לודאי מוכרים לכם מזמן שירי האהבה וכחלולי הנפש המופלצים, בעיקר נשים כותבות אותם.
במקום לשימם בעדינות בין טישו תכול לורדרד במגירה כדי שלעולם לא יראו אור יום, כפי שמגיע להם, הם מוצאים מקום, אפילו מקום של כבוד, מסתבר, על גבי דפי הקפה.
יש להם מגוון קבוע של שורות ומילים.
בצד שמות העצם נמצא את איוושות הלב, קרני הירח, הרוח בעלי הסתיו, אדוות גלי הים, מחול החיים, וכו'.
בצד הפעלים מככבים בגדול לוטף (עדיף על מלטף), לוקק (עדיף על מלקק), מסחרר, סוער, מרעיד ואוהב כמובן.
על שמות התואר נפסח, כבר הבנתם את הרעיון.
כל הקומבינציות אפשריות. על כן נמצא גם את איוושת החיים, גלי הלב, קרני הסתיו, מחול הרוח,ועוד ועוד. חשבון קומבינטורי קצרצר יגלה לכם שרק מחמשת הדוגמאות לעיל תוכלו לצוות מאה ועשרים צמדי מילים! הכל הולך עם הכל. וכי מה רע באיוושת גלי הים ומה פסול במחול עלי הסתיו? אפילו קרני הלב עובר מסך. מליוני שירים ניתן לכתוב. איזה מיליונים. מיליארדים. בלי שום בעיה. ופה רק עברתי על שמות העצם. בצימודים עם הפעלים מגיעים לטרות, טרות של שירים מופלצים, כולם מתעסקים בסערת הנפש החמקמקה תחת עצי אזדרכת שוקקים.
מה שגם כל כך צפוי הוא מצעד המריעים: יפה, נהדר, מדאאים, נפש תאומה, אהבתי מאוד, מתחבר לי, גדולה כמו תמיד, נשמה, מרגש.
נו, מה חדש פה תאמרו, מה לא צפוי? אה, שלפעמים תגובה צינית מעט, מהסוג שהבאתי בכותרת נמחקת. (למען האמת, הספציפית הזאת לא נמחקה).
מפעים, אין מילים בפי, מפעים ביותר. |
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כשלאדם נוח עם האמת שלו היא לא מפריעה לו ולא מקשה עליו, נהפוהו. ולכן גם אין צורך למגרה.
לגבי ציניות (לא שזה שייך הנה, ולא ראיתי שמצה כאן) - אין כזאת אמיתית. עוד מנגנון הגנה. אבל לשם שינוי - חמוד.
האמת? איזו אמת? לגבי מה? של מי?
ובוא נגיד שיש אמת כזו ושאתה מייצג אותה....וזוהי אמת שהיא מרגיזה, בלתי נסבלת מקשה על החיים (?)
רק בציניות אפשר למגר אותה או להמנע ממנה? והציניות הזו - תסיר אותה מהעולם?
כבר עטו פה, במעלה התגובות פה.
וכמו שכתבתי, הכותרת של הפוסט הזה כבר הופיעה בשעתה בתור תגובה.
אני חושב שהיעדר התגובה אליה בשעתו נבעה מחוסר הבנת הכוונה שלי.
בשביל מה באמת?
בשביל האמת.
כדי שהיא תצא החוצה, קבל עם וקפה.
סוג מסויים של שירה - אני פשוט לא מבינה (מה זה אומר בעצם?)
כתיבה בחרוזים - הופכת לי את הבטן, נקודות אדומות - חררה...וצמרמורת
תאר לך כששני אלה גם מופיעים ביחד.
(גם פוסטים ותגובות מאד מתוחכמות משגעות לי את האלרגיה)
אך ציניות ?...לא מבינה לשם מה...למי היא טובה...ומה היא מכסה...
לקיטש אין גבולות...נשבעת שמוסיקאים אומרים גם על שופן שהוא קיטש קולוסאלי...אז מה?
הפגיעה מהקיטש מזערית לעומת הפגיעה מהלשון הצינית ונדמה לי שמישהו נפגע כאן...אז בשביל מה באמת?
אין ספק שזה נכון..
ואני חושבת שלעיתים אני נכנסת לקטגוריה :)
כשהמילים יוצאות ממש מבפנים, אבל ממש ממש...
רק אז הקיטצ' נעלם..
בכל מקרה..
מה שנכון נכון...
בינות הצימודים השזורים בין כתלי בלוגך,
מצאתי לי אח ורע שאת יומו יודע,
ואת אשר הוא שח באלאט
תוך כדי כך, בעצמו נוגע,
שרפים רושפים מבין עיניך,
כמו קנאה שאין בה טבע,
על שום היותם של הסופרים באים והשוררים כותבים,
את סיפורך שלך
את חלומך?
ניקוות מבעד עדשות משקפיך,
ניבטים אגלי קינאה?
אל שמש כסופה,
ביום חורף סגריר
עולצת סגפנותך,
כי אולי אינך מבין אלה,
אשר יש בהם להרטיט.
סוף
מגיע לי כוכב?
ובלי הקריצה בסוף היית חושבת שהיא ממש מתכוונת?
אמנם האינטונציה לא עוברת בביטים, אבל היי, ראבאק, עד כמה לא?
חבל על הקריצה בסוף. כמעט האמנתי לך.
כבר ציינתי שאנשים אמיתיים - אני אוהבת!
אם תיכנס לכרטיס שלי אוליי תוכל לספר לאקס השמוק שלי מה הוא הפסיד.ותסביר לו איך כל המשוררות יפות הנפש שמקיימות ערבי שירה ופלוצים תמיד נידפות ברוח של הפלוצים של עצמן...ורק אני , כמו תמיד לעולם נשארת!
או שבעצם אל תסביר לו...
נכון ואני אחת מהן.
מה לעשות שנשים הם יצורים רגשניים יותר מכם? ולכן גם בודקות (ומדווחות) יותר מכן על רגשותיהן.
ההבדל בין כתיבה של נשים לעומת זו של גברים נובעת קודם כל מהמבנה הרגשי השונה שלנו מכם
ואם זה נושא לציניות ולעג כנראה אין לך על מה לכתוב.
למיטב הבנתי הכל נסלח לו גם בלי שאמר.
אז מה את אומרת, ביבי היה צריך לומר הם פ-ו-ח-ד-י-ם ואז הכל היה נסלח לו?
לוטף זאת מילה נהדרת.
חחח..
לא אני.
זה בטוח !
אותי זה מרחיק
לשתי האחרונות.
בהחלט ייתכן שגם גברים שותפים לפשעי המלחמה האלו.
אינני מודע, כי מן הסתם אינני מעלעל רבות בכתוביהם.
הטיה אישית שכזאת. :)
מצד שני, ידוע שנשים רבות נופלות לרגלי מילים.
נו, אז ...
כן.. זה נכון !
גם אני נתקלתי.
נשאלת השאלה - למה ?
למה אותם גברים מחרטטים את כל הקיטצ' הזוועתי.... ?
-מתוך נקודת חשיבה שנשים הן רדודות... ושכל שקיעה כובשת אותן...
כל פעימת לב... כל עלעל רענן.... כל ורד וורדרד... וכל איזה דובי-בובי...
עוד דרך להמיס לבבות...
"בעיקר נשים כותבות אותם."
רוצה להפתיע אותך בכך
שמאז שאני בקפה
אני נתקלת בעיקר בשירה שגברים כותבים
והיא בדיוק בנוסח שתיארת ואף גרוע מכך
(בדרך כלל גרוע מכך)
צר הדף מלהלכיל במה נתקלתי
הפוסט ממש לא פלצני
אמת לאמיתה.
לא כולם מתחברים לכל המוצי פוצי, גלים, רוח, אהבה, ליטופים, וורדרדות, שקיעה, כיסופים, ועוד ועוד ועוד בההההה.... שבא פשוט להקיא.
כל השירה הזאת
בנאלית
בנאלית
בנאלית
כל הכובד לך יוצר הפוסט
אהבתי !!!
סוף סוף יש מישהו שמוכן להביא את האמת בפרצוף....
דרך אגב.
כל היצירה הבנאלית הזו שייכת לחסרי הדימיון והמעוף שלא יודעים ביטוי אמיתי מהו...
חומר למחשבה !
גם כן נושא לכתיבה.
ברור לכולם שהפוסט הוא פלצאני
ועוד יותר מרגיז מהתגובות של הנשים
המנסות להתחבב על איש פלצאני
שאומר ששווה משהו? בההההההא
תודה על התודה.
כדי להבהיר:
הכיכוב נועד לכתיבתך האנליטית והמעניינת כביקורת לכשעצמה.
לא אהבתי את השימוש בפוסט כביקורת מכוונת לפוסט אחר.
בודאי ביקותך יכולה להתאים גם לשירים שאני כותבת,
מתוארים, משתמשים בטבע,רגישים ומרגישים.
לעיתים טוב מאוד לאבד ברגים להיות קצת nuts
זה רק מעיד על היותך אנושי.
כל טוב
דפנה
אפרופו ברגים, מאוד מקווה שלא אגיע למצב של ברגים (nuts), או של אפילו של ברג משוחרר אחד (screw loose).
:-)
תודה על הכיכוב.
קראתי בעיון את רב את שכתבת.
אני מבינה שאתה מנתח אנליטית כל שיר שקראת אם הגעת לרמת דיוק כזו בהכללות
יודע,
לעיתים כדאי לא לחשוב יותר מדי ופשוט להרגיש.
ממליצה לך בחום על כמה סדנאות בציור אינטואיטיבי
שם משתחררים כל הבלמים...ואחכ הברגים.
דפי
אמת העיקר הבריאות....
וכמובן שאין בתגובה שום דבר אישי.
שבת שלום
תהיי בריאה, רונה, העיקר הבריאות!
מתוך המיית המוות ולב אטום
נשחק בצרות עיין השורפת את הרגש
מפני זכרונות ילדות או רשעות לשמה,
אתה לא תבין את מה שליבך כל כך מבקש..
שם יש חוסר שלא מבין את היופי שברגש
ובדקויות הבריאה-----
סגנון כזה יערב לך יותר??
כך אתה מצליח היכן שאינך!!!
מראות וכתובים על הרע שבעולם
ועל חוסר רגישות נמצא על כל צעד ושעל...
שבקלות מסתירים את הנשמה
דברייך הם הם פלצנות לשמה...
ואת שאינך מבין כדאי שתלמד!
ותווי המוסיקה פה ברקע מה הם אם
לא סוג של רגש נאה ו/או גם תוגה...
אני???
בכלל לא מתחבר לשירה
מילים לא אומרות לי מאום
לרוב לא מבין "למה התכוון המשורר"
סורי.
(זה היה חמשיר)
מסכימה איתך מאד (בלי להתחנף) - הגיע הזמן למשהו שונה ואיכותי יותר פה בקפה.
אם תתחיל אני מבטיחה ללכת בעקבותיך...
כיכבתי,
טלי
אני מבינה שעדיין לא נחשפת להגיגי "אהבה ורומנטיקה" גבריים. זה באמת ההארד קור של הקיטש הסכריני הבלתי נתן כמעט לקריאה, (אולי רק ע"י אלו שכותבות שירי אהבה/עזובה/נטושה גם כן) מפאת כבודם של הזכרים הכותבים והתגובות המשתפכות, כמובן שמנשים, גברים אחרים בחיים לא יודו שהם מזדהים עם קיטשותי רומנטיקה/אור ירח/מדבר וים, הם הרי מכירים ירח מדבר וים רק מהמילואים (אם יש להם מזל והם מספיק גברים לעשות מילואים)
בגדול אני נוטה להסכים אתך
אבל תשאיר את אסתי בחוץ! (בחביבות לא בהתרסה)
תודתי נתונה לשלשת המגיבות שמעלי.
מקרב אצבעותיי המקלידות על מיתרי תעצומות לבבותיכן לאור מנורת הליבון היוקדת.
אכן, סיערת אותי ...
תשמע מותק
הפוסט הזה.משהו משהו. ג'ונגלייר
פצצות לגבות
מצוייייין
(מי נתן להן רשיון, מי?)
איך, איך העזת לקטול בצורה כה גורפת את אומנות השירה הנשית כאן.
הרי השירים הנ'ל נובעים מנימנימי נשמתן, נישאים על כנפי רוח המקוריות, היחודיות והרדד, הישר אל נשמתו המחוברת של הקורא התמים.
בוש לך.
נו כן, מצחיק שבא לבכות. :-)
צחקתי. כי כאילו ציטטת אותי :)))
מה שכתבת...זה עדיין בלשון המעטה.