אתמול בערב בעודי מכינה ארוחת ערב לביתי קשקשנו על הא ועל דא ועל מה קורה בכיתה ובכלל.....היא שיתפה אותי בדיון שהתנהל בכיתה לגבי סוף שנה (כיתה ו').

ואז כשסיימה לתאר את הדילמה איתה הם מתמודדים הרימה את עיניה (אח.. איזה עיניים) ואמרה: "רגע...אמא לך יש תמיד רעיונות טובים ויצירתיים".

לקבל מחמאה מילד שלך מלווה במבט שרק להם יש, כזה שמכתיר אותך למלך העולם "של אותו הרגע" לא משאיר אותך אדיש.

התחלתי לחשוב להזין את מוחי בנתונים של מה יש? איך? וכמה? וכמובן אי אפשר בלי למה?........והפלט לא איחר לבוא והרעיונות התחילו להגיע. 

וביקשתי שתיקח דף ועיפרון ונרשום את כל מה שעובר לנו בראש ואחרי חצי שעה הדף היה מלא.

ושוב המבט רק הפעם המבט שלה היה של שביעות רצון, של חזון, של כן יש דרך ויש מה לעשות...

ואפשר כך....

ואולי אחרת....

עבר עוד יום ועוד ארועים שבכלל קשורים לנושאים אחרים של החיים וחשבתי לעצמי שאת השיעור של חשיבה יצירתית אותו לא מלמדים בבית הספר.

זה מתחיל עוד בגן שהגננת נותנת לילדים ציור של קווים שחורים ושעליהם לצבוע מבלי לצאת מהקווים!!!

מלמדים אותם עברית וחשבון ומדעים ואפילו זהירות בדרכים....

אך איך חושבים יצירתי :חשיבה רגילה שבעוצמה מסויימת יוצרת רעיונות ופתרונות יצירתיים.

מצד אחד: חידוש ומצד שני: התאמה, את זה לא מלמדים וזה נכון למעשה לכל תחום בחיים .

פשוט להסתכל על הקווים ולהגיד  K.O עכשיו עושים את זה אחרת......

חשיבה יצירתית היא נרכשת זהו תהליך שלומדים להשתמש בו, זה כלי שמתאים לכל התחומים במיוחד לילדים ובטח שלנו המבוגרים.