וריאציה על הפוסט ההוא סוף היום. תודה לשעון הקיץ. יורד ברכיבה אל הירדן. מסלול מקוצר, שלש ירידות שלש עליות. ירידה מעט טכנית. קצת תלולה, עיקול קל שמאלה, פודרה ומשטח קשה לסירוגין, שיפוע הפוך שזורק אותך אל מחוץ לפניה. ידעתי שהיא צריכה להיות שם. סוף סוף ראיתי אותה. שיער קצר, גוונים של חום, רזה משהו, גג שישים ק"ג. הבחינה בי, כמעט יכולתי לראות אותה חושבת - אוף הנודניק הזה ומגלגלת עיניים. פלטה נחרה קצרה ונמלטה אל מתחת לצוק, מחפשת מסתור בסבך. אתמול סוף היום. שקיעה. איחור קל אבל עדיין אור. מודה לשעון הקיץ. יורד לירדן. נזהר בירידה ההיא. רואה אותה מרחוק. גוונים של חום. נעצר כשלשים מטר ממנה. סביבה שמונה גורים. קטנים כאלה, גג חמישה ק"ג. מזהה אותי מיד. נוחרת קלות וכל השמונה מדלגים אל מאחוריה. מורידה ראש, נחירת אזהרה ובוטשת ברגל ימין קדמית. כשהיא אומרת לא, אין ספק למה היא מתכוונת. טפשי להתעקש. אפילו מסוכן. מסתובב, עולה את הטכנית עם הפודרה והשפוע ההפוך. פתגם אנגלי עתיק: He who fights and runs away, lives to fight another day |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה די מובן מאליו עליך,
בגלל זה ביקשתי שתגיד את זה שוב בריש גלי,
ביקשתי, התחננתי, דרשתי))
אתה יודע, יש אנשים שזה ממש לא מובן מאליו בעיניהם, והם עוד קוראים לזה ספורט
זה לא מובן מאליו?
אני מטייל. לא צד.
יש עוד הפתעות שם בסבך ליד הירדן. אפילו זאבים.
פה פשוט הייתה אמא שאמרה: "אתה לא תעבור" .
וויתרתי לה.
אתה לא מחפש אותם בשביל לצוד נכון?
תגיד שלא?
תגיד שלא!!!
)))
הי יובל
פשוט מקסים.
נזכרתי בחוויה של פגישה בחזיר בר.
חופשה בצפון.
הגענו אל שמורת הבניאס בארבע אחר הצהרים של יום שישי. כשמישהו שיש לו בארץ את המפתחות של הטבע החליט שזה זמן לנעול.
עשינו מסע קטן מסביב ונכנסנו פנימה. המים שזורמים. הירוק. השקט.
ואז ליד פחי האשפה הוא, או היא עמדו. מביטים בנו מטווח של עשרים מטר.
עם תנועת טלטול אוזניים חד משמעית שאומרת "אני תפסתי קודם אז עדיף לכם לעוף מפה".
לא התווכחנו.
ובהמשך אותו טיול - דביבון שנראה כמו סרט מצויר עם פרצוף מתוק ומצחיק.
נהנתי לקרוא את החוויה שלך.
סיגל רוה
חוויה
גם לי יצא להפגש לא פעם בחזירי בר תוך כדי רכיבה
אחד מהדברים הוא שאתה על האופניים, מגיע מהר, כמעט לא שומעים אותך
מוקדם בבוקר פוגשים כך הרבה חיות
תמיד משתדל להיות נחמד ולומר להם בוקר טוב....