
יש לי ממש תחושה טובה שאני ממש על סף התגברות על הבעיות שלי. עשיתי עד כה כברת דרך ארוכה מאד. הצלחתי להתגבר על הרצון להתאבד, מדהים שהצלחתי לעשות זאת לבד. כמעט הצלחתי להתגבר על הבדידות, מדוע כמעט אסביר בהמשך הצלחתי להבין שאני לא דפוק וחסר תקנה בנוגע לקשרים, בעצם גם זה כנראה כמעט. הצלחתי ללמוד שכן יש בי המון, אני רגיש, אני חכם, אני גם גבר נאה (נכון, אין כאן תמונה וגם לא תיהיה. אך מי שבאמת תרצה תקבל) הצלחתי אפילו להבין שלא אני לא נחות בתור גבר, זה קרה בדיוק היום בזכות אישה נחמדה שלקחה יוזמה ופנתה אל ואני מאד מאד מודה לה על כך.
מה עוד נשאר? זו הסיבה שכתבתי קודם שכמעט התגברתי על הבדידות, כי כאשר אני יושב בבית ממתין לטלפון, זו בעצם בדידות. התחושה שלי היא שזו המכשלה האחרונה בדרך להיות מה שרציתי כל החיים, אדם שיודע ליצור קשרים ויכול להחזיק במערכת זוגית. כרגע הגעתי למצב שאני יודע ויכול ליצור קשרים. כרגע לא ממש להחזיק במערכת זוגית ויש לכך מספר סיבות. הסיבה העיקרית כרגע היא שאני הופך להיות תלוי בבת הזוג. הסיבה השנייה היא (אני מקווה הייתה) שאני בוחר את בנות הזוג הלא מתאימות. בתקופה בה הרגשתי דפוק וחסר תקנה בנוגע לקשרים, יצרתי קשר עם נשים חלשות ולא מתאימות לי. עכשיו אני יודע שמגיע לי יותר.
איך מתגברים על המכשלה האחרונה? זאת עדיין איני יודע. אני מכיר את הקשקושים הרגילים על תעסיק את עצמך בדברים שאתה אוהב. זה לא עובד, כי כל דבר הופך להיות לא שווה ולא מעניין כאשר אני מחכה לטלפון. עדיין איני יודע כיצד להתגבר על מכשלה זו אבל אני אופטימי. כמו שהתגברתי על כל כך הרבה דברים קשים (הרוב לבד), כך גם אוכל להתגבר על מכשלה זו.
|
מצב זמני
בתגובה על עוד ילד, שמחה או עצב?
+גבריאל
בתגובה על שאלה תמימה
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם הכשלונות הם חלק ממציאות זו. לצערי רבים הכשלונות מההצלחות, אבל העובדות הן שקמתי והמשכתי הלאה.
נכון אני עוצר לבכות, זה כואב, כואב מאד. למה אני כזה דפוק?
אבל בסופו של דבר אני מצליח.
יופי !
וחלק מזה אומר לקבל כשלונות, ולדעת לקום מהם ולהמשיך הלאה, כל החיים.
מה לעשות, זו מציאות חיי, כל הזמן לשפר ולשאוף לשיפור.
השיפור הזה הביא לי לא מעט אושר. נכון הוא גם הסב לי סבל, אבל בלעדיו גם האושר שיש לא היה מגיע.
דוגמא - הנושא שמעסיק אותך בפוסטים האחרונים : בת זוג.
אולי הנוכחית שלך תהייה אתך זמן רב, ותשמח אותך ביותר. ויכול להיות, שזה לא יצליח. ואולי זה לא יצליח, כי בנקודות מסויימות אתה פחות מהאדם הממוצע, וזה מפריע לה.
ואז תרגיש נחיתות וכשלון, שוב.
אבל זה לא אומר, שלא תמצא בת זוג שתראה בך את התכונות החזקות, היפות. ותקבל את החולשות.
ובכלל, המושג אהבה לא מסתדר לי עם הביטוי "אשיג". כאשר מדברים על האידאל של ה"רדיפה אחרי האושר" לא מתכוונים לזה.
ברור שאני זכאי לאושר, אבל איך בדיוק אשיג אותו עם תחושות הנחיתות והכשלון.
אתה זכאי לאושר, גם אם לא תתגבר על תחושות הנחיתות והכשלון. הבנת אותי ?
נראה לי שלא הבנת אותי. הרי כל הזמן אני רודף אחרי האושר כל הזמן אני יודע שמגיע לי אושר.
זה מה שאמרתי שהתגברתי על הרצון להתאבד.
עכשיו לא רק שהתגברתי על זה אלא גם על תחושת הנחיתות שלי, על תחושת הכשלון שלי.
אני מתגבר. אני מצליח ואני אצליח.
שמחה בשבילך.
מה שכתבת מטריד אותי.
אולי תפסיק להמשיך לקרוא.
אבל אם אתה ממשיך:
ונניח, שאתה נחות ? ופחות טוב ? וכשלון ?
אז מה ?!
זו לא סיבה להתאבד.
אל תלחיץ את עצמך.
גם אם אתה פגום, יש לך זכות מלאה לקיום. וזכות לרדיפה אחרי האושר - האושר שלך, לא אושר של מישהו אחר.
וואו. נשמע שעשית כברת דרך יפה מאוד.
גם אני מתגברת לבד על כל החסמים ולאט לאט לומדת את עצמי ואת העולם.
לוקח זמן אבל משתלם בסוף
בהצלחה ושבת שלום לך