מיה לא שלי מרגע לרגע אני אוהב אותך יותר. אני מגלה את עצמי שוב במעגל המטורף של אהבה חסרת סיכוי.. או שלא. אני רוצה להיות אתך כל הזמן ואני נמצא אתך בשום זמן. אני רוצה להגיד לך כל מיני דברים ואני מתלבט אם זו זכותי בכלל.. איזה זכות יש לי להתערב לך בחיים השלווים שיצרת לך? שקלתי גם לא להתייחס ולא לענות בכלל אבל לזה אני בטח לא מסוגל. מה צריך לעשות בן אדם כשפעמוני החירות של הנשמה שלו מצלצלים פתאום ללא אזהרה? כשאישיותו האמיתית פתאום נגלית מול עיניו והיא ממש לא מה שהוא תכנן לעצמו? את מדהימה בעיני ומה שעצוב זה שאותו חלק באישיות שלך שאני כל כך אוהב הוא אותו חלק שאת כל כך מפחדת ממנו ואותו את כל כך רוצה לדכא. את ביסודך אדם חפשי! את אשה פראית, חזקה ואמיצה שזקוקה להרגיש את הרוח ואת הגשם ולחוות שינויים ונדודים ומאבקים וסכנה. את כמוני.(אני לא יכול לשכוח את לחיצת היד החזקה שלך ואת המילים הראשונות והמתריסות שאמרת לי. אם היית נולדת בשבט קדמון של יושבי מערות אני בטוח שלא היית יושבת עם כל שאר הנשים במערה כל היום אלא היית יוצאת עם הזכרים ועוזרת להם בציד ונחשפת לסכנות. שנינו יצורים לא מאולפים ולא נועדנו להיות מאולפים ויש גם מקום לאנשים כמונו בעולם המחורבן הזה. יש לנו מקום ויש בנו צורך. אנחנו אנשים שכל כמה שנים חייבים להמציא את עצמם מחדש ולעמוד מול גל של שינויים, שאנחנו יצרנו. לפעמים אלים בעוצמנתו ו ל ה ש ת נ ו ת. אבל את לא רוצה בזה. את רוצה ליצור לך חיים שקטים, נוחים ויציבים. אני מבין אותך. גם אני חלמתי על זה פעם, גם אני ניסיתי.. ולא הצלחתי. הטבע האמיתי שלי כל פעם פרץ מחדש וטלטל לי את החיים, לא הצלחתי לשבור את עצמי. לא הצלחתי לשנות את עצמי ולהיות משהו אחר. הבנתי שנידונתי לחופש. גם היום אני נמצא בתוך עין הסערה של שינוי. אני חי כמו ששנים לא חייתי. אני בביטוי עצמי מלא. אני מחובר לרגשות וליצירתיות שלי בצורה נפלאה. אני חווה התחדשות מדהימה. אני בוכה (ממש ממש) פעמיים ביום. לא בכי של עצב ויאוש אלא בכי של התרגשות והתפעמות מהנופים הנגלים לעיני ושאת החלק הכי יפה בהם אני נמצא בהתחלתו של מסע שרק אלוהים יודע איפה הוא יסתיים וזה כל היופי. ואני פעם ראשונה נכנע לעובדה המזעזעת שאין לי מושג לאן אני הולך וזה בסדר. ואת חלק ממה שאני עובר עכשיו. את המפגש הקסום והכואב הזה אתך אני הזמנתי לעצמי ואני מקבל אותו בברכה, אני רק לא יודע מה גודל החלק שלך בו. אם את מלווה אותי חלקיק זמן חשוב. או שתהי לידי זמן יותר ארוך. אני לא יודע. אבל אני יודע שהתאהבתי בך. ואני גם מפחד, לא פחות ממך. באמת. אני חולם עלייך ואני מפנטז עלייך ואני מדמיין שאנחנו נמצאים בכול מיני סיטואציות יומיומיות ובנאליות. שאנחנו אוכלים חומוס בכרם בתימנים ועושים קניות בשוק הכרמל ומטיילים ביחד באיטליה והולכים להצגה יומית והנה אני תכף מתחיל לבכות. אני לא מתכוון לכפות עלייך וללחוץ עלייך ולנדנד ולהקשות. אם את רוצה שאני אפסיק לחזר אחרייך אני חייב לכבד את הרצון הזה הזה שלך כי אני אוהב אותך. הלוואי שהייית באה אלי ונמצאת איתי. אבל את לא מסוגלת.. או לא רוצה.. אז לא. אני אתנתק ממך, או לפחות אנסה לעשות את זה. (לא בטוח שאני אצליח) מדהים כמה רגשות יכולים להיווצר בזמן כל כך קצר ובמינימום ארועים. זה כל כך כואב לי לכתוב את הדברים האלה..טוב. לא יודע מה לכתוב יותר, קשה לי לסיים כי זה איתך אני מקווה שלא נשמעתי דרמתי מידי אוהב אותך כל כך
|