השבוע שייך לבחירות המקדימות (פריימריס) בליכוד. את הבחירה הימנית יותר מבעבר אפשר אולי להסביר לפי אחוזי ההצבעה הנמוכים, אשר חיזקו את מי שהצליחו להביא את בוחריו לקלפי (אם עוד לא הבנתם, כשאתם לא הולכים להצביע, אתם מחזקים מפלגות קטנות שמביאות את המצביעים הנאמנים שלהם). הפרשנות המעניינת מתחילה כאשר מסתכלים על הסקרים היציבים (בינתיים). יש פרשנים שמייחסים את היציבות לאי הבנת המשמעויות מהשינוי באופי הרשימה ויש כאלה שאומרים כי אי השינוי בסקרים מצביע על רצון העם וכי העם הלך ימינה. כאיש מרכז עם שאיפות להתקדמות בתהליכים המדיניים, האמנתי שגם ממשלה בראשות ביבי תביא התקדמות שכזו. להערכתי, בסופו של דבר לא משנה מי יהיה ראש הממשלה או מה יהיה הרכב הממשלה, התוצאה הסופית תהיה זהה, הכל שאלה של זמן ומשא ומתן. כרגע, נראה כי אם תהיה זו ממשלת ליכוד, המצב הנוכחי ישאר לפחות עד הבחירות הבאות.