כותרות TheMarker >
    ';

    האגרת השבועית של תיאטרון החדר

    פורום היוצרים של תיאטרון החדר

    ארכיון

    0

    אמיר אוריין - תיאטרון החדר, האיגרת, 11.12.2008

    0 תגובות   יום שישי , 12/12/08, 16:06

    אמיר אוריין - תיאטרון החדר


    קטעים מתוך האיגרת:


    שיטת אוריין

    פרשת השבוע 

    תעשייה - חרושת התרבות

    מיכאלה למדן: אה !

    מאיה הובני שטיינמן: מין טעם כזה

    מולי ש' אנצ'ל: חוֹזֶה עַל גַּנֶּנֶת

    נילי אושרוב: המקאמה של נינה

    יאיר לקרץ: הולכת לישון

    אבישי מתיה: תשדיר בחירות

    שאול דישי: פינתו,

    Validation

    הכתובת על הקיר

    אודישנים / דרושים

    כרוניקה...

    אתרים


    שיטת אוריין - המעגל הפתוח

    מעגל לסיום

    (נוסח הפעולה המסיימת, בכל פגישת עבודה בתיאטרון החדר)

    "עמידת מוצא. עיניים עצומות.

    נשימת אנחה...

    הקשבה.

    יש הילה שעולה מתוך הגוף, עוטפת, מרגיעה ועושה טוב לסביבה.

    לרגע אחד כל אחד בחוויה שלו, כל אחת בחוויה שלה...

    טוב. נשימת אנחה...

    מחשבה טובה, כל אחד על עצמו, כל אחת על עצמה. משהו כמו: "אני טוב!", "אני טובה!"...

    מחשבה טובה, על הנמצאים כאן. משהו כמו, "אתם טובים!", "אתן טובות!"...

    טוב. נשימת אנחה...

    אם אפשר - חיוך קל. ללחוץ ידיים לשלום. להיפרד בידיים. לפקוח עיניים, ועם החיוך הזה להקיף את המעגל במבט. בין אם נפגשים במבט ובין אם לא - את המעגל עשינו.

    תודה. ושיהיו לנו ימים טובים. אמן!"

    (לקריאה נוספת: "המעגל הפתוח" מאת אמיר אוריין, הוצאת ספרית פועלים, 1998)


     

    פרשת השבוע: וישלח

    (הקטע הוא מתוך הקובץ "פרשת השבוע",

    המשמש לגירוי לדיון במסגרת קבוצתית ב"המליאה" של תיאטרון החדר.

    הערות השוליים הוצאו כדי להקל על הקריאה) 

    פרשת דינה:

    שכם בן-חמור, בנו של מלך שכם, אונס את דינה בת לאה אשת-יעקב. המקרא מדבר בפירוש על אונס, אבל לא ברור אם אכן היה זה מעשה אונס, או פרשת אהבה בלתי-אפשרית בין צאצאים לשבטים נפרדים ועוינים, או מנהג מזרחי קדום, שבו בני זוג נאהבים, שמשפחותיהם מתנגדות לקשר, מבקשים להעמיד את המשפחות על עובדה מוגמרת. על פי מנהג זה, הגבר חוטף את האישה בהסכמתה, מקדש אותה בסתר, כולל מעשה הייחוד, ואז למשפחות אין ברירה אלא לקבל את מעשה הנישואין הזה כתקף, כולל כל מה שמשתמע ממנו. את עקבות המנהג הזה אפשר למצוא גם ב"ספר הברית", שכותב משה מפי האל במעמד הר סיני.

    שכם מתאהב בדינה. המלך חמור מבקש לחתן את בנו שכם עם דינה. אבל בני יעקב נאמנים למסורת של בידוד והתבדלות מעמי הסביבה. חתונה עם גוי גרועה ממגפה. הם מתכננים נקמה על מה שנראה בעיניהם כחילול כבוד הבת. בני יעקב אומרים לבני שכם: אם תעשו את ברית-המילה, ניתן לכם את דינה. אנשי שכם מסכימים ומלים את עצמם. ביום השלישי, בעודם כואבים את כאב הניתוח הקשה הזה, קמים שמעון ולוי, ושוחטים את כל הזכרים בשכם ובוזזים את רכושם. יעקב נבהל וכועס: בעקבות טבח כזה עלולים תושבי כנען לצאת למלחמה בבני יעקב. הבנים עונים לו:

    "הכזונה יעשה את אחותנו".

    "ויסעו ויהי חיתת אלוהים על הערים אשר סביבותם ולא רדפו אחרי בני יעקב".

    האם הייתה זו אימת אלוהים אשר נפלה על הערים אשר סביבם, או אימת השם שיצא לבני ישראל כנוקמים אכזריים שבצעו רצח-עם בבני שכם?

    "וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל".

    האם כל ישראל שמעו את סיפור המעשה, או רק יעקב, ששמו עתה ישראל, הוא לבדו שמע? פרשה שלמה במשפט אחד! מה קרה שם? מה עשה יעקב הוא ישראל? לא ידוע. אי הידיעה מוסיפה מסתורין ומתח, כמעט אפשר לשמוע את קולו של יעקב, הולך מסוף המחנה ועד סופו כאומר: אני רואה אותך! אני שומע אותך! אני יודע! ואפילו אם תברח עד סוף העולם להסתתר ממני, אחשוף אותך! כמו בפרשת עץ-הדעת: דע לך שאלוהים יודע! האבא הגדול יודע!

    הקורא את הכתוב עשוי ללמוד שהוא, כאדם קטן וחסר אונים, תמיד חשוף בפני אלוהיו. המאמין מלמד את עצמו שאלוהים תמיד יודע! האמונה שאלוהים, או האב, יודעים תמיד הכול, משמשת כאיום מוסווה, ואפילו כהבטחה לתגמול טוב או לעונש. "וישמע" כתוב שם, ולא "ויידע"! שמיעה קשורה בקול, והרי קישור אסוציאטיבי לקול במשמעות של קול האל שמעשיו באמירה. הכתוב אינו מוסיף בפרשה זו דבר, ורק לפני מותו, מגיב יעקב על מעשה זה, בברכתו לבניו. שם הוא נוזף בראובן: "כי עלית משכבי אביך".

    (אמיר אוריין, קטע מתוך "פרשת השבוע", תיאטרון החדר)


     

    תעשייה - חרושת התרבות

    מה זה?

    1. זה לעצור את השיר באמצע תכנית הרדיו ולהשמיע פרסומות, אבל -

        לא לעצור את הפרסומות באמצע תכנית הרדיו ולהשמיע שיר.

    2. לעשות סרט דוקומנטארי כדי לספר "סיפור אישי" מנותק מההקשר החברתי שלו.

    3. (המשך יבוא)


     

    בס"ד

    מיכאלה למדן: אה !

    עולם 

    נושם 

    בתנו - עה

    א 

    ני 

    א 

    ת

    ה - אה - תה   אה - תה  אה - 

    ני - אה   ני - אה   ני - אה 

    תה 

    (מיכאלה למדן) 


     

    מאיה הובני-שטיינמן: מין טעם כזה

    מין טעם כזה

    ותואם כזה

    שלמדע מדויק אין כלים

    להסביר את זווית סיבוב ידך בידי

    והליטוף המתיישב בנחת

    כציפור לפני פרישת כנף

    מין טעם כזה

    ותאם כזה

    ועונג ההופך את בשרנו אחד

    נושק לעור שלנו מבפנים

    ונעורינו יוצאים אל החוץ

    ותא זר ומנוכר נהיה מוכר ממיליוני שנים

    והאיש הזה והאש הזאת מקלפת נשמתי

    פורסת דק לפרוסות

    מפזרת פירורים עד שלא ניתן

    במילים

    (מאיה הובני-שטיינמן)


     

    מולי ש' אנצ'ל: חוֹזֶה עַל גַּנֶּנֶת

    הָיָה לָהּ מַזָּל שֶׁהָיְתָה לָהּ

    תְּעוּדַת בִּטּוּחַ בֵּין הָרַגְלַיִם

    אַחֶרֶת הָיִיתִי שׁוֹבֵר לָהּ אֶת הַיָּדַיִם

    חָשְׁבָה שֶׁאֲנִי חַיָּב לָהּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן

    שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָקוּם לִכְבוֹדָהּ

    וְלָשִׁיר אֶת הַהִמְנוֹן

    נָכוֹן שֶׁלֹּא הָיִיתִי קָנוֹן

    אֲבָל זֶה הָיָה עוֹד בִּזְמַן הַגַּנּוֹן

    וְהִיא הָיְתָה גַּנֶּנֶת עִם חָזוֹן

    וַאֲנִי פָּעוֹט עִם עִקָּרוֹן

    גָּמַרְתִּי אֹמֶר לֹא לָתֵת לָהּ

    לִדְחֹף לִי יוֹתֵר אֶת עִסַּת הַתַּפּוּחִים

    הַמַּבְחִילָה בְּמוֹרַד הַגָּרוֹן

    זֶה גָּרַם לִי לְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ חִלָּזוֹן

    בַּפַּעַם הַבָּאָה כְּשֶׁזֶּה קָרָה

    נֶאֱבַקְתִּי בְּזוֹנָה עַד עִלָּפוֹן

    כְּשֶׁאִמָּא הִגִּיעָה לַגַּן

    הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה

    הוּא הָיָה תָּשׁוּשׁ הַקְּטַנְטוֹן

    מַמָּשׁ חֲמַדְמַד כְּמוֹ יָקִינְתּוֹן

    גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהַצִּית אֶת הַגַּנּוֹן

    בִּזְמַן סְפִירַת הָעֹמֶר

    בַּסּוֹף הִשְׁתָּפַנְתִּי

    וְכָל שֶׁיָּכֹלְתִּי זֶה לַחְרֹץ לַמִּרְשַׁעַת לָשׁוֹן

    לְאַחַר שְׁנֵי עֲשׂוֹרִים נִתְקַלְתִּי בְּכוֹתֶרֶת עֲנָק בָּעִתּוֹן

    בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: גַּנֶּנֶת הֻטְבְּעָה בַּקִּישׁוֹן

    אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי

    זֶה כַּנִּרְאֶה פָּעוֹט אַחֵר

    שֶׁלֹּא הִסְתַּפֵּק בַּחֲרִיצַת לָשׁוֹן

    (העברה: אורה אנצ'ל נחמה)


     

    נילי אושרוב: המקאמה של נינה

    8.12.08

    סיפורי סבתא

    "מה, ילד, לא תבוא איתי להפגנה?

    מתבייש להיראות עם אמך  הזקנה?"

    "נכון אימא את לא פרטנרית נחשקת,

    אבל בואי תשמעי את הסיבה המדויקת

    אני עם ההפגנות גמרתי לתמיד

    למי הן עוזרות? את יכולה להגיד?"

    "אז שמע גם אותי, בן שלי יקר,

    לפני כמה זמן קראתי מחקר

    שאסף המון נתונים ומספרים

    והסיק וקבע ללא כל עוררין

    תפילות לחולים - אין בהן תועלת.

    כן, יידעו כל מתפלל ומתפללת

    ביקשתם, התחננתם, אמרתם תהילים:

    גורנישט, כלום, חבל על המילים,

    לא עזרתם, לא שיפרתם ת'מצב

    תפילה על חולה - היא תפילת שווא.

    אז באתי לסבתא שלך, היא אימא שלי

    וסיפרתי על המחקר האנטי-מתפללי

    וסבתאל'ה, שמוחה קצת משתולל,

    אבל תמיד הייתה  אדם מתפלל

    וגם היום זיכרונה הבוגדני

    עדיין מעניק לה את ה"מודה אני"

    ואת ברכת המזון ותפילת שחרית

    לפעמים ב'לופ' אינסופי ומחריד,

    סבתא שבמוחה האורות כבים

    אך הוא עדיין זוהר כאלף כוכבים -

    ענתה בפסקנות מעוררת געגוע

    לסבתא שלפני הזיכרון הפגוע:

    'לא עוזרות לחולים, פחחחחחחח באמת

    (פחחחחחח זה אצלה למה מי מת?)

    לעזור לחולה זה לא עניינה

    למתפלל היא עוזרת, את לא מבינה...?'"

    © נילי אושרוב

    כל המקאמות באתר של נינה: http://www.nina102.co.il/


     

    יאיר לקרץ: הולכת לישון

    אני תמיד חושבת על המוות לפני השינה. במיטה, בחושך.

    תכף אירדם.

    מחר אקום רעננה ואמשיך לעשות את הדברים שאני אוהבת מהמקום שהפסקתי.

    הם יישארו שם, מחכים לי.

    אחר-כך אני חושבת על האנשים הקרובים לי. אלה שמתו. אני לא מאמינה בגלגול-נשמות. גם לא באלוהים. בכלל, עושים לי בחילה האנשים שמתחילים משפט ב-"אלוהים בשבילי זה...".  

    החיים בשבילי זה לקום בבוקר.

    בדרך-כלל עכשיו מגיעות המחשבות על מה עשיתי, מה הספקתי. כמות לזמן, חוויות חלקי גיל. אני מנסה להגיד לעצמי שאני עוד צעירה ושיש לי עוד זמן ולא להקשיב לשטויות על שעונים ביולוגים שמתקתקים. כי אני יפה ומושכת.

    מאוד יפה.

    וגם מאוד מושכת.

    וחוץ מזה, מותר למות בכול גיל.

    לגעת בעצמי עכשיו מוזר לי. הכול מרגיש כל-כך דליל. השמיכה נעימה כשהיא מונחת על הגוף. זה מצחיק אותי. אני מנסה למצוא שם את המחשבות המטורפות על דברים מורבידיים וחייתיים, דברים חייתיים ומורבידיים.

    סקס וקטועי-רגליים. זקפות של גברים יפים מתים.

    אני תמיד חושבת על המוות לפני השינה, במיטה, בחושך, יפה ומושכת.

    חושבת על האנשים הקרובים שמתו לי, על האנשים שאני אוהבת.

    בכלל, החיים בשבילי זה לקום בבוקר. גברים יפים מתים.

    אני מנסה להגיד לעצמי שיש לי עוד זמן. יש לי עוד זמן. אין באמת שעונים ביולוגים מתקתקים.

    (יאיר לקרץ)


     

    אבישי מתיה: תשדיר בחירות

    אזרחים ואזרחיות, שלום!

    אני חייבת להתוודות:

    פעם הייתי ציפי לבני.

    עכשיו אני ציצי לבני.

    מחר אהיה פיצי לבני.

    ואחר כך אשדרג בליסינג לשפיצי לבני.

    באמת -

    למה אתם כאלה סקסיסטים?

    שוביניסטים?

    פרימיטיביסטים?

    לא יכולים לקבל בשוויון נפש את העובדה שבלונדינית, כוסית, מגולחת, מזדיינת, הולכת להיות ראש ממשלה?

    תחשבו חיובי.

    מה אני נראית לכם, פנינה רוזן-כלום?

    אני עורכת דין.

    אני עורכת שולחנות.

    במסדרונות מדברים עלי.

    במיטות מפנטזים עלי.

    במספרות מבקשים תעשי לי פן כמו שלה!

    תנו לי את הכוח!

    תני לי את המוח!

    תנו לציפורה - לתקוע מאחורה!

    סליחה!

    תנו לתקוע! מאחורה! את ציפורה!

    יש לכם בעיה עם זה?

    מאבטח! בוא הנה!

    בוא הנה!

    בוא הנה!

    בוא!

    בוא!

    בוא!

    בוא!

    או, גאד!! זה כל כך טוב להיות למעלה!!!

    (אבישי מתיה)


     

    שאול דישי: פינתו
    עָטאַקִי עְמְרוֹ*

    פנייה לאימא:

    בגיל תשעים וחמש

    הרופא שֶׁלָךְ

    פרופסור הלל חיים פריד

    עָטאַקִי עְמְרוֹ.

    *בערבית,

    כשמבשרים למישהו שמישהו מת, מנסים להמתיק את הגלולה המרה ואומרים לו: פלוני (היקר לך) "נתן לך את חייו". זה הפירוש המילולי. שבוע מצטיין ובשורות - רק טובות. שאול.

    7.12.2008  שאול דישי  ©  קול הזכויות שמורות


    Validation

    סרט קצר ( 16:32 דקות) שיעשה לכם טוב על הלב.

    בחור פוגש בחורה. בחור מאבד בחורה. בחור מוצא בחורה. מרגש ומעלה חיוך.

    הסרט מאוזן פוליטית.

    http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=1892182081

    (העברה: איריס הרפז)

    --------------


     

    "מונו-דיא" קליפים של בוגרי תיאטרון החדר:

    שתי נשים בתור:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=400

    זכר אלפא:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=398

    מלכה - מונולוג של סלב. מודעת לעצמה ויודעת שהכול שטויות. מורן אייזנשטיין:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=663

     

    לרקוד - פרודיה על "נולד לרקוד". לילך ברנע:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=659

     

    בגבול שבין - זיכרונות של טראומת אונס. ענת בייתמן, איתמר נצר: 

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=662

     

    סבתל'ה - סבתא רוצה למות. אבל המוות הוא זכות שילדיה לא מוכנים לתת. חגית אלפנדרי, חיים נער, יאיר לקרץ, אוהד וינקלר, מורי לי-דר:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=664

     

    גץ בערפל - "מה תחשוב הילד?!" - פרודיה על הליכי אימוץ ישראליים. הלנה קושניר: 

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=660 

    טכנולוגית - כל כך טוב לה בהיי-טק שבא לבכות! שרון שלומי:

    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=661

     

    צרפתייה - היא בטוחה שהכסף שלה קונה הכול. פרודיה על רכושנות. ליאורה סיקלאי, אלי אלקובי, רן בן עזרא: 
    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=657

    דם - לשתות דם זו בשבילה החוויה המושלמת. קריקטורה על תשוקה: 
    http://www.actv.co.il/portal/portal.asp?movind=658

     

    מונו-דיא 2008
    קטעים שהועלו ל-
    YouTube:

    מלכה:

    http://www.youtube.com/watch?v=Rdqiea0dlB4&NR=1

    לרקוד:

    http://www.youtube.com/watch?v=AsYdAp_AWls

    הגבול שבין:

    http://www.youtube.com/watch?v=zEaSlsl45os

    גץ בערפל:

    http://www.youtube.com/watch?v=3lHTo5voH_Y

    טכנולוגית:

    http://www.youtube.com/watch?v=Oy4Sopvs4Xc

    צרפתייה:

    http://www.youtube.com/watch?v=MrTJ14SfHIs

    אתיופית:

    http://www.youtube.com/watch?v=c3124eGg-O8

    אחלה לוק:

    http://www.youtube.com/watch?v=kLe0bh_zP-Y

    חולה:

    http://www.youtube.com/watch?v=3-94BaXKWZw

    חברות:

    http://www.youtube.com/watch?v=iqY-v2yUHZo

    ציפור:

    http://www.youtube.com/watch?v=wt5_fza4StA

    נורה:

    http://www.youtube.com/watch?v=MHfJCp-g-iM

    השראה:

    http://www.youtube.com/watch?v=62FFAZb2h5E 

    שאמנית:

    http://www.youtube.com/watch?v=dGMzXuRt6IU 



    עד כאן קטעים מתוך האיגרת השבועית, 11.12.2008

    לקבלת האיגרת המלאה:

    orian01@bezeqint.net   


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה