בס"ד
דמעות של אמא
רחל אמנו מחכה לפרי בטן שנים רבות. כמה סבל עברה עד שזכתה בבנה יוסף, כמה שנים של מבטים של רחמים מנשותיו של יעקב בעלה, לאה והשפחות בלהה וזלפה, והיא בוכה לבעלה "הבה לי בנים" ועונה לה יעקב "התחת אלוקים אני" וכי אני במקומו של בורא עולם? והקב"ה לא משיב ריקם, שומע את תפילתה ונותן לה את יוסף. ולאחר המתנה וסבל היא שוב הרה וכמובן השמחה רבה עוד מאט יגיע השבט השנים עשר. ואז בדרך אפרת ליד בית לחם היא כורעת ללדת "ותקש בלידתה" לידה קשה מאוד עד שלא יכלה לשאת את הסבל הנורא עד שיצאה נשמתה. אמנו רחל נקברה בדרך אפרת לא לחינם. בורא עולם יכל לסדר לה מקום גם במערת המכפלה. אך דרכיו של בורא עולם שעליהם עוררין, התפילות והדמעות של רחל אמנו הועילו לעם ישראל בכל הדורות, היא נקברה שם כדי שתתפלל על בניה שיצאו לגלות ועברו דרך קברה לבכות ולהתפלל עד שאמר לה הקב"ה "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך" בנייך ישובו לארץ אבותם, התפילות שהתפללת הן בחייך והן לאחר מותך התקבלו. ועכשיו נותר לנו לקוות שאמנו רחל תמשיך לבכות ולהתפלל עלינו שנזכה כבר לגאולה האמיתית והשלמה ויפסקו הצרות והאסונות בכלל ובפרט, לראות בבנין ירושלים ובית המקדש במרה בימנו, והחזרת השבוים והנעדרים לביתם במהרה ואת גלעד בן אביבה בניהם אמן כן יהי רצון!!!
|
