הייתי השבוע בחתונה.
נישואים שניים שלו ,
נישואים ראשונים שלה.
הוא אלמן מעל גיל 50 שלושה ילדים,
היא רווקה מתקרבת לגיל 50
אשתו נפטרה משהו מאוד פתאומי לא צפוי
היא מעולם לא התחתנה
שנים הם הכירו. קשרי עבודה. קשרי חברות טובה.
הוא נשאר לבד, היא התקרבה.
ישבתי בחתונה הסתכלתי מסביב ,הסתכלתי על הקהל שבא
ישבו איתנו בשולחן הנגנים שבאו לקחת ביס בין הפסקה מניגון אחד למישנהו
זאת היתה חתונה כדת וכדין
הכלה לבשה שמלת כלה אך בצבע אפור
החתן היה מעומלן לא ראיתי עניבה
הייתה הרבה רכות בעיניים של כל אחד מהם
זכרתי שהייתי באירוע הבר מצווה של הבן הקטן לפני מספר שנים
אז עוד היו זוגיות אחרת אשתו הייתה בחיים והיא הייתה בין החוגגים.
וחשבתי החיים כל כך לא צפויים.
אנחנו נמצאים בסיטואציות בחיים שיכולות להשתנות מהקצה לקצה
בלי הודעה בלי הקדמה מציאות אחרת.
שום דבר לא מובן מאליו.
חשבתי מה היה צריך לקרות כדי שהחתונה הזאת תתקיים
שהשניים האלה יחיו יחד כזוג נשוי.
דלת נסגרת כדי שדלת אחרת תפתח
לפעמים היא נטרקת לפעמים היא חורקת
אבל צריך לסגור אותה מרצון או מכפיה
ודלת אחרת נפתחת.
החיים מלאי הפתעות.
הסתכלתי עליהם רוקדים
ראיתי איך הם מלטפים אחד את השני בעיניים.
הרגשתי את האהבה שיש ביניהם
ואחלתי להם בליבי רק טוב ביחד.
|