האלגוריה-

חבר שלי מצא מקום פצצה, להקים עסק בישראל

ונכנס למשא ומתן עם הבעלים ,

אני, אמר לו הבעלים,

 יכול להתחייב להשכיר לך את החנות רק לחצי שנה ,

חצי שנה ??????, תמהה חברי,

בחצי שנה אני רק מתחיל לבנות לעצמי את המוניטין,

חוג הלקוחות, מסדר את המקום ,  

ועוד לא מצליח אפילו להחזיר לעצמי חלק מההשקעה !!!!

אז תוכל לעבור למקום אחר עם השם שתיצור , ענה לו המשכיר,

אתה , אמר לו חברי,

מבקש ממני עכשיו, להתחייב לבנות עסק , לממן את הקמתו ,

 להתחייב לאחרים למתן שירות , להתחייב לספקים לרכוש מהם,

להביא עובדים ובעלי מקצוע שיחשבו על עתידם במקום ,

 ורוצה להגיד לי שאתה לא יכול להתחייב לי לתקופה ריאלית שאוכל לפחות להתבסס

על מנת שכולם ילכו אחרי כשאחליט או אצתרך לעבור .

האנלוגיה-

לא ניתן לבנות מערכת יחסים ,

להשקיע בה ,

להזין אותה ,

לחבר אותה למשפחה, לחברים ,

כשאין לך את הידיעה שהשכירות היא לתקופה סבירה ,

שהרי, מניסיוננו  מערכת יחסים = שכירות ,

ואפילו אם אני מחליט לרכוש את המקום אין זה אומר עדין שאתגורר בו כל חיי,

בדיוק כמו שמצבי הכלכלי היום לא מיצג את מצבי מחר או אתמול ,

כל כך הרבה דברים בחיינו תלויים על בלי מה ,

ושעונים על קרעי תרנגולת ,

כך שאפילו אם אני מבטח לדבר מסויים ,

זה עדיין לא מבטיח שאקבל את הכסף כשאזדקק להפעיל את חברת הביטוח

הבסיס להתחייבות, הוא נפשי ביסודו ,

 וגורר אחריו נחת לפחות ממימד הזמן 

 כך שאפשר יהיה להתפנות לטפל בשאר שלושת המימדים ,

( אם זה לא וירטואלי :-) כמובן )