אין אדם טובל באותו נהר פעמיים

פתגם יפה מאוד

נכון המים זורמים ומשתנים

מצד שני הנהר ישנו

אז זה מעלה בכל זאת שאלה

האם ניתנת הזדמנות שניה?

תובנה זו של הרקליטוס הינה החשובה ביותר בחיי.

במבט לאחור, בהווה ובכל יום ויום שמתחדש עליי.

תודה שהבאת מן הפילוסוף המשובח הזה.

החיים בזרימה...

נפלאות התבונה.

(:

נפלא הפוסט

אהבתי }{

שבת טובה

אלה.

כן. אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים והכול זורם.

לכן אין טעם להיאחז בשום דבר, כי אם אני נאחזת במשהו, אבל בינתיים הכול זרם, איזה ערך יש לאותו דבר?

הרי כל הקונטקסט שלו, הסביבה שלו, המשמעות שלו - השתנו.

אני חושבת שזו לפחות אחת התובנות שאפשר לקחת לחיים מהאמירה הזאת שלו.

כוכב באהבה

אדם יכול להיות פעמים בסיטואציות שונות ולחוות אותם דברים לגמרי.

לזכור, להפנים וליישם.

תודה

איזה יופי,

ובתקופה מאוחרת יותר,

הפילוסוף-פסיכולוג ג'יימס השתמש במטאפורה הזו, כדי להסביר את ההכרה (התודעה).

הרקליטוס - פילוסוף יווני  קדם-סוקרטי שחי בין השנים 480 -540 לפנה"ס לערך.

כתיבתו היתה בסגנון פואטי תוך שימוש בסמלים ובחשיבה ציורית וכן אורקולרי ונתון לפרשנות.

ובכך יש יצירתיות וחופש להבין ולפרש את האמרות כיד הדימיון הטובה עליך או כהבנתך.

בזמנו טענו שרעיוניתיו היו מתקדמים ביחד לשפה ולמושגים שעמדו לרשותו.

אחרים סברו כי אופי הכתיבה מעורפל ונועד למנוע מפשוטי העם להבינו.

יש גם שגרסו שכתיבתו של הרקליטוס מאלצת את הקורא להתאמץ כדי להבין ומאפשרת להגיע למשמעות עמוקה יותר.

תפיסת עולמו היתה פנימית ואינטואיטיבית, מכאן נבע הצורך שלו להחשף לחקור ולחפש את עצמו בעזרת השכל ובאמצעות  הכרת הטבע והעולם. אותם עדויות שנקלטות בחושים ובנפש ומכאן לחקור ולפרש מבלי להתעלם.

העולם בעיניו של הרקליטוס משתנה וזורם, דינמי מאד. נגעת בפעם הראשונה, חווית, כעת אתה יודע, השתנת, למדת, החכמת, הבנת, נכווית, התרגשת, כאבת, טעמת ועוד...מכאן..." אין אדם טובל באותו נהר פעמיים.."

מאד אוהבת את קו המחשבה הזה, כמו את סגנון הכתיבה שמעורר ענין ומגרה את החושים, נוגע, מעמיק, זורם ומעורר.

תודה לך אלי שהובלת למחוזות רחוקים, מבינה לא מעט בזכותך..

יפה.

פשוט יפה!