לפני מספר שנים התפנה לי קצת זמן והחלטתי שאני רוצה להתנדב. חברה קישרה אותי למרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית.  זומנתי לראיון - אותו עברתי ונאמר לי שחמשת המפגשים הראשונים הנם מפגשי "העלאת תודעה פמיניסטית" היות וזהו סניף שהוקם ע"י פמיניסטיות.

בסדר, מה לא עושים כדי להתנדב.

במסגרת מפגשים אלו גיליתי שאני לא פמיניסטית.

הסתבר לי שפמיניזם  פירושו :

 לא לקחת אחריות על מעשיך

כל מה שקרה לך רע בחיים קרה כי את אישה לא כי חלילה לקחת איזה החלטה שגוייה פה ושם. ושלא תבינו לא נכון - לשגות זה דבר חיובי. המשמעות היא שגם עשית משהו ובשאיפה גם למדת משהו.

מה לעשות שאנחנו לומדים רק מטעויות - זה בגלל שאנחנו בני אדם - כן, לא משנה אם אנחנו גבר או אשה.

אבל - וכאן ההבדל - אם אנחנו נשים זה לא באשמתנו!!!

איזה כיף להיות פמיניסטית, כל העולם הרע שבחוץ וכל מה שלא הולך זה לא בגללנו, זה בגלל כל השאר.

בסוף חמשת המפגשים צלצלו לומר לי כי לדעתם לא יהיה לי נוח להיות עם אנשים שדעתם שונה משלי.

למרות שהסברתי יפה שאין לי בעיה עם דעותיהם - מה שנקרא דמוקרטיה

הסתבר שפמיניזם נוטה יותר לכיוון הפשיסטי.

אז למרות כל הכישורים (2 פסיכולוגים המליצו לי לחצות את הקווים ולערוק לשורותיהם) והרצון הטוב,

שוחררתי

איזה כיף שאני לא פמיניסטית.