"

במכה לא חזקה

הסלע ניבקע

וכמו סכר

פורצות המילים

כמו שיטפון

כנהר עולה על גדותיו "

 

יפה ומאוד =]

ותגיד למרקוזין דב שהוא כותב משובח...

בר.

מזדהה....

 

משורר אמיתי   *

 

מילים, מילים על הלשון מתגלגלים

אין לי כבר מילים מתאימות כדי לומר

שאני פשוט אוהבת את כתיבתך היפה

 

                 והמילים כסות לגופי                        

מרוב חציבה

ידיי מלאות יבלות של חולשה

ואין מילה שתתאר

כי בנפשי היא חבויה כמו בסלע

כמו בפלדה יצוקה

רוצה להגיד לפעמים

אך מרגיש ריקנות

ואין ילד שיצעק

המלך הוא ערום

גם אם חרשת עבים מקדירה לפרקים את מילותייך.......

שמיך יתבהרו במהרה.

יורד גשם לפני שמופיעה קשת בענן,

עוטפת חשכת ליל לפני שמפציע השחר.

 *

שרי

 

אין מצב שלך לא ישארו מילים

אתה נפש פיוטית

 

שבת שלום לך

קסמת לי שוב במילותייך

"וכמו סכר

פורצות המילים

כמו שיטפון

כנהר עולה על גדותיו"

  סופ"ש שלו ורגוע....

 

מקסים!

לעיתים,

בכדי לחלץ, את אותן  "מילים הקבורות באבן",

 ניתן לותר על  "המקבת כבדה",

ולהשתמש רק "במילה אחת"

"נוקבת" שמכה ומפוררת ומשחררת

  "מבחוץ...".

 

(מתוך הניסיון האישי, יש להזהר במינון השימוש שבמילים שכאלה...)

 

קנדינסקי -

אהבתי את השיר

את הדימויים היפים השזורים בו

תודה על שיר יפה

ושבת טובה ואוהבת

אוסף בעמל אות לאות

והמילים כסות לגופי

רוצה להגיד לפעמים

אך מרגיש ריקנות

ואין ילד שיצעק

המלך הוא ערום

דובי

פורצות המילים מתוך הסלע

אבל היכן הן

מי זו שאליה יעבור כל פרץ הרגשות הללו?

יש מצבים של חסימה בכתיבה

יש מצבים של חסימה באהבה

הכל...חבוי בפנים.

וכשנפער איזשהו סדק..

הכל מתפרץ.

וההרגשה

מלאות

אושר.

***

נפלא!

מקסים......

 

שבת שלווה

 מיקי

סלעים, סכרים, שטפונות, הכל חזק ועוצמתי אצלך,

האהבה שזועקת בואי כבר!!!

לחייך משורר האאאאההההההההההבה!!!!

כזאת היא היצירה,

לפעמים נתקעת ממאנת לצאת

ואז נדלק הניצוץ,

והיא זורמת בלהט

יוצאת לאויר העולם.

חיפשת מלים, קשה היה החיפוש

והנה עוד שיר נולד.

מקסים .

 

כמה יותר טוב להיות האקטיבים . להיות אלו שהעתיד לבוא תלוי בהם .

כמו יותר טוב להיות אקטיבי מאשר סלע פסיבי ....שגם הוא נשבר בסופו של דבר .

כמו האדם . במו הסלע ...

הזכיר לי את אחד השירים היפים של דליה רביקוביץ שנקרא : "גאווה " ...כ"כ הרבה דימיון וכ"כ שונה.

 

אגב, האם באמת החציבה בסלע ,היא הסיבה ליבלות בידיים?

 

גַּאֲוָה   /   דליה רביקוביץ'

אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,

שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,

כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.

אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.

מֵעֵין גַּאֲוָה.

שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.

מִי שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּר אוֹתָם

עֲדַיִן לֹא בָּא.

וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאָצוֹת נִרְגָשׁוֹת, וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,

וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְנוּעָה.

עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים

יָבוֹא וְיֵלֶךְ.

וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.

אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.

וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.

ובשמלת מלכות

עטופת מילים 

אני רוצה לקטוף לך את הכוכבים 

אבל מה שאני יכולה לתת פה .....

זה רק כוכב אחד ורק מחר...........

יפה מאד...

אין ספק שאתה "כנהר העולה על גדותיו"

שפע של יצירה מופלאה.

שפע של כוכבים

 חולשה שהופכת לחוזקה....

יפה תארת, וכעת - לעשייה!!!

מלא את הריק שנוצר בך בתוכן.

צודק..!

איך אפשר לעצור את המילים!!

מילים מילים

כמה זה מקסים

 

*

מה הם המילים אם לא שתיקה .

אלו מילים...מדהים...רומנטיקן חסר תקנה...אהבתי!

......והנה..המילים יצאו...לשיר נפלא.

היי דובי כן לפעמים דווקא החסימה העצומה הזאת אוצרת בתוכה משהו מאד מהותי ותמציתי , וחייב שיעבור זמן עד שיתגבש , למלוא השפע , ואז הוא מתגלגל ופורץ כי אין לו כבר יכולת לעצור , והר היופי של המילים ,מוציא ליבה רותחת , מלאת אוצרות ומטעמים . ויופי וכל העולם מתגלה מחדש . ציפ

מאוד אמיתי... מהבטן - כך נראה לפחות-*

אתה באמת לא נרגע...פוסט אחר פוסט ללא הפסקה..

אי אפשר לעצור את המילים

את הסחף

כותב לך מיכתב

מוצף במילים

בגדים של מלכות

והנה מצאת מילים...

מזכיר איך מיכלאנג'לו תאר תהליך של פיסול, הפסל שם בפנים, צריך רק לחצוב סביבו. חברה טובה   :))

ומשה הכה על סלע ויצאו ממנו מים...........

 

תתעודד גבר גבר

יש חיים בסלע

גם לי כבר אזלו הכוכבים,

וזה דווקא שיר מעניין של הפוך על הפוך - קושי בכתיבה שהופך לכתיבה יפה.

יפה!

מילים מילים מילים

פורצות סכרים וסודקות סלעים

מילים מקשרות, מילים מגשרות.

מילים...

;-)

הפרץ מגיע עם המוזה, דובי.

תמצא לך אחת.....

טוב דובי, 

לצערי לא יכולה לככב אותך שוב היום אבל חייבת להגיב - מקסים וחזק!

 

 

 

אתה כמו המשוררים של פעם שהיו שרים סרנדה מתחת לחלונן של עלמות ענוגות ויפות

אוהבת לקרוא אותך

זה נוגע....

 

ולמרות זאת האוזן שלך בסכנה....

:)