לפעמים מילותיי קבורות בסלע והסלע ממאן להיבקע מנסה לחלץ מילים במקבת אך רק אבק אותיות מיתמר
אוסף בעמל אות לאות והמילים כסות לגופי רוצה להגיד לפעמים אך מרגיש ריקנות ואין ילד שיצעק המלך הוא ערום
מרוב חציבה ידיי מלאות יבלות של חולשה ואין מילה שתתאר כי בנפשי היא חבויה כמו בסלע כמו בפלדה יצוקה
מנגינת הפטיש מחפשת את המילה השבויה מוביל את היד האוחזת לנקודת החולשה
במכה לא חזקה הסלע ניבקע וכמו סכר פורצות המילים כמו שיטפון כנהר עולה על גדותיו
אי אפשר לעצור את המילים את הסחף כותב לך מיכתב מוצף במילים בגדים של מלכות
כל הזכויות שמורו למרקוזין דב |