| כשהימים מתקצרים. והלילות ארוכים בצידי הדרכים בעומס הפקקים. הרוחות והגשמים .הרדיו והשירים אנשים מכונסים נוסעים. בעננים אפורים של פיח זמן ועשן .זה החדש מול הישן נוהגים במחשבות. נפגשים בכבישים. הפנים והשקרים . לאן כולם ממהרים את זה לא נוכל לדעת. את זה נוכל להרגיש גם שעוצרים מרגישים את הרוח. אחרי הקור . באו גם המילים אור הפנסים האדומים סימן של סכנה לא פחות ולא יותר . מוכרים אבל שונים. זה הפחד המוכר . של כאב לא זר מי אמר שהחיים פשוטים . אם הכי קרוב לאלוהים. אז איפה התמרורים בכביש המהיר אני כבר לא צעיר ופה כבר נוסעים לאט כמעט זוחלים כמה יציאות מהעיר .עוד נעבור כמה מחסומים עוד נשבור ושוב הרמזור מתחלף מאדום לירוק עוצרים לגרש שדים .ליד שוטרים מאיפה כל התירוצים . זה רק רישיון הרסו פה הכול כדי לבנות כאן גושי בטון. חיפשנו ביטחון מול שעון החול. כמה כוונות טובות – דרך מעשים רעים כמה העולם גדול –כמה אנשים קטנים ככה מסתובבים כאן על המדרכות אלף שנים של תקוות אפלות. חוצה כביש ישר לאזור. דרך השדות . רגע תעצור כי כבר אי אפשר לחזור אל תשכח להדליק אורות שמחשיך רק ככה תוכל להמשיך |