פעם, כל אדם ידע את הקוד הסודי שלי.

 *

789

456

132

היה לוחץ 7621* , פורץ לי לבית הרגשי שלי, גונב לי את הנשמה....

עושה, אומר, נדבק אליי.....ואני קצת לא ידעתי את קוד .

איך להוציא אותו החוצה.

היום אני יודעת

היום אין קוד סודי

היום יש כניסה רק לאיפה שפתוח

איפה שסגור יש שלט "סגור"

יש שבודקים אולי אפשר להכנס אחרי השעה..

או בכלל להכנס.

אבל עם שלט לא מתווכחים.

אני אוהבת שלטים, הם מראים לי את הדרך.

בעיקר איפה לא.

כי איפה שכן אני הולכת.

יותר חשוב להמנע ממקומות שכתוב עליהם את השלט.

אני מקדישה את הפוסט הזה לכל האנשים שלא שומרים סודות.

כולל אותי. 

לכל אלו שלוקחים סיפורים אישיים והופכים אותם לסיפוקים מידיים.

*****                                                                                   *****

Nothing's gonna change my world

 -------------------------------------------------------------------------------------------------

בתמונה- אני, מייצגת את עצמי, מירב, בטח זה יימחק ולא יהיה בשום מקום שחשוב להיות בו באמת :-))))

וגם השירה שלי , יפה?

עם המבטא הישראלי עברי?