פורסם בעיתון "הארץ", מדור גלריה, יום רביעי 10 בדצמבר

מאת: אליזבת אוזנטל | הראלד טריביון

באירופה הירוקה יש כנראה רק שני טיפוסים של ראשי ערים: אלו שיש להם צי של אופניים העומדים לרשותם של התושבים - ואלו שרוצים צי כזה. בשנים האחרונות קודמו והתרחבו מיזמים אלה בעשרות ערים ברחבי היבשת, בקנה מידה שאיש לא שיער שיהיה אפשרי ובמקומות שרכיבה על אופניים מעולם לא היתה פופולרית.

בשביל ראשי עיר המבקשים להקל על עומסי התנועה ולהוכיח את מחויבותם לאיכות הסביבה, תוכניות אלה הן פתרון פשוט: במחירו של אוטובוס אחד ויחיד הם רוכשים צי של אופניים, הפוטרים אותם מן הצורך בשנים ארוכות של עבודות בנייה והקמה של רכבת תחתית. בשביל הרוכבים, הצטרפות לתוכנית פירושה צמצום בעלויות התחבורה וגם הזדמנות לתרום לבריאותו של כדור הארץ.

רחובותיה של ברצלונה גדושים בנוסעים ובשליחים על אופניים אדומים השייכים ל"בייסינג", המיזם העירוני שהושק לפני 18 חודשים. במסגרתו מוצבים 6,000 זוגות אופניים ב-375 עמדות חניה המותקנות במרחקים לא גדולים זו מזו. נראה שכל הזוגות מצויים בתנועה מתמדת.

התוכנית המתרחבת בברצלונה היא טיפוסית לתוכניות העושות שימוש רב בטכנולוגיה, שכבר זכו לכינוי דור שלישי: בדור הראשון כללו המיזמים אופניים ישנים שהיו מפוזרים ברחובות קופנהגן והשימוש בהם לא היה כרוך בתשלום. תוכנית הדור השני כללה תשלום במטבעות. כעת רוכשים הלקוחות מנוי שנתי שעולה כ-30 דולר ומקבלים כרטיס חכם המאפשר להם לשחרר זוג אופניים מעמדת החנייה הממוחשבת. 30 הדקות הראשונות ניתנות ללא תשלום וכל חצי שעה נוספת עולה 30 סנט. חובה להחזיר את האופניים לעמדת חניה כלשהי אחרי שעתיים, שאם לא כן מתבטל תוקפו של הכרטיס החכם. בגרמניה ובאוסטריה השיטה בדרך כלל שונה: המנויים מקבלים הודעות טקסט טלפוניות עם קוד המאפשר את פתיחת מנעול האופניים. אף אחת מן התוכניות, אגב, אינה מחייבת חבישת קסדה.

ערים כמו קופנהגן ואמסטרדם הן מזמן מעוזם של רוכבים מסורים, אבל התוכניות החדשות גם חוללו מהפכת תחבורה במרכז אירופה ובדרומה, שם האקלים החם יותר מאפשר לרכוב בנוחות במשך רוב חודשי השנה. רוב הערים האירופיות חתמו על חוזים עם חברות שהקימו ומתחזקות את התוכניות האלה תמורת הרשות למכור שטחי פרסום במרחבים הנמצאים בבעלות העירייה, כמו תחנות אוטובוסים.

בברצלונה סובלת התוכנית מכמה תקלות קלות המשקפות בעיקר את הפופולריות הלא צפויה שלה. בשולי העיר מתלוננים משתמשים שעמדות האופניים, שבכל אחת מהן עד 36 זוגות, מתרוקנות לקראת סוף שעת השיא של הבוקר ולקוחות רבים נותרים תקועים. בעיה אחרת היא שעמדות החניה במרכז ברצלונה מלאות לפעמים ועל הרוכבים לחפש עמדות אחרות. בעלי מכוניות מתלוננים על מחסור במקומות חניה בגלל רשת מסלולי הרכיבה החדשים, שאורכם כיום 130 ק"מ.

קשה להעריך את ההשפעה שיש לתוכניות אלה על התנועה ועל פליטת גזים מזיקים. פקידי עיריית ליון, העיר הראשונה שהתקינה מערכת נרחבת כזאת בעזרת טכנולוגיה חדשנית, מעריכים שמאז הושקה התוכנית ב-2005 ירדה פליטת הפחמן הדו-חמצני במידה ניכרת, אבל מעבר לכך, התוכנית שינתה את פני העיר. "המאסה הגדולה של אופניים ברחובות הרגיעה את התנועה", אומר ז'יל וסקו, סגן ראש העיר. "הרחובות שייכים כעת לכולם, וכולם צריכים חלוק את השימוש בהם. החלל הציבורי נעשה נעים יותר".