ציורים
פוסטים אחרונים
- המדינה כמלכודת קיומית 22/6/11
- הפחד כתשתית קיומת ואיך להתגבר עליו 30/5/11
- תערוכות 27/5/10
- לא מצליחה להרדם 11/5/10
- הבלון הצבעוני 5/5/10
- אומנות ,ונפש ,וסתם הרהורים 1/4/10
ארכיון
המשך.....
הורי , שניהם ניצולי שואה , אבל לפעמים אני שואלת את עצמי , האומנם הכול בגלל השואה ? הדור שלי מחפש תירוץ , השואה אם כל התסכולים , המופרעויות , הייאוש , החסכים הרגשיים שגדלנו עמם , השואה. איזה תירוץ נפלא . אמי הייתה מכורה לכדורי שינה וכדורי הרגעה , האם השואה אשמה ? לפי הסיפורים אומנם כן , השואה היא מקור הרע , לולא השואה הכול היה אידיאלי , האומנם ? גם היום מחפשים אידיאליסטים כוחניים את מקור הפחד שלהם ממלחמות ומהערבים בשואה , בגדר " לא עוד " , האם לא התחבאות פרנויה יהודית מאחורי תירוץ רציונאלי .אז נולדתי . ואם לא הייתי נולדת , האם מילאתי את הפונקציה להורי , לאחותי לסבתי , האם מילאתי את הציפיות שהיו להם מהתינוק שזה אך נולד ? האם הייתי מספיק חמודה , חכמה , מחייכת , האם בכיתי הרבה , הערתי אותם משנתם , האם גרמתי צער רב לאחותי הגדולה ממני בארבע שנים , גונבת לה את בדידותה המזהרת , את ייחודה , הבת היחידה להורים ניצולי שואה , והנה עוד אחת , מה הייתי עבורה ? האם שנאה אותי ? האם קינאה בי ? איך אני יכולה להבין ולדעת , מה החשיבות שהייתה לי בעיני הורי , מי הייתי עבורם ? מעולם לא סיפרו ולא אמרו . אימי ואבי בשתיקתם הרועמת , מתו , וגם סבתי , ולא נשאר את מי לשאול . ואחותי , הרי הייתה קטנה מידי , ואיך תזכור , ולמה שתגיד את האמת ? הרי אנחנו משקרים לעצמנו בטירוף , כל הזמן , לא חיים את חיינו , חיים את האחר , את ההשפעה של הילדות , את הורינו, ואת המגזינים האופנתיים . |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי חוני
תודה על הכוכב
ושמחה על ההזדהות
אי אפשר להסתכל אחורנית יותר מידיי,
קל ונח לשכב בביצה ולשקוע ברחמים עצמיים...
החיים זה כמו נהיגה במכונית,
אם רק מסתכלים במראה האחורית ,אין לנו שליטה אם ואיך נתקדם,
(סליחה אם זה נשמע פסיכולוגיה בגרוש...)
כוכב על ההזדהות.
*
הי טלילה
נכון
יש להניח לעבר ולהמשיך לחיות
לא לנטור לא לחפש נקמה
לא להתאבל על מה שהיה
ועדיין
אנחנו תוצר העבר לטוב ולרע
אם היו מלמדים פסיכולוגיה בבית הספר, הייתי מקבלת ציון 0 .
ובכל זאת, למרות תובנותי החסרות, אני סבורה שצריך להניח לעבר, לילדות... לחיות בהווה. אחרת מפספסים את החיים.
נכון שאנחנו תוצר של העבר, אך את העבר לא נוכל לשנות. כך שזה לא משנה. ההוה כאן. לחיותו ולעצב, עד כמה שניתן, את המחר.