוכבים המקומיים ששועטים בירידות מולנו, ובאיזור רמת הנדיב נוטשים את השביל שנכנס לאתר רמת הנדיב וגולשים לעבר שוני ובנימינה. מדרום לחוטם הכרמל אנחנו פונים מערבה לכיוון הים ועולים שוב על השביל. נכנסים למישור החוף בחציית כביש 2 לתוך ג'יסר א זרקא.לאחר ימי רכיבה הרריים עם טיפוסים ממושכים, סביבת הרכיבה משתנה לחול טובעני או דביק של ים. אנחנו חוצים את ג'יסר, מגיעים לשפת נחל התנינים ופונים דרומה. מתחילים לדהור על החוף, משתדלים לרכב הכי קרוב לקו המים מבלי לגעת בהם, היכן שהחול הוא בוצי וקשה יותר ומאפשר לנו לשעוט קדימה. מפעם לפעם נאלצים להיכנס לאיזורי חול טובעני, אבל יודעים שהקיוסקים שלאורך החופים לצידנו, עם ארטיקים ושתיה קרה מתי שרק נרצה. ואמנם, ליד אמת המים של קיסריה אנחנו כבר חוטאים בארטיק ראשון ובמנוחה מול הרוחצים, וזה נראה כמעט לא אמיתי.אנחנו ממשיכים עם השביל לתוך קיסריה ויוצאים איתו לעבר תחנת הכח של חדרה, שפך נחל חדרה שעבר שיקום רציני ודרך גבעת אולגה לכיוון חדרה. פארק השרון חולי ומלא אקליפטוסים אבל זהו יום חם במיוחד, עם עומס חום גבוה, ואנחנו נוטפים זיעה על הדיונות, ולעתים נאלצים לגרור את האופניים בהרים של חול טובעני שהשביל חוצה. לפני נחל אלכסנדר אנחנו מדלגים מהחול אל מסילת הרכבת ופשוט דוהרים בין הפסים, מג'עג'עים על אבני החצץ. שבת היום ולמזלנו המסילה מושבתת. אל תנסו את זה ביום חול. בנחל אלכסנדר אנחנו פונים מערבה אל החוף וממשיכים לעבר נתניה. הטיילת של נתניה ארוכה ומפתיעה בטיפוח ובנופים מדהימים אל הים. אנחנו מפצים על החום הגדול בארוחה במסעדה על הטיילת וממשיכים עד שקיעה לאורך הטיילת, עד שפנצ'ר בשעת השקיעה משכנע אותנו לעצור סופית.
יום: 11 תאריך: 17.10.08 מרחק: 68 ק"מ מרחק מצטבר: 406.5 ק"מ חוזרים בשעת בוקר מוקדמת לנתניה ופותחים בדהרה דרומה לעבר תל אביב. ציפינו ליום רכיבה קל ומהיר אבל הרכיבה על קו החוף קשה, בעיקר כשצריך לחצות את הנקודות בהן רכס הכורכר נוגע בקו החוף בשעת הגאות, ואנחנו צריכים לשאת את האופניים על הגב כדי לחצות את הסלעים. ארסוף, סידני עלי ואנחנו כבר בטיילת של הרצליה לקפה. ממשיכים לתל אביב הישר לרחוב אבן גבירול - לשי השתחררה הקסטה האחורית ואין לנו מפתח מתאים. מזל שהתזמון מושלם ומתקן האופניים בחנות באבן גבירול מתקן לנו את התקלה ברגע. חוזרים לפארק הירקון, לאותה נקודה בה נטשנו את השביל, ואנחנו עם הפנים מזרחה, בשבילים המוכרים לכולם. חוצים את איזור איצטדיון רמת גן וממשיכים לעבר מקורות הירקון, תל אפק, ועם השביל לאורך כביש 6 אותו אנו חוצים ליישוב אלעד. רק הגענו וכבר אנו נוטשים את מישור החוף ומתחילים לטפס שוב בהר. אנחנו מסיימים עם חשיכה בכביש 465 וגולשים לכביש 444 לנקודת המפגש עם רכב האיסוף.
יום: 12 תאריך: 18.10.08 מרחק: 44 ק"מ מרחק מצטבר: 450.5 ק"מ מרחק מצטבר של שביל ישראל: 374 ק"מ מכביש 465 השביל מתקרב לאורך כביש 6 אל איזור "הבית" שלנו – תל חדיד ויער בן שמן. אנחנו חוצים את כביש 6 במעבירי מים נמוכים, חולפים על פני שוהם והנה אנחנו כבר מטפסים לתל חדיד. בכניסה של מצפה מודיעין ליער בן שמן אנחנו עושים את מה שמעולם לא האמנו שנעשה במקום – רצים לחפש "גזלן". הגוף צריך אנרגיה והארטיקים והשתיה הקרה נותנים לנו מוטיבציה רוחנית. אנחנו חוצים בקלילות את יער בן שמן וכבר גולשים ממנו לעמק איילון ולעבר לטרון. מלטרון מתחיל בעצם הטיפוס בהרי ירושלים, אבל מכאן ועד למסילת ציון השביל עוד מטפס באיטיות ללא עליות גדולות. אנחנו רוכבים ליד מנזר השתקנים ומטפסים ביער לעבר נווה שלום. זהו איזור רכיבה פופולארי בו השביל חובר לדרך בורמה וממשיך עד לתחנת הדלק שליד מסילת ציון.
להמשך בחלק ג' - http://cafe.themarker.com/view.php?t=771739 |