כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חשבתי לעצמי

    0

    לכמה מקום זקוק אדם ?

    14 תגובות   יום רביעי, 10/12/08, 18:51

    לכמה מקום זקוק אדם? איזה שטח, נפח או רווח בעולם יכול גופו לתפוס או להימצא בו? אדם ומקום נמצאים ביחסי כוח תמידים, דיאלקטיים, של הגדרה הדדית, של שלילה, ושל הגדרה מחדש. האדם מסמן את המקום שוב ושוב, בכל רגע מחייו, במציאות הנפשית והגשמית שלו. המקום מסמן את האדם, את היותו כאן. הוא מכיל את גופו, את עקבותיו, את הנייר והבד עליהם צייר, את הקווים וכתמי הצבע של יצירתו. עבודותיו הסוערות והמכונסות של אמיר נוה מבקשות כל העת לדחוק רחוק יותר את גבולות ה"אני" בעולם. הן יוצרות זרם תודעה מתמשך אחד המגלה חלומות, סיוטים, רוע, מוות ותשוקה הקורסים אלה בתוך אלה.  נוה, בתערוכת יחיד רחבת היקף בגלריה פלורנטין 45, חוצב חלל אקספרסיבי של חומר ומחשבה על יחסי אדם –עולם, אדם-מציאות, אדם – חלל. הרישום של נוה בוקע מתוך הניירות וחי בתוכם. במקרים רבים הוא מצייר על דפי ספרים ישנים – היסטוריה של האמנות, רומנים, ספרי שירה. המשפטים המודפסים מרמזים לו על רווח הקיום המצוי בין האותיות והוא פורץ לתוכו, ונועץ בתוך המרחב המדומיין שעל הנייר את כתמיו השחורים, את דמויותיו המלנכוליות, את מלאכיו התועים.     

     אירנה גורדון, טקסט מתוך הקטלוג

    פלורנטין 45 חלל לאמנות עכשווית הציג עד כה סדרת תערוכות קבוצתיות במהלך השנה 08

    אנו שמחים להציג לראשונה תערוכת יחיד מתוך סדרת תערוכות עתידיות של אמני הגלריה שיוצגו במהלך 09 פתיחה- 18-12-08 יום חמישי בשעה 19:00נעילה - 24-01-09   

    אמיר נוה

     

     

     
    בקומת הכניסה תציג האמנית - רחל קיני בוגרת המדרשה בית ברל סדרת עבודות חדשות – ציורי אקוורל  במסגרת הענקת מלגות לבוגרי המדרשה 2008 אוצרת: גילת נדיבי
    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/09 12:25:

      כבר שאל טולסטוי בכבודו ובעצמו: "האם אדמה מרובה נחוצה לאדם?".

      ואך השיב עליה תשובה נאה בסיפורו שנושא שם זה.

       

        17/12/08 13:01:
      ינון גיל רפי , תודה לכולכם על דבריכם
        17/12/08 12:58:

      אמיר נווה יוצר מוכשר

       

      עבודות מיוחדות ומרגשות

       

      מכיר היטב את יצירתו  ( יש לי אפילו 3 רישומים נהדרים שלו )

       

      בחור מיוחד

       

      שיהיה בהצלחה

       

      לפתיחה לא אגיע אך במהלך התערוכה אבקר

        15/12/08 15:25:

      המקום הגשמי שאדם זקוק לו, הוא להבנתי, הוא רק כפי גודלו הפיזי.

      אבל, האדם זקוק נואשות למספיק מקום ומרחב שיוכלו להכיל את ששמעו אוזניו ואת שמוחו איפשר לו לראות ולהרגיש. דווקא אדם, ככל שעדיין הוא וככל שמבחין בפרטים הקטנים והשבריריים, כך זקוק הוא למרחב גדול יותר, יותר עד למידות לא אנושיות. למרחב שיוכל להכיל את כל הטוב, הצער, האהבה, האסטטיקה והצניעות.

       

        15/12/08 12:02:

      מעניין מאוד. תודה על המידע.
        14/12/08 00:08:

      צטט: mooonriver 2008-12-12 18:01:34

      מהצצה בתערוכה בעת הקמתה, היא ניראית מבטיחה ומסקרנת מאד. מצפה מאד לראותה בשלמותה.

      את עבודות הנייר של אמיר נוה, ראיתי בתערוכה קודמת שלו והן מאד נגעו לליבי. הרישומים הקטנים והכמו צנועים שלו, על מצע של דפי ספרים חומים מיושן (לפחות כך נחרט בזכרוני), בעיני מאד פואטיים, נוגעים ללב במיוחד דמויות המלאכים שלו, דימויי הכנפיים והקווים שלו, המון עדינות הקו, מן סוג של צינעה, הדימוי המינימליסטי, הפורמט הקטן שמוצא לעצמו מקום - הדוחק לעצמו מקום, הבורא לעצמו מקום בינות הדפים והאותיות מלאות הידע, מאד יפה בעיני, ועשה בי הרגשות של דה ג'ה וו.

      את ציוריו החדשים על בד, שהצבע השחור שולט בהם, בהם הרגשתי רצון לבטא כוח, טירוף - בהם רוצה אני להתבונן יותר שוב כדי להבין הם משפיעים עלי קסם ואם כן איזה.

       

      רחל קייני גם לה אני ממתינה בשקיקה, אמנית שאני מאד אוהבת את ציורי האקוורילם הקטנים שלה, הדימויים שלעיתים נראים כמו יצאו מאגדות ילדים, אולם אגדות ילדים מכושפות בהם אלמנט האיום, החושך והפחד צצים מהן. המתח בין הדימוי האקוורלי בו, החומר הוא דליל, כמעט שקוף, ובדרך כלל מצע הציור נשאר ברובו חשוף ודימוייה מרחפים בריק הזה, מרקדות, יוצרות בינן לבין עצמן יחסי גומלין  - אהובות עלי מאד ומאד מעניין לאן תתפתח יוצרת צעירה זו.

      תודה moonriver

      היה תענוג לקרא את דבריך

       

        12/12/08 18:01:

      מהצצה בתערוכה בעת הקמתה, היא ניראית מבטיחה ומסקרנת מאד. מצפה מאד לראותה בשלמותה.

      את עבודות הנייר של אמיר נוה, ראיתי בתערוכה קודמת שלו והן מאד נגעו לליבי. הרישומים הקטנים והכמו צנועים שלו, על מצע של דפי ספרים חומים מיושן (לפחות כך נחרט בזכרוני), בעיני מאד פואטיים, נוגעים ללב במיוחד דמויות המלאכים שלו, דימויי הכנפיים והקווים שלו, המון עדינות הקו, מן סוג של צינעה, הדימוי המינימליסטי, הפורמט הקטן שמוצא לעצמו מקום - הדוחק לעצמו מקום, הבורא לעצמו מקום בינות הדפים והאותיות מלאות הידע, מאד יפה בעיני, ועשה בי הרגשות של דה ג'ה וו.

      את ציוריו החדשים על בד, שהצבע השחור שולט בהם, בהם הרגשתי רצון לבטא כוח, טירוף - בהם רוצה אני להתבונן יותר שוב כדי להבין הם משפיעים עלי קסם ואם כן איזה.

       

      רחל קייני גם לה אני ממתינה בשקיקה, אמנית שאני מאד אוהבת את ציורי האקוורילם הקטנים שלה, הדימויים שלעיתים נראים כמו יצאו מאגדות ילדים, אולם אגדות ילדים מכושפות בהם אלמנט האיום, החושך והפחד צצים מהן. המתח בין הדימוי האקוורלי בו, החומר הוא דליל, כמעט שקוף, ובדרך כלל מצע הציור נשאר ברובו חשוף ודימוייה מרחפים בריק הזה, מרקדות, יוצרות בינן לבין עצמן יחסי גומלין  - אהובות עלי מאד ומאד מעניין לאן תתפתח יוצרת צעירה זו.

        12/12/08 01:23:
      הנפש פרושה כאן לראווה. זה נראה כמו פנימיות האדם.
        11/12/08 16:04:

      תודה לכם לכולכם על התגובות העניין והכוכבים  :)

       

      "הדמויות של נוה נחבטות,ניתכות,מתנפלות; מבקשות להמלט מאחיזת המצע בו הן מתקיימות. יחד איתן מתפתלות מילים המשמשות לא רק כמסמנות, אלא גם כאוסף של קוים כתמים וצורות . השפה הכתובה של נוה פורעת את משטר השורות ומתנגדת לכל נסיון לרדת לעמקה. היא כופרת בתפקידה המסורתי כמבארתו של הדימוי וכמו הדמויות מבקשת לחמוק מן המוכר והמובן; למצוא לה מקום חדש. מריחות קויות המאפינות רבות מן העבודות מעמיקות את תחושת אי הנחת השוררת בחלל, כשהן יוצרות אפקט של דינמיות ותנועה. אפקט המריחה מרמז על אי היכולת ל"תפוס" אובייקט מתנועע, שמספיק לשנות את מקומו"

      מתוך: לכמה מקום זקוק אדם \ חגית דמרי

        11/12/08 15:58:

      מזל שיש את הציור להוציא ממנו את הרעלים החוצה . נראה שהוא סובל .
        10/12/08 21:37:
      בהצלחה....
        10/12/08 20:16:


      נראה מדהים

      מירי

        10/12/08 19:40:


      לכמה מקום זקוק אדם?

      שלא יסברו לו מה הוא רואה.

      ומה הוא צריך לחוות.. 

        10/12/08 19:14:


      ונועץ בתוך המרחב המדומיין שעל הנייר את כתמיו השחורים, את דמויותיו המלנכוליות, את מלאכיו התועים.     

       

      משפט שמאד אהבתי, את הציורים פחות אבל אני אגיע רק בגלל הטקסט.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רויטל ד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין