כותרות TheMarker >
    ';

    הריקנות הקיומית

    פוסטים אחרונים

    אז למה לא תמונה אמיתית?

    19 תגובות   יום חמישי, 12/7/07, 08:02
    דרג את התוכן:

    תגובות (19)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/7/07 14:28:

     

    צטט: נעמיnome 2007-07-12 14:21:41

     

     

     

     

    כמו שאומרים באנגלית :

      Amen to that

    :)

    מצתרפת לתפילה

    ומצרפת חיבוק גם

    איזה כיף..

    חיבוק..

      12/7/07 14:24:

     

    צטט: צורי שמר 2007-07-12 14:14:22

    אל תפחדי. קחי את זה צעד אחר צעד.

    גם אני הייתי כמוך פעם ואז נרשמתי לכאן, לקחתי נשימה עמוקה ושמתי תמונה אמיתית ושם אמיתי ושכולם יקפצו לי.

     

    ההתמודדות האמיתית הייתה דווקא במקום אחר. שלחתי לינק לבלוג שלי במקום אחר לאבא שלי (!?!?!?!?!?)

    אז אם עברתי אותו, אף אחד אחר לא מזיז לי.

     

    ולגבי הביבים, אני מסכים עם יריב. רוב היצירות הגדולות נולדו מנבירה בביבים. נדמה לי שסטפן קינג אמר פעם על יצירתו שהוא לוקח את כל הפחדים הכי כמוסים ועמוקים שלו, טוחן אותם בטוחן אשפה ומזקק את מה שנשאר מהחומר המגעיל הזה.

    אתה יודע שדויד המלך הוא צאצא של לוט - מסדום ועמורה?

    מהמקום הכי נמוך בעולם הגיע מלך.. ועוד דויד המלך..

     

      12/7/07 14:21:

     

     

     

     

    כמו שאומרים באנגלית :

      Amen to that

    :)

    מצתרפת לתפילה

    ומצרפת חיבוק גם

      12/7/07 14:14:

    אל תפחדי. קחי את זה צעד אחר צעד.

    גם אני הייתי כמוך פעם ואז נרשמתי לכאן, לקחתי נשימה עמוקה ושמתי תמונה אמיתית ושם אמיתי ושכולם יקפצו לי.

     

    ההתמודדות האמיתית הייתה דווקא במקום אחר. שלחתי לינק לבלוג שלי במקום אחר לאבא שלי (!?!?!?!?!?)

    אז אם עברתי אותו, אף אחד אחר לא מזיז לי.

     

    ולגבי הביבים, אני מסכים עם יריב. רוב היצירות הגדולות נולדו מנבירה בביבים. נדמה לי שסטפן קינג אמר פעם על יצירתו שהוא לוקח את כל הפחדים הכי כמוסים ועמוקים שלו, טוחן אותם בטוחן אשפה ומזקק את מה שנשאר מהחומר המגעיל הזה.

      12/7/07 13:48:

     

    צטט: mylight 2007-07-12 13:41:55

    אתה באמת חושב שרוב האנשים אוהבים את זה?

    אני דווקא חושבת שרוב האנשים בורחים מזה..

    צריך לעשות סקר

    :)

     

    רוב האנשים מן הסתם לא אוהבים את זה. אני מדבר בשם עצמי בלבד.

    אני גם לא מאמין בסקרים :-) 

      12/7/07 13:41:

    אתה באמת חושב שרוב האנשים אוהבים את זה?

    אני דווקא חושבת שרוב האנשים בורחים מזה..

    צריך לעשות סקר

    :)

      12/7/07 13:32:

    אני מודה שאני טיפוס שנוטה להסתכל לצד האפל של האנשים. דווקא מרתק אותי לעקוב אחרי הנבירה שלך בביבים. זה עושה לי את זה. זה סוג של מציצנות מנטאלית אולי. וכמו מציצנים אחרים - אנחנו אוהבים את החושך ואת מה שמנסים להסתיר

    אני אעקוב אחרי הפוסטים שלך. יש לי הרגשה שזה הולך להיות מעניין 

      12/7/07 13:31:

     

    צטט: נעמיnome 2007-07-12 09:25:06

     

    צטט: mylight 2007-07-12 09:18:39

    אין לי מושג..

    ללא ספק הכל מתחיל ונגמר בפחד ומה עושים איתו

    פחד= פח חד, אבל גם דחף

    ממש כמו יראה - ראיה

    אבל ללא ספק זה גם שילוב של גנטיקה, מבנה אישיות, ילדות, השפעות וכן הלאה.

    ניסיתי לשנות בעצמי דברים ולהשתנות בהמון דרכים, הן לשנות את הטבע שלי ולהיות מעורבת חברתית ולצאת מהבית ולהתרועע כמה שיותר, הן טיפולים קונבנציונאליים ולא קונבנציונאליים, לא במקביל, ולכל שיטה נתתי המון זמן, אמון ורצון.

    בסופו של דבר חזרתי תמיד לאותה נקודה, עם קצת פחות תקווה לשינוי.

    היום אני במצב של נסיון לחוות עד הסוף את כל מה שמפריע לי בעצמי.

    את כל הריקנות, הכאב וכד'..

    פשוט לנסות ולקבל את מי שאני ואת מה שאני וזהו..

    זה הפחד מדבר?

    אולי..

    לנסות לקבל את עצמך כמו שאת זה לא נישמע כמו הקול של הפחד

     

    לפעמים פשוט צריך לשבת בתוך מצב ולהתבונן בו

    בלי לנסות לשנות שום דבר וזה כבר עושה את העבודה

    חיוך

    כמו שאומרים באנגלית :

      Amen to that

    :)

      12/7/07 13:28:

     

    צטט: יריב גוטליב 2007-07-12 12:37:31

    נתתי כוכב. מגיע לך. על הנבירה הכואבת שאת עושה בקרביים של עצמך.

    תודה על הכוכב :)

    ועל ההבנה

      12/7/07 13:26:

     

    צטט: viderd 2007-07-12 11:10:43

    ואולי מתחת לאופל יש אור?

    את עוטה מסכה עבור הקרובים אליך המסתירה את החושך.

    אולי אותו חושך גם הוא מסכה.

    אני מאמין שביסוד כולנו עם אור.והחומות שנוצרו בילדותנו או בגלגולים קודמים,לנו החומות נראות המקור..

    תני לאחרים להתקרב,תסמכי עליהם,ויותר חשוב-תקשיבי.הם רואים את הבפנוכו,יותר טוב ממך,.

    תודה על הכוכב, ותודה על התגובה..

    אני מאמינה כמוך שמאחורי הכל יש אור, אור פשוט.

    אבל אני נמצאת במעין "הסתר כפול", כנראה..

    בעבר הכנסתי אנשים ספורים לכל הבלגאן הזה..

    ואז הבנתי שזה לא מועיל - לא לי ולא להם..

    לשתף אנשים, למרות שזה מה שאני עושה כאן בעצם, אוסף של מחשבות אפלות ממוללות - זה לא דבר נכון בשבילי. אבל כאן - אף אחד לא מכיר אותי, ולכן לא כואב איתי ביחד.. אז זה נראה לי בסדר.. מה גם שאולי לגעת באיזה אדם אחד או שניים שמכירים את ההרגשה...

    האחרים שמכירים אותי ולא קרובים אלי - לא צריכים לדעת - הם ממילא לא יבינו, וגם אין לי צורך שיבינו.

    חוץ מזה שאני מאמינה שאחרי שאפשפש בביבים שלי מספיק זמן ואנקה חלק - יהיו גם פוסטים מהצד של האור, ללא צל..

    :)

      12/7/07 12:37:
    נתתי כוכב. מגיע לך. על הנבירה הכואבת שאת עושה בקרביים של עצמך.
      12/7/07 11:10:

    ואולי מתחת לאופל יש אור?

    את עוטה מסכה עבור הקרובים אליך המסתירה את החושך.

    אולי אותו חושך גם הוא מסכה.

    אני מאמין שביסוד כולנו עם אור.והחומות שנוצרו בילדותנו או בגלגולים קודמים,לנו החומות נראות המקור..

    תני לאחרים להתקרב,תסמכי עליהם,ויותר חשוב-תקשיבי.הם רואים את הבפנוכו,יותר טוב ממך,.

      12/7/07 09:25:

     

    צטט: mylight 2007-07-12 09:18:39

    אין לי מושג..

    ללא ספק הכל מתחיל ונגמר בפחד ומה עושים איתו

    פחד= פח חד, אבל גם דחף

    ממש כמו יראה - ראיה

    אבל ללא ספק זה גם שילוב של גנטיקה, מבנה אישיות, ילדות, השפעות וכן הלאה.

    ניסיתי לשנות בעצמי דברים ולהשתנות בהמון דרכים, הן לשנות את הטבע שלי ולהיות מעורבת חברתית ולצאת מהבית ולהתרועע כמה שיותר, הן טיפולים קונבנציונאליים ולא קונבנציונאליים, לא במקביל, ולכל שיטה נתתי המון זמן, אמון ורצון.

    בסופו של דבר חזרתי תמיד לאותה נקודה, עם קצת פחות תקווה לשינוי.

    היום אני במצב של נסיון לחוות עד הסוף את כל מה שמפריע לי בעצמי.

    את כל הריקנות, הכאב וכד'..

    פשוט לנסות ולקבל את מי שאני ואת מה שאני וזהו..

    זה הפחד מדבר?

    אולי..

    לנסות לקבל את עצמך כמו שאת זה לא נישמע כמו הקול של הפחד

     

    לפעמים פשוט צריך לשבת בתוך מצב ולהתבונן בו

    בלי לנסות לשנות שום דבר וזה כבר עושה את העבודה

    חיוך

      12/7/07 09:18:

    אין לי מושג..

    ללא ספק הכל מתחיל ונגמר בפחד ומה עושים איתו

    פחד= פח חד, אבל גם דחף

    ממש כמו יראה - ראיה

    אבל ללא ספק זה גם שילוב של גנטיקה, מבנה אישיות, ילדות, השפעות וכן הלאה.

    ניסיתי לשנות בעצמי דברים ולהשתנות בהמון דרכים, הן לשנות את הטבע שלי ולהיות מעורבת חברתית ולצאת מהבית ולהתרועע כמה שיותר, הן טיפולים קונבנציונאליים ולא קונבנציונאליים, לא במקביל, ולכל שיטה נתתי המון זמן, אמון ורצון.

    בסופו של דבר חזרתי תמיד לאותה נקודה, עם קצת פחות תקווה לשינוי.

    היום אני במצב של נסיון לחוות עד הסוף את כל מה שמפריע לי בעצמי.

    את כל הריקנות, הכאב וכד'..

    פשוט לנסות ולקבל את מי שאני ואת מה שאני וזהו..

    זה הפחד מדבר?

    אולי..

      12/7/07 08:51:

     

    צטט: mylight 2007-07-12 08:46:27

     

    לא הפחדים שלי מחליטים בשבילי.

    אני לא חושבת שבכלל מישהו מחליט משהו, או שמשהו תלוי בנו בכלל.

    זה פשוט סוג של אישיות ואופי.

    דיברתי כאן על פחד ספציפי של לחשוף את הצד האפל שבי - שאנשים שאני לא מוכנה שיכירו - כן יראו.

    כן אבל זה לא אותו הפחד שמשאיר אותך בבית ?

    בתלבושת אחרת אבל הפחד הוא אותו פחד

    או שאולי לא הבנתי

     

     

      12/7/07 08:46:

     

    לא הפחדים שלי מחליטים בשבילי.

    אני לא חושבת שבכלל מישהו מחליט משהו, או שמשהו תלוי בנו בכלל.

    זה פשוט סוג של אישיות ואופי.

    דיברתי כאן על פחד ספציפי של לחשוף את הצד האפל שבי - שאנשים שאני לא מוכנה שיכירו - כן יראו.

      12/7/07 08:43:

     

    צטט: mylight 2007-07-12 08:31:35

    אמממ..

    אני חושבת שהפחדים לא יעברו לעולם..

    אולי איך שאני מגיבה אליהם ישתנה, או אולי איך שאני רואה את העולם..

    תודה על הרצון לכוכב

    :)

    זה לא מקומם אותך שהפחדים מחליטים בשבילך?

    כי הרי המטרה של הפחדים בדרך כלל היא להשאיר אותך באותו מקום "בטוח" ומוכר

    כשהבנתי את זה לגבי הפחדים שלי הם איבדו את רוב הכוח שלהם עליי

    גם לי יש נטיית התבודדות חזקה

    אז אני מכירה את המקום הזה

     

      12/7/07 08:31:

    אמממ..

    אני חושבת שהפחדים לא יעברו לעולם..

    אולי איך שאני מגיבה אליהם ישתנה, או אולי איך שאני רואה את העולם..

    תודה על הרצון לכוכב

    :)

      12/7/07 08:18:

     

    ניסיתי לככב, אבל אין לי.

     

    מקווה שיום אחד יעברו לך הפחדים ותפסיקי לדפוק כ"כ הרבה חשבון לכל אחד, ופשוט - תתחילי לחיות.

     

    זאבה בודדה חצי לשעבר.

    תגובות אחרונות

    אין רשומות לתצוגה

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    mylight
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין