| בשבוע האחרון התפגרו בזה אחר זה שני מכשירי השמיעה שלי ונותרתי בתוך בועה של שקט. נשמע נהדר, אבל לא בדיוק. קשה מאוד להסביר את המאמץ הנדרש מחרש שהתרגל לחיות עם מכשירי שמיעה ונותר בלעדיהם. מכשירי שמיעה הם עסק יקר להחריד. צמד מכשירים יכול לעלות 10,000 שקלים בישראל (באנגליה אגב מצאתי אתר שנקרא מכשירי שמיעה בחצי מחיר, אבל חצי מחיר באנגליה זה בערך פי 4 מאשר בישראל). בארה"ב ניתן לרכוש אותם באמת בחצי מחיר. אבל כך או כך הם יקרים ללא שום הצדקה. מדובר במערכת מיניאטורית אמנם אבל מכילה רכיבי קול די סטנדרטיים: מיקרופון, מגבר ורמקול (אוזניה). מכשיר שמיעה מגיע עם אחריות לשנה, ושנה זה בדיוק אורך החיים שלו בטרם יבצע את ההתאבדות הראשונה שלו. שלא לדבר על כך שמדובר במכשיר עדין ושביר במיוחד שמחייב רגישות יתר. עברה שנת האחריות והמכשיר מת, יתקנו אותו, ישחטו אתכם בקופה, ויתנו לכם אחריות לעוד שלושה חודשים (ביג דיל...). בפעם הבאה שתבואו לבקש תיקון סביר להניח שינסו למכור לכם את הדגם החדיש ביותר (וגם היקר ביותר). בקיצור, עונש. בניגוד למשקפיים, עלות של מכשירי שמיעה לא מאפשרת רכישה של שני זוגות, לכן גם גיבוי לא בא בחשבון. השאיפה והחלום שלי הוא לייצר מכשירי שמיעה שימכרו במקסימום 100 דולר, כי אם מכשיר מתוחכם שמנגן מוזיקה, מקליט, קולט רדיו וכו' יכול לעלות 30 דולר, אין שום סיבה שמישהו יעשה רווחי עתק על חשבון הצורך של אנשים כמוני. אל תספרו לי על מחקר ופיתוח, למה סוני לא משקיעה כסף במחקר ופיתוח על ייצור נגן מדיה? |