כותרות TheMarker >
    ';

    אמריקנו כפול

    ארכיון

    גואנטנמו, גרסת הבמאי, חלק א'

    14 תגובות   יום שישי , 12/12/08, 14:57

     למי שאין כוח לקרוא, אפשר להסתפק בזה (השיר הזה כל הזמן התנגן לי בראש שם)..

    ..........................................................................................................

    מדי שנה, ארה"ב שולחת לממשלת קובה צ'ק על סך 4000 דולר תמורת חכירת גואנטנמו. הסכום נשאר קבוע מאז ההסכם ביניהן מראשית המאה ה-20, כ-30 דולר לקילומטר מרובע של גן עדן עלי אדמות. קסטרו בהחלט אכל אותה עם המחיר, כי רק באחזקת מתקן המעצר הידוע לשמצה באי ארה"ב משקיעה מדי שנה 60 מיליון דולר. אבל ממילא ממשלת קובה מסיבות אידאולוגיות הפקידה מאז המהפכה צ'ק אחד בלבד.

     

    זו היתה יכולה להיות חופשה חלומית על חוף הים הקריבי. היופי של מקום מטמטם: עצי הדקלים הדקים המתנועעים מעל גלי הדשא הרך ברוח החמימה והמלטפת לאורך כל השנה, בשקיעות המדממות של קובה, איגואנות סולידיות מטפסות על שברי האלמוגים שהחליק הים בחופים הבתוליים.

    נשרים דואים גבוה מעל, אבל עדיף לא לנסות לצלם אותם, שלא ייכנס בטעות לתמונה איזה רדאר, שדה התעופה, או עוד איזה אובייקט אסטרטגי.

    "אני יודע שממילא רואים הכל בגוגל-אירת', אבל אלה הכללים", מושך בכתפיו אחד הקצינים המשרתים במקום. יש פה מגרשי טניס ובייסבול, כדורגל, פוטבול, "פוטבול הדגל האמריקאי" וחדר כושר.

    אפשר לצלול ולעשות קיאקים, לזרוק פריסבי ולהטגן על החוף כל השנה. יש בקולנוע סרטים חדשים ואוכל זול, ספריה נחמדה ומחשבים עם אינטרנט. "אבל מה, אנחנו נעולים בבסיס, לא יכולים לצאת לקובה", צוחק אחד הקצינים, רוברט קלוני. "הייתי מת ללכת לשם, מקווה שאובמה יסדיר את היחסים אתם".

     

    קובה מכנה את שהיית האמריקאים בגואנטנמו "כיבוש" ורוצה שיסתלקו כבר, אך בעקבות פתיחת מתקן המעצר שם, אוכלוסיית הבסיס גדלה פי שלוש מאז שנת 2000, וכיום גרים בגואנטנמו כ-8000 בני אדם.

    מעבר ל-250 החשודים בטרור המוחזקים במתקן המעצר, שומריהם, רופאיהם, טבחיהם, ספרנית וכדומה, יש פה גם חיילים מהבסיס הימי, משפחות, עובדים מהפיליפינים שמועסקים בספירת השירות, מהגרים שנמלטו מקובה, אנשי בית החולים המקומי, בית הספר ועוד רבים אחרים, כולל מפעילי הקולנוע ומוכרים בחנות המזכרות (שם תמצאו ספלים עם כל סוגי האיגואנות, ואף תזכורת של הכלא).

    וכן, לרובם אין מושג, למה כל העולם קופץ כשהוא שומע את המילה "גואנטנמו".

      

    לדוגמא, מרגרט פרי, עקרת בית מטנסי, גרה פה כבר ארבע שנים ומגדלת בנחת שני ילדים. בעלה, מנהל אבטחה בבית החולים המקומי, עובד כאן כבר שש שנים. "אלה חיים פשוטים ושקטים, כולם מכירים את כולם", היא אומרת. "הילדים הולכים לבית ספר, אמנם יש רק כיתה אחת בשכבה, אבל זה לא רע. על מה שקורה בכלא אנחנו שומעים בחדשות. לומר את האמת, אני חושבת שרק בעלי מודעות פוליטית עושים מזה רעש. בשבילי, עד שבאתי לפה, זו היתה רק מילה. זה כלא כמו כל כלא אחר. שמעתי שאובמה מתכוון לסגור את המקום, לא רק את הכלא, אלא גם להחזיר את גואנטנמו לקובה. זה לא רק יהיה לא טוב בגלל שהעצירים המסוכנים האלה יוחזקו בארה"ב, אלא גם בגלל שכל הקובנים שהצליחו להמלט על הסירות שלהם, שוב יפלו קרבן למשטר הזה. אני מקווה שזה לא יקרה".

     

    אבל הנשיא הנבחר ברק אובמה הבטיח, שזו תהיה אחת ההחלטות הראשונות שלו בתפקיד, ובקרוב הוא יצטרך לגלות, כמה מאתגרת המשימה. אין הרבה וויכוח לגבי הצורך למחוק את הכתם מהמוניטין של אמריקה בעקבות פרסום עדויות העצירים לשעבר שטענו שהחיילים הטילו עליהם את מימיהם עם הגעתם לבסיס, החזיקו אותם בבידוד ללא אור יום במשך 8 חודשים, היכו והשפילו אותם, לא נתנו לאכול ולישון וגם "חשפו לטמפרטורות קיצוניות" שגרמו לעצירים להתעלף ועל אחד סופר שתלש לעצמו שיערות בהתקף לא ברור (אחד העצירים המשוחררים, שסיפר על התעללות מהסוג הזה, הוסיף כי "זה נעשה בלי שום הבעת עוינות: השומר עם חיוך על הפנים כל פעם היה אומר שהמזגן מקולקל".

    לאחר מאבק נואש של כמעט שבוע עם המזגן המקפיא באוהל העיתונאים, עולה השאלה האם העינוי הספציפי במקרה של אייראט וחיטוב נעשה בזדון, או שזה באמת המזגן).

    חלק מההפרות תועדו ועוררו מחאה של מוסדות כגון האו"ם ובנוסף לארגוני זכויות האדם, גם איגודים מקצועיים, כמו התאגדות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שמחו על תרומת עמיתיהם למקצוע בחקירות: צוותי הפסיכולוגים והפסיכיאטרים נתנו ייעוץ לחוקרים לגבי פרופיל פסיכולוגי של חשודים, שהיה אמור לסייע להם להוציא מידע בצורה יעילה יותר.

      

    אפילו בוש אמר שהוא עקרונית בעד לסגור את המחנה – בלי פזיזות, אבל, כפי שאומר מפקד המתקן אדמירל משנה דייב תומס, "החלק הכי קל זה להעלות את העצירים על מטוסים". מה לעשות, אף אחד לא מעוניין בחבר'ה האלה,  הנקראים כאן "לוחמי האויב" – לא פושעים ולא שבויים, שחלקם יושבים בגואנטנמו כבר 7 שנים. דובר מחלקת המדינה התלונן לאחרונה, שארה"ב מתקשה למצוא בית אפילו לעצירים המשוחררים, כי אף מדינה אינה רוצה לקלוט אותם, ואילו להחזיר אותם למדינה שבה הם נתפסו לרוב מהווה סיכון ישיר לחייהם. הרעיון שמוזכר יותר ויותר להעביר אותם לבית הכלא הצבאי הכי שמור בארה"ב בפורט ליוונוורת' שבקנזס, שם מוחזקים בין היתר מספר אנשי צבא שנידונו למוות. אבל הרעיון נתקל בהתנגדות עזה של תושביו. פוליטיקאים מקומיים אף כינסו מסיבת עיתונאים להבהיר, שהמקום לא מאובטח מספיק והקהילה עלולה להפוך ליעד למתקפות של "אל-קאעדה". ובסאבטקסט - פורט ליוונוורת', "המרכז האינטלקטואלי של הצבא", לא רוצה להפוך לגואנטנמו מספר שתיים.

    בכניסה למחנה הכליאה עצמו תלוי שלט "לשרת בכבוד את החירות".

     מחוץ למבנים עומדים ג'יפים עם מקלעים ועל פנינו חולפת קבוצה של חיילים עם קסדות, אלות ומגנים ארוכים, - "צוות תגובה מהירה", אך תמונותיהם נחמקות, כמובן, בידי הצנזורה עם שאר התמונות שבהם נראית מצלמת אבטחה, פיסת ים או פנים של העצירים. דגל ארה"ב מתנוסס מעל גדרות התיל, ושלט נוסף מזכיר ש"ערך השבוע: כבוד הדדי".

    העצירים בדיוק נכנסו לתפילה, והשומרים לא מפריעים להם, אחרת גם התפילה לא תמנע מכלואי "מחנה 5", המיועד לקבוצה הכי לא ממושמעת, לירוק על הסוהרים, לשפוך עליהם מים ולהשליך צואה.

    מסיבה זו הסוהרים, המהלכים במסדרון הבטון האטום בין התאים המיועדים כל אחת לעציר אחד בלבד, חובשים מסכת פלסטיק מיוחדת.

    התקיפות קורות בממוצע 10 פעמים בשבוע, ומעורבים בהן כחמישית מעצורי גואנטנמו. ביום השנה לפתיחת הכלא וחגים כמו הרמדאן, זה גם מתעצם. על הרצפה בכל תא מסומן על הרצפה פס שחור במרחק-מה מהדלת: שם אמור לעמוד העציר כשהסוהר מביא לו דבר-מה, לאחר כמה נסיונות של העצירים לתפוס אותם ביד דרך פתח הכנסת האוכל ולשבור אותה. נשים ומיעוטים זוכים לקללות עסיסיות במיוחד ויריקות רבות יותר.

     

    על שאלתי, איך מענישים אותם במקרים כאלה, מנהל המתקן עונה בלי למצמץ: "יכולים למנוע מהם קריאת ספרים". מה עם שימוש בגז מדמיע, עליו סיפרו עצירים וסוהרים לשעבר, מכות רצח, בידוד ממושך? "בשום אופן", אומר אדמירל המשנה תומס. "יכולים להיות דיונים על המדיניות, אבל תנאי החזקתם של העצירים זו עובדה. בגואנטנמו לא מענים עצירים, והם זוכים לטיפול מקצועי, בטוח והומאני. אין פה שום דבר שלא הייתי מראה לילדים או ההורים שלי. יש פה טיפול רפואי ברמה עולמית, ויש גם פסיכיאטר, פסיכולוג ויועצים. זה מתקן טוב, מודרני והומאני, והשומרים עושים עבודה יוצאת דופן בהתמודדות עם אתגר לא פשוט. אני מאוד גאה במה שהצלחנו להגיע אליו במחנה הזה. הופקו הרבה לקחים איך להפעיל את המחנה מבחינה בטחונית, לוגיסטית, תרבותית.ביקור של שלוש שעות ב"מחנה דלתא" על צוק הצופה אל הים מבהיר גם את הבעיות הלוגיסטיות שעשויות להתעורר עם העברתם למקום אחר. ראשית, מדובר באנשים מכ-40 מדינות, שדוברים כ-20 שפות שונות. חמש פעמים ביום העצירים מתפללים בקול.

    העצירים מתחלקים בין המחנות לפי התנהגותם: במחנה 4 יושבים עצירים הכי ממושמעים, שיכולים לגור כמה אנשים יחד בתא, לצפות בסרטי וידאו, לקבל 4 מהספריה בכל עת 4 ספרים, וגם לקחת חלק בשיעורי אנגלית, ערבית ופושטו בכיתה המקושטת בתדפיסי מחשב ואלף-בית בערבית. השבוע גם נפתחה להם כיתת אמנות, שנרשמו אליה מחצית העצירים, והם יכולים לקבל לתא גם בלוק כתיבה וחבילת פסטלים.

     בכיתה, כמובן, התלמידים חייבים לשבת עם אזיקים מרופדים על הרגליים – ליתר בטחון. מותר להם גם לגדל ירקות בחצר וגם לצאת לחצר 20 שעות ביממה ולשחק כדורגל שולחן או להתאמן על מכשירי כושר פרימיטיביים וקצת חלודים. יש להם גם מגרש כדור עף, כדורסל וכדורגל – כמובן, לא בגודל מלא ומגודר היטב, כשבמקום האוהדים צופים עליהם הסוהרים, שמחויבים לבדוק את מצב העצירים כל 3 דקות.

    כיתת לימוד. 50% נרשמו לשיעור אמנות, כרבע - לשיעורי אנגלית, ערבית ופושטו

    על מדי הסוהרים, בניגוד לשאר החיילים בצבא ארה"ב, לא רקום שם המשפחה שלהם.

    סגן מפקד הכלא ג'פרי הייהרסט מספר, שזה נוהל חדש יחסית, וחלק מהעצירים  עושים מאמצים רבים לעשות מניפולציות רגשיות.

    "הם מנסים לברר מה שמם, מאיפה הם, האם יש להם משפחה. אבל אנחנו מנסים להגביל את ההתקשרות לדברים טכניים בלבד: מה אתה צריך, האם האוכל בסדר, וכד'.", אומר הייהרסט.

    השומרים, הוא מדגיש, עוברים כעת 3 סדנאות של רגישות תרבותית. הסוהרים מתחלפים מדי שנה, אבל המשלוח האחרון של עצורים חדשים הגיע לפני שנתיים – בכלא בגריין לעומת זאת הצטברו כבר מעל 600, אבל עיקר תשומת הלב עדיין ממוקדמת בגואנטנמו. פעם בשבוע העצירים גם מקבלים 3 עיתונים (עם תמונות וכתבות "רגישים" מצונזרים). "יו-אס-איי טודיי", עיתון מצרי ועיתון סעודי. פעם בשלושה חודשים הם יכולים לשוחח שעה עם בני משפחה בטלפון, אך בני המשפחה לא הורשו עד כה לבקר אף אחד מהעצירים: עושים את זה רק "הצלב האדום" ועורכי דין.

     "אוהבים את "הספייס" שלהם

    מחנה 5 הוא כבר לא שורת ביתנים, אלא מבנה מונוליטי עם אבטחה עוד יותר כבדה, עם חלון אנכי צר אחד בתא. גם החפצים שמותר להחזיק בתא מצטמצם: לעצירים האלה אין משחקי שולחן, אין חפיסת קלפים, אין חרוזי תפילה, אין אטמי אזניים ומסכה לעיניים, אין עט גמיש, מכנס קצר ובגדים לבנים חגיגיים. הם לובשים מדים כתומים, אבל חלקם גם אוהבים, אומרים הסוהרים, להשאר בתא לבד.

    "הם אוהבים את הספייס שלהם, לא לכולם מתאים תא משותף, זה כמו משפחה, מתחילים לריב".  התאים קטנים, אבל נקיים ומוארים. מיטה המחוברת לקיר, שולחן וכסא המחוברים לרצפה, מחזיק קוראן ואסלה. בכל תא יש גם חץ שחור על הרצפה או אחד הרהיטים, המסמן את הכיוון של התפילה. על הקיר בחצר תלוי מאחורי הזכוכית עותק של אמנת ז'נבה באנלית ובערבית. 

    עצירי גואנטנמו גם הפכו לגיבורי תרבות: רק בשנה שעברה, הם קיבלו 30000 מכתבי מעריצים ומעריצות מכל העולם. הם גם מודעים היטב לתוצאות הבחירות, ו"רואים זאת בחיוב". לא שזה מונע מהמתפרעים הרגילים להתפרע כרגיל. למעשה, מאז שאוכלוסיית המחנה הצטמצמה משמעותית, הם מתפרעים אפילו יותר. אבל, לטענת המפקד הייהרסט, עכשיו לא מענישים אותם על כך עונש פיזי כלשהו, למעט שלילת "הטבות". "אנחנו רוצים לעודד התנהגות טובה באמצעות גירוי אינטלקטואלי וחברתי", הוא מכריז.

    כרגע, 20 עצירים שובתים רעב, שני השובתים הוותיקים ביותר מוזנים בכפיה מאז אוגוסט 2005.

     סגן מפקד הכלא ג'פרי הייהרסט בחצר של מחנה 4

    "מבחינתם, זו יותר צורת מחאה", צוחקים הרופאים. "הם מוזנים דרך צינורית דקה דרך האף פעמיים ביום, ברמדאן פעם אחת, ואם האחות מאחרת להזין אותם, הם גוערים בנו. לפני כל הזנה מציעים להם ארוחה רגילה, ואם הם מסרבים, עושים את הפרוצדורה הפשוטה הזאת שעושים בכל העולם בבתי חולים ובמוסדות גריאטריים".

    מבחינה טכנית, יש לצוות גואנטנמו במה להתגאות בהשוואה להרבה בתי כלא שיצא לי לראות במדינות שונות (עד כמה שאפשר להתגאות בכלא): המחנה החדש שבבנייתו הושקעו עשרות מיליונים, מצויד בכל טוב, כולל מרפאה מתקדמת, וגם מרפאת שיניים. האם יש לשיפורים קשר לביקורת הבינלאומית? "אנחנו, כמו כל מוסד, כל הזמן בוחנים את עצמנו ומשתפרים", אומרת בלי להתבלבל דוברת הכלא המפקדת פולין סטורום. היא מעירה גם, שמבחינת הבריאות הנפשית של האסירים, ממוצע עצירי גואנטנמו נמוך הרבה יותר מבית הכלא הממוצע בארה"ב. אין לצוות העובד פה ספק, שזה המחנה הכי מודרני, הומאני וטוב בכל העולם. אבל ההחלטה לסגור אותו זו החלטה פוליטית שאינה בידיהם.    

     תא במחנה 5, החץ מצביע לכיוון מכה, לצורך תפילה

     

       

     הפס השחור על הרצפה מסמן איפה חייב לעמוד עצור כשמגיע סוהר למסור משהו דרך פתח האוכל, שלא יתקוף

     במחנה 4 העצירים גרים כקהילה, אוכלים יחד, משחקים פינג-פונג, יש תוכניות אוריינות בפושטו וערבית. מחנות 5 ו-6 הם באבטחה גבוהה יותר, אם תאי יחיד. לפעמים, מוסיף סגן המפקד, הם "עוברים ראיונות מודיעין". זה כנראה השם המכובס החדש לחקירות, במסגרת שיפור התדמית של המחנה.

    בעבר, דווח כי רבים מאסירים המחנה מנסים להתאבד, אחדים אף מעל תריסר פעמים. ארבעה בכל זאת הצליחו. ארגוני זכויות האדם זעקו על תנאים מחפירים ויאוש כסיבה ל"מגפת נסיונות ההתאבדות", פיקוד הכלא דאז הגדיר את זה כדוגמא ל"לוחמה א-סימטרית". מפקד המתקן הנוכחי טוען, שמאז כניסתו לתפקיד, היו "פחות מ-12 נסיונות התאבדות". אבל בגדול, משוויצים במחנה, העצירים אוכלים לא פחות טוב מהחיילים. אלה ששובתים רעב, מוזנים בכפיה – באמצעות צינור המוחדר דרך האף לתוך הקיבה. לא נעים, אבל ככה "מצילים להם את החיים".  

     מחנה 4. שאר התמונות נמחקו על-ידי הצנזורה

    כמובן, יש גם "מחנה 7", שבו מוחזקים "עצירים בעלי ערך" (כגון 5 מתכנני פיגועי ה-11 בספטמבר, אבל זה סיפור נפרד), אבל מיקומו נשמר בסוד. ידוע, שמתכנני 9-11 קיבלו אישור לקיים מפגשים רק לאחרונה, לצורך "הכנת אסטרטגיית הגנה משותפת" לקראת המשפט שלהם, שעורכת וועדה צבאית מיוחדת – צורת משפט מיוחדת שהומצאה לפני שנתיים לשפוט את החשודים בטרור.  מכאן מגיעה הבעיה השלישית של העברת העצירים לכל מקום אחר: באיזו מסגרת משפטית יישפטו? המשפט הפדרלי לא יוכל לקבל הודאות שהוצאו בעינויים, ואילו ראיות תומכות אחרות לרוב קשות להשגה: אחת הטענות היא שהעצירים נתפסו בעיקר בשביל איסוף המודיעין על רשתות הטרור, ובימים בהם נעלמו לחודשים ארוכים ל"חורים השחורים" – בתי הכלא הסודיים של הסי-איי-איי, לדוגמא, באפגניסטאן, לאו דווקא חשבו קדימה על ביסוס תשתית ראייתית לצורך העמדתם לדין. 

      

     

    אחד הרעיונות שעלה הוא להקים בתי משפט מיוחדים בארה"ב, אך גם רעיון זה כבר נתקל בביקורת רבה בתור עוד נסיון לעקוף את מערכת הצדק הקיימת. האם התיק של עומאר אל חאדר הקנדי בן ה-22, שעובר היום כבר שימוע ה- 14 במספר של הוועדה הצבאית בגואנטנמו, יחזיק בבית המשפט הרגיל? חאדר נתפס בעת שהיה בן 15, כשהליך רימון על חייל אמריקאי באפגניסטאן. בני משפחתו של חאדר סיפרו, כמה היו גאים להשתייך לאל-קאעדה, והוא עצמו עבר אימונים במחנה באפגניסטאן, - אך עדיין היה קטין, ולדברי עורכי דינו, נתון להשפעת משפחתו. חאדר עצמו לא נראה מתעניין בגורלו במהלך המשפט, ומעדיף לקרוא את "ניישנל ג'יאוגרפיק" ולכתוב לאמו ואחיותיו כמה הוא מתגעגע (אביו, איש אל קאעדה מוצהר, נהרג).    הבעיה הנוספת, ואולי לא האחרונה, היא לגבי השאלה, מה לעשות עם המחבלים הבאים שייתפסו, לדוגמא, באפגניסטאן, שהנשיא החדש מתכנן להרחיב את הלוחמה בה. אם יובאו הישר לאחר מעצרם למשפט הרגיל בארה"ב – הפיגוע הראשון שיקרה על אדמת ארה"ב, יגרור ביקורת קטלנית על הטיפול במחבלים בכפפות משי. 

     

     

     

    בכל מקרה, מפקד הכלא אומר, שהוא אינו מתכוון להכנס לספקולציות, מה עומד לעשות אובמה, ובינתיים הוא ממשיך כרגיל, עם תוכנית שיפור המתקן, כולל הבאת ספרים חדשים לספריית הכלא (כבר יש בה מעל 8000 ספרים, בנוסף לעיתונים, מגזינים ודי-וי-די) ופתיחת "חצר משחקים" חדשה באגף 6.

      

    אדמירל המשנה דייב תומאס 

     

    בינתיים המשפטים המועטים מתנהלים בפני "וועדות צבאיות מיוחדות", עם הספק יחסית צנוע, יחסית לעובדה שחלק מהעצירים יושבים במקום כבר 7 שנים.  (מתוך כ-800 עצירים שהיו בגואנטנמו, נותרו רק 250, כשרק ל-23 הוגש כתב אישום, 5 זוכו, 3 הורשעו - אחד כבר ריצה את עונשו וחזר לאוסטרליה, נהגו של בין-לאדן משתחרר בעוד כשלושה שבועות בתימן לאחר סיום תקופת מאסרו, והשלישי ירצה מאסר עולם). 60 יכולים להיות משוחררים בכל עת, אבל איש לא מעוניין לקחת אותם. הרוב המוחלט של העצירים שכבר שוחררו, מעולם לא הועמדו לדין בארה"ב (בחלק מהמדינות האחרות לשם חזרו, זרקו אותם לכלא), וארגוני זכויות האדם ממשיכים לטעון, שלא מעט מהם פשוט היו "בזמן הלא נכון במקום הלא נכון".

     

     "חדר הקולנוע" במחנה 5. מיועד לעציר אחד, בניגוד למחנה 4. רואים בעיקר ניישנל ג'יאוגרפיק, סרטים מהאג' האחרון. אסורים סרטים עם נשים "לא צנועות", אלימות וכד'

    האם אתה מאמין, אני שואלת את מפקד הכלא, שאתם מחזיקים כעת גם אנשים חפים מפשע? "אני לא רוצה להכנס לספקולציות לגבי העניינים החוקיים", הוא אומר. "אני אחראי על אחזקתם". באשר למוניטין של גואנטנמו, הוא טוען שכבר שנים אין לזה שום קשר למציאות של המחנה.  

      

    "כשמקלידים בגוגל "גואנטנמו", האינטרנט מוציא לך תמונות של "אקס-ריי", המחנה הראשון שנפתח בגואנטנמו ופעל ארבעה חודשים בלבד בשנת 2002, בזמן שעבדו על הקמת מחנה "דלתא", הוא אומר.

    "עדיין מוכרים את זה לעולם, כאילו זה קורה היום". מחנה "אקס-ריי" עומד היום ריק ונטוש, מוקף עדיין בשכבות סלילים של גדר תיל, עם דשא וקוצים מעל גובה הברכיים, והמחזה האלים היחיד מתרחש על גגות התאים מכוסים הצמחים המטפסים: נחש פתן מנסה לצוד את אחד הגורים של "עכברושי הבננות" הענקיים והפחדנים, המתגוררים במקום.   

      

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/08 23:10:


      מתקן הומאני? נו באמת

       

      מדובר בחרפה! זהו מונמנט חי ובועט, בועט בעיקר בזכויות אדם, באמנות בינלאומיות ואוניברסליות שעיקרן שמירה על צלם אנוש. קובה היא מקום קסום שיש לו הרבה מה להציע, אולם המשטר שם, עם כל הרומנטיזצייה, אינו ראויי עוד לתמיכה. מדובר במשטר חד-מפלגתי ודכאני.

      אמנם השלטון בקובה ערב ככל יכולתו לאזרחים ובאמתחתו הישגים, ובכל זאת זהו משטר טוטליטרי מוחלט.

       

      אשר לאמריקאים, הם טועים בחרם הוחלט שהשיתו על הקובנים: זה ברוטאלי, זה מעוול ובעיקר נורא לא חכם.

      לו רצו האמריקאים להפיל את הנפוטיזם הקסטרואי, הרי שהיה עליהם לנהוג בדיוק הפוך ממנהגם המגונה שמתמצה בחרם מוחלט. שוו בנפשכם מה היה מתרחש בקובה, לו האמריקאים היו מציפים שכיית חמדה זו בסחורה מבתי יוצריה?

       

      דומה שבשלה השעה להסרת החרם על קובה וגם להמרת המשטר בקובה בסוציאל-דמוקרטיה

        14/12/08 17:55:

      מרשים....הכתבה והמאמצים הרבים שהם משקיעים על מנת להסתיר משהו שכולם יודעים

      מוזרים האמריקאיים האלה.....או ש...הם מטייחים את זה על מנת שהם בעצם לא ידעו מה קורה שם..

        13/12/08 20:03:

      פוסט יפה מושקע

      תודה על המידע

      שבוע טוב יקירתי

                 אדי

       

        13/12/08 17:03:

      צטט: וורי 2008-12-13 13:47:46

      לא ציטטת אותי נטשה ואני חושב שכתבתי משהו חשוב.

       

       

      אני חושבת שעם כמות העצירים הפלסטינים שיושבים אצלנו בלי משפט, ישראל לא יכולה להטיף מוסר לאמריקה. אבל האמריקאים עצמם הגיעו למסקנה שזה לא הכרחי -רק ביום חמישי יצא דו"ח של אחת הוועדות בסנאט, שזה לא היה הכרחי ובסופו של דבר גרם נזק: "המדיניות הפכה לשנויה במחלוקת, וזה פגע ביכולת שלנו לאסוף חומר מודיעיני מדויק שיכל להציל חיים, חיזק את ידי אויבינו ופגע בסמכות המוסרית שלנו".
        13/12/08 13:47:

      לא ציטטת אותי נטשה ואני חושב שכתבתי משהו חשוב.

        13/12/08 04:03:

      יפה, אמנם אני מניח שקיבלת סיור במקום, בטח לא חווית אירועים קשים לנגד עינייך אבל אם מישהו חושב שניתן לשמור על עצירים מסוכנים לחופש של כולנו עם כפפות, חוג מקרמה וימי ספא מאורגנים, הוא טועה.

       

      יש לכבד את צלמו של אדם אבל עדיין אם יש בידו מידע קריטי על התארגנות אלימה כלשהי, עדיף שהמשטר יהיה אלים כלפיו ולא שתהיה לו הזדמנות להיות אלים כלפי האזרח הפשוט.

       

      המקום נראה באמת כמקום האחרון עלי אדמות בו צריך לשים כלא, אבל מצד שני, למטרות הללו חייבים בידוד ממרכזי אוכלוסייה.

       

      תודה !

        13/12/08 02:52:

      צטט: בדרך לבלוגלי 2008-12-12 19:14:51

      צטט: בת יונה 2008-12-12 15:29:46


      את יכולה להסביר לי למה את כותבת כל כך ארוך, מה אי אפשר לכתוב את כל מה שכתבת קצר יותר ?

       

      מזל שצרפת תמונות להפסקות ביניים....

       

      שבת שלום לך,  אני המשיך לקרוא אותך גם עם האורך הזה . 

       

       

      אני דווקא חושב שזה היה מתומצת מדי. טעם וריח אני משער.

      על רצפת חדר העריכה נשאר הרבה :-) אבל יש עוד המשך.

       

        13/12/08 02:50:

      צטט: גלעד 2008-12-12 19:19:06


      אני הרבה יותר ספקן ממך. סיור עיתונאי בכלא שממנו עולה: שמרבית האסירים זוכים לתנאים מצויינים,

      סיפור שההעברה לארצות הברית היא מורכבת, והדאגה שייתיחסו אליהם בכפפות של משי במקום אחר. -

      אצלי היה מעורר חושים עיתונאים קצת אחרים, לבדוק מה לא נתנו לך לראות.

       מה קורה באגפים הסגורים?

      בכל מקרה המקום הזה מסמל את הפכיתה של ארצות הברית מדמוקרטיה נאורה, לדמוקרטיה שנוהגת

      כדיקטטורה כלפי שאר העולם. וסגירת הכלא היא בעיקר סמל של שינוי אידאולוגי.

      איפה ישימו את הנהג של בן לאדן וחבריו בשטח ארצות הברית? - יהיה בסדר ימצאו להם מקום.

       

       

      קודם כל, כתבתי שזה חלק א', וגם זה די ארוך :-) הנהג של בין-לאדן מרצה את עונשו בתימן וייצא לחופשי עוד לפני שאובמה יהפוך לנשיא בפועל.

      אין לי כמעט ספק, שבגואנטנמו לא קורה נכון לעכשיו שום דבר המצדיק את הצעקות, מהסיבה הפשוטה שחלק גדול מהאנשים יושבים שם כבר 7 שנים, ומה שהיה אפשר להוציא מהם, הוציאו מזמן, - הדברים בשטח די השתנו ב-7 השנים האחרונות. להעיף את זה בתור סמל, זה משהו אחר. כמו שאחרי אבו-גרייב בא גואנטנמו, הכלא הבא כבר ממתין בתור. לטעמי, למעט הסיפור עם הוועדות הצבאיות המיוחדות האלה, ההתעסקות בזה איחרה לבוא, והנזק כבר נגרם לכל המעורבים.

      אובמה רוצה להרחיב את הלוחמה באפגניסטאן ובכל זאת למצוא את בין-לאדן. איך בדיוק עושים את זה עם "שינוי אידאולוגי"? ניגשים לחשודים עם פרחים ומבקשים מהם יפה לשתף פעולה? 

        12/12/08 19:19:


      אני הרבה יותר ספקן ממך. סיור עיתונאי בכלא שממנו עולה: שמרבית האסירים זוכים לתנאים מצויינים,

      סיפור שההעברה לארצות הברית היא מורכבת, והדאגה שייתיחסו אליהם בכפפות של משי במקום אחר. -

      אצלי היה מעורר חושים עיתונאים קצת אחרים, לבדוק מה לא נתנו לך לראות.

       מה קורה באגפים הסגורים?

      בכל מקרה המקום הזה מסמל את הפכיתה של ארצות הברית מדמוקרטיה נאורה, לדמוקרטיה שנוהגת

      כדיקטטורה כלפי שאר העולם. וסגירת הכלא היא בעיקר סמל של שינוי אידאולוגי.

      איפה ישימו את הנהג של בן לאדן וחבריו בשטח ארצות הברית? - יהיה בסדר ימצאו להם מקום.

       

        12/12/08 19:14:

      צטט: בת יונה 2008-12-12 15:29:46


      את יכולה להסביר לי למה את כותבת כל כך ארוך, מה אי אפשר לכתוב את כל מה שכתבת קצר יותר ?

       

      מזל שצרפת תמונות להפסקות ביניים....

       

      שבת שלום לך,  אני המשיך לקרוא אותך גם עם האורך הזה . 

       

       

      אני דווקא חושב שזה היה מתומצת מדי. טעם וריח אני משער.
        12/12/08 19:02:

      מה דעתך נטשה על גוטנמו? האם זאת באמת כזאת זוועה הוא הגנה הכרחית?
        12/12/08 17:23:


      אייטם מעולה !

      הארת את עיניי בכמה עובדות שעד כה היו כאניגמה עבורי.

      תודה

        12/12/08 15:38:

      צטט: בת יונה 2008-12-12 15:29:46


      את יכולה להסביר לי למה את כותבת כל כך ארוך, מה אי אפשר לכתוב את כל מה שכתבת קצר יותר ?

       

      מזל שצרפת תמונות להפסקות ביניים....

       

      שבת שלום לך,  אני המשיך לקרוא אותך גם עם האורך הזה . 

       

      בטח שאפשר. "איזה בלגאן עם גואנטנמו הזה" :-)

        12/12/08 15:29:


      את יכולה להסביר לי למה את כותבת כל כך ארוך, מה אי אפשר לכתוב את כל מה שכתבת קצר יותר ?

       

      מזל שצרפת תמונות להפסקות ביניים....

       

      שבת שלום לך,  אני המשיך לקרוא אותך גם עם האורך הזה .