כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זו לא אני זו היא

    כל הכתוב בבלוג זה הינו פרי מוחה הדמיוני של הכותבת ואין ליחס לו כל משמעות. כל קשר בין הכתוב למציאות הינו מקרי בהחלט. הכל מומצא, גם הסיפורים האמיתיים.

    0

    פיקחון

    157 תגובות   יום שבת, 13/12/08, 19:05


     

    לפעמים נדמה לי שאנחנו מדברים, בלי מילים. כאילו אנחנו עדיין ביחד ואני עדיין מכינה פעמיים קפה בבוקר מתוך הרגל גם כשאתה כבר הרבה זמן לא כאן. אתה עדיין שותה שניים סוכר? נזכרתי שאמרת פעם שאתה רוצה לרדת לאחד כי כבר אף אחד לא שותה שניים.

     

    יש פעמים שאני מחפשת תירוצים להתקשר אליך ולשאול שאלה, סתם שאלה כמו אם אתה זוכר מה השם של החנות שבה קנינו את החליפה שלך לחתונה. אני כל כך רוצה לשמוע את הקול העמוק שלך ולהרגיש קצת מהנוכחות הכובשת שלך. בכל פעם שמתפספס לי SMS   סתמי כזה של געגוע, אני כועסת על עצמי ויודעת שיותר פתטית לא אוכל להיות. לא התכוונתי לשלוח לך הודעה גם היום אבל זה קרה מעצמו בלי שארגיש. אני יודעת, אני צריכה להפסיק.

     

    בכל יום שעובר אני אומרת לעצמי שאני צריכה להוציא אותך מהראש לגמרי ולהמשיך הלאה. המשכתי באמת שהמשכתי, רק לפעמים אני נעצרת, נזכרת ומתגעגעת לחיבוק המוכר. לרוב כשרע לי ושלבי נשבר מההוא בלי השם, אז אני חוזרת אליך ואז נדמה לי שאנחנו מדברים, בלי מילים. כאילו אנחנו עדיין ביחד ואני עדיין מכינה פעמיים קפה בבוקר מתוך הרגל.

      

     

     

     *** 

     

     

    עבר הרבה זמן מאז שחשבתי עליך. זו אולי קלישאה שחוקה אבל הזמן מרפא הכול. למעשה, הזמן גם מחק חלק מהזיכרונות הטובים. פתאום נראה כאילו "אתה" קרה אז, מזמן ורחוק מאוד.

     

    אני כבר לא זוכרת איך מרגיש החיבוק שלך, אני מאמינה שהוא נעים אבל כבר לא ממש זוכרת. היו לי הרבה חיבוקים מאז. כאלה שנשארו וכאלה שלא טרחתי לשאול לשמם. שוב ושוב מנסה אולי יהיה מי שיגרום לי שארצה לראותו בשנית.

     

    נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך. משהו השתנה, משהו בי לא כמו שהיה פעם. מעין ריקנות מהולה בתבוסתנות או אולי פיקחון ואובדן התמימות.

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (156)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/11 16:09:
      "נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך. משהו השתנה, משהו בי לא כמו שהיה פעם. מעין ריקנות מהולה בתבוסתנות או אולי פיקחון ואובדן התמימות." ויופי כל כך הרבה יופי
      חיבוק ..הכל עובר בחיים האלה גם הם עצמם......
        31/8/11 22:44:
      אין 0 בסוף זה עובר.
        28/4/11 11:44:
      מרגש ומוכר
        23/4/11 07:38:

      ראיתי כלניות

      נבלו

      ראיתי נרקיסים

      נבלו

      ראיתי שמש

      ראיתי אור

        23/2/11 10:30:

      לך *

      תודה לקודמתי על השיר הנפלא שצרפה .

        23/10/10 20:57:

      קראתי ומאד ריגשת אותי.

      בחרתי להוסיף ל את השיר הזה.

       

      זה קורה
      אריק לביא
      מילים ולחן: שמוליק קראוס

      זה קורה
      שהדרך מתמשכת
      זה קורה
      יש ללכת, ללכת.

      שום דבר לא ידוע
      לא שנה, לא שבוע
      יש לנוע, לנוע
      ולחשוב שהייתי יכול
      לחזור על הכל
      אבל בן אדם
      זה קורה.

      זה קרה
      שהדרך התמשכה לי
      זה קרה
      לא ידעתי איך זה בא לי.

      שום דבר לא ידוע
      לא שנה, לא שבוע
      יש לנוע לנוע
      ולחשוב שהייתי יכול
      לחזור על הכל
      אבל בן אדם
      זה קרה.

      זה יקרה
      ואולי בסוף הדרך
      שנראה,
      כי הדרך מתמשכת.

      שום דבר לא ידוע
      לא שנה, לא שבוע
      יש לנוע, לנוע
      ולחשוב שהייתי יכול
      לחזור על הכל
      אבל בן אדם
      זה יקרה.







        15/10/10 00:17:
      הפוסט שלך.. אמרת כ"כ יפה וברור. ונכון.
      נגעת בי. מאוד
        30/9/10 18:59:
      תודה אשר.
        30/9/10 13:06:
      שרשירית צהרים טובים לך,כתיבה פשוטה ויפה, או פשוט יפה,כמעט נכנסתי לדימוי, של הגבר אך התעשתי למזלי,
      שיהיה לך המשך חג שמח ,
      בידידות אשר
        31/8/10 15:36:
      תודה.
        31/8/10 14:43:
      געגועים לחיבוקים חמים ולמוכר זה הכל. כתבת כה יפה.
        3/8/10 19:38:

      כל דקה שעוברת,

      מתחולל בנו שינוי,

      כל דקה שחולפת,

      אנו אנשים אחרים,

      לא תאהבי כמו אז,

      תאהבי חדש,

      לא מחדש,

      אלא שונה,

      אחר,

      תאהבי אחרת,

      אחר.

      דיאבוליק.

        3/8/09 04:56:
      *
        28/6/09 14:35:

      שום דבר והכל,התחושות שאת מתארת כל כך מוכרות

       

       

       

       

       

       

       

      פיסול סדנאות

        27/6/09 17:08:

      צטט: שרון* 2009-06-27 13:13:56

      צטט: כש-רונית 2009-06-27 12:46:08

      לא הייתי צריכה לבוא הנה הבוקר, אבל באתי ונהיה לי אשכרה עצוב.

       

      רונית

       

       ושלא תגידי שלא הזהרתי אותך מראש. היית צריכה לקבל את העצה שלי.

      חלף

       

        27/6/09 13:13:

      צטט: כש-רונית 2009-06-27 12:46:08

      לא הייתי צריכה לבוא הנה הבוקר, אבל באתי ונהיה לי אשכרה עצוב.

       

      רונית

       

       ושלא תגידי שלא הזהרתי אותך מראש. היית צריכה לקבל את העצה שלי.

        27/6/09 12:46:

      לא הייתי צריכה לבוא הנה הבוקר, אבל באתי ונהיה לי אשכרה עצוב.

       

      רונית

        8/6/09 00:53:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2008-12-13 19:52:49


      נשמע כל כך מוכר.

      מתוק

       

        10/5/09 17:26:


      היי

      היו לי בחיי שלוש מערכות יחסים רציניות

      בכל אחת מהן חשבתי שאני לא אמצא מישהי כמו האחרונה

      מצאתי, ומצאתי ביג טיים עד שאמרתי לעצמי כמה אני עיוור מפעם לפעם ולא באמת יודע מה אני

      רוצה מעצמי.

       ולסיום

      ואם היא לא כאן אז זה כנראה לא מספיק חזק. 

        2/5/09 12:15:

      צטט: שרשירית 2009-05-02 04:13:09

      צטט: yael.co 2009-05-01 21:52:33


      כבר עברו כמה חודשים מאז כתיבת הפוסט

      מקווה שהצלחת טיפה לזוז לכיוון אחר

      לאפשר לחדש להיכנס *

       

      כן... איפשרתי.

      ו...  ???

      את יודעת מה? נמאס לי ממשחקים. כשיבוא האחד שירצה את הכל אני אהיה שם.

      בינתיים זה ...

       

      גם אני שונא משחקים,

      וזה בדיוק העניין ( נו, אני מניח שאת יודעת מה דעתי בנושא ),

      כפי שאת, בלי לנסות לשנות אותך,

      בלי תנאים, ככה, פשוט, הכי פשוט שבעולם,

       

      אם אהבת פעם כך, את תאהבי שוב,

      רק שהפעם זה יגיע ממקום אחר,

      האהבה של פעם שונה מעט מהאהבות הבאות אחריה,

      רואים יותר דברים, לא מתפשרים, לא מתעלמים ממה שלא מתאים לנו,

       

      מניסיון, ( אצלי לפחות ) , כל אהבה שונה מקודמתה,

      לרוב, היא חזקה יותר, מרגשת יותר,

      עוצמתית יותר,

      אובדן התמימות ?

      אני לא חושב,

      אובדן האמונה אולי.

       

       

       

       

       

        2/5/09 04:13:

      צטט: yael.co 2009-05-01 21:52:33


      כבר עברו כמה חודשים מאז כתיבת הפוסט

      מקווה שהצלחת טיפה לזוז לכיוון אחר

      לאפשר לחדש להיכנס *

       

      כן... איפשרתי.

      ו...  ???

      את יודעת מה? נמאס לי ממשחקים. כשיבוא האחד שירצה את הכל אני אהיה שם.

      בינתיים זה ...

        1/5/09 21:52:


      כבר עברו כמה חודשים מאז כתיבת הפוסט

      מקווה שהצלחת טיפה לזוז לכיוון אחר

      לאפשר לחדש להיכנס *

        23/12/08 08:40:

      "פתאום נראה כאילו "אתה" קרה אז, מזמן ורחוק מאוד.."

      .

      גם את מרגישה כך..?? לפעמים אני אפילו תוהה אם זה קרה בכלל.. (המטריקס חוגג..)

        20/12/08 10:58:

      תשמעי, פשוט נהנתי לקרוא, נהדר (אין לי כוכבים אבל שווה אחד ענק!).
        20/12/08 10:54:

      יפה מאד

       

        19/12/08 17:05:

      כתבת מקסים. כל כך מבפנים. כל כך כן ואמיתי.

      חייכי, ילדונת, תזכרי שמה שצריך לקרות קורה.

      ושלכל אדם שבו אנו פוגשים יש תפקיד.

      ואולי התפקיד שלו היה להראות לך כמה את

      מסוגלת לאהוב.

      וכיגיע (והוא יגיע) האחד שיאהב אותך

      את סוף סוף תזכי לקבל את שאת נותנת.

      והוא ייתן. מכל הלב. והוא יאהב.

      מחכה לפוסט של היום שאחרי הפגישה...(:

      בהצלחה חומד.

        19/12/08 15:37:


      כמה זמן לא נתתי כוכב אמיתי!

       

      טוב שיש מי שיגיד במקומך כשלך אין באמת אומץ.

       

       

        19/12/08 14:24:

      מוכר... כל כך מוכר....

      "הותיקים" אומרים שזה יעבור לנו.

      לא נותר לנו אלא להאמין להם ולהיות פאטתיים מדי פעם ולשלוח sms

       

        19/12/08 06:49:

      את יודעת, זכית, שכך את מתגעגעת. כי הייתה לך אהבה כזו. זה לא קורה המון פעמים בחיים, לעיתים נדירות יש את הדבר האמיתי. ואז, כייף למצות אותו, להרגיש אותו עד תומו, גם אם הסתיים. ורגשות אינם נעלמים. אנו רק שמים אותם במגירה צדדית כזו...

      יפתי, זה יקרה שוב. סבלנות. ובינתיים, חיי, אהבי את עצמך, חייכי. הכל מדוייק, הוא יגיע.

        18/12/08 21:01:

      "נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך"-

      בהחלט תוכלי לאהוב שוב, אחרת, כנראה אפילו טוב יותר,

      כשיגיע האדם הנכון לך.

      כוכב לך ולכתיבתך


       

        18/12/08 18:50:

      הזמן באמת מרפא הכל ?

      את כותבת נהדר...

        18/12/08 14:06:

      זה מראה שאהבה זה סם החיים קריצה
        17/12/08 08:42:
      קראתי , הרגשתי והתרגשתי.
        16/12/08 18:57:


      שרון,

      זה פוסט מרגש מאד.

      טלי


      כן אחרי אובדן  של  זוגיות

      או אחרי גירושים נשארים עם חלל

      עם זכרונות מעומעמים שלאט לאט מתשתשים להם

      המגע נשכח החיבוק נעלם,  והלב הפצוע מחפש נחמה.

      תני לו לזמן להוציא את השדים, תני לו לרפא כמו דשא טרי את הפצעים של הנפש,

      על תוותרי על עצמך ועל זוגיות חדשה ...רק תני לעצמך זמן להתנקות כדי שתוכלי לחוות,

      ממני שהתנסתה...

      נעמה

       

        16/12/08 12:48:

      הזמן לא מרפא את הפצעים. הוא רק מרפה קצת ,מלשון, ריפיון, הרפייה, את השרירים התפוסים והקורסים של הלב.

      אני גרוש מזה חודש בסך הכל, אבל הטראומה של השנה האחרונה עוד תצרוב בי כהוגן. עד היום, בדירה הקטנטונת אליה עברתי, אני מתעורר לפנות בוקר מבכי של ילדה קטנה, מזנק מהמיטה ותוך כדי דופק את הראש בקיר, כל זאת בכדי לגלות שזו לא הילדה הקטנה שלי אלא הילדה של השכנים. ואז כל האהבה שלי, כל רצון הנחמה שלי נדחק לסוג של כאב עצום שזר לא יבינו.

      את כן תוכלי לאהוב. זו לא תבוסתנות התחושה הזאת שלך.זהו רק חלל ריק שהנפש שלך מכינה בכדי להכיל את האהבה האמיתית כשתגיעה.

      אני לא מתגעגע לזו שהיתה אישתי אחת עשרה שנים. אני כועס על עצמי שלא נתתי להזהרות הקטנות שחשתי לגרום לי להיות " עיתונאי תחקירן" קצת יותר רציני ברגע שהופיעו האותות הללו לראשונה.

      מצד שני, תיראי איזו שמש מדהימה בחוץ.

      אל תיתני לעצב ולגעגועים האלו לכרסם בך. שמישהו אחר יכין לך את הקפה
      וכמו שג'וי, הקטנה שלי, בת שלוש וחצי למדה בגן :אל תאמרי נואש פן תאכלי קש.

      דוד רונן- דובר העמותה הישראלית לחקר עבמים וחיים חוץ- ארציים.

        16/12/08 09:05:
      להכין לך עוגה שאת אוהבת?
        15/12/08 23:48:

      כל אלה ששם עוברים .....למשהו אחר ...חדש יותר ובשליטה אחרת וטבה יותר
        15/12/08 19:10:

      מוכר. כל כך מוכר שזה כואב. פיזית. אני עדיין לא יודעת לגבי עצמי, אבל ראיתי אחרים אטום מתגברים, אז כנראה שבסוף זה קורה לכולם.
        15/12/08 13:54:
      כל כך מוכר, הגעגוע הרחוק הזה.
        15/12/08 09:43:

      צטט: הכי הכי 2008-12-15 09:09:55

      כל התגובות מדהימות כמו הכותבת!!

      מככבת ואוהבת

      זה הזמן להצטרף ולהגיד תודה לכולכם על התגובות המחממות והמפרגנות כאן ובפרטי.

      כל התגובות מדהימות!!!

      ואני - אני הולכת יום אחרי יום בצעדים קטנים. ובכל יום שעובר חומת ההגנה מתפוררת והלב מתרחב ונפתח. מחכה למשהו חדש, אני יודעת שיהיה טוב. נשיקות לכולם. 

       

        15/12/08 09:09:

      כל התגובות מדהימות כמו הכותבת!!

      מככבת ואוהבת

        15/12/08 08:29:
      כוכב לקפה
        15/12/08 06:04:

      צטט: joesi 2008-12-15 00:38:48

      הגעתי במאסף, לצערי תמו כוכבי, חייב לך, אבל לזכותך את לא אבדת את התמימות,התמימות נשארה בך. תהיי סבלנית משהו טוב יקרה לך.

       

      גוזי צודק

      לא לשכוח

      פשוט להפנים שמה שהיה כבר נגמר

      וסבלנות

      יבוא האחד והמיוחד

        15/12/08 00:38:

      הגעתי במאסף, לצערי תמו כוכבי, חייב לך, אבל לזכותך את לא אבדת את התמימות,התמימות נשארה בך. תהיי סבלנית משהו טוב יקרה לך.

        14/12/08 23:56:


      לא קלה היא לא קלה דרכנו...

       

      לא יודע אם יש מי שיכול להיכנס לנעליים הגדולות של האהבה ההיא,

       

      אבל אני בכלל לא בטוח שמה שחשוב הוא,

       

      שזה יהיה דומה.

       

      מה שלא הצליח , לא כדאי להינעל עליו כזה שרוצים שוב.

        14/12/08 23:49:
      הוא גם עזב כי כולם עוזבים?
        14/12/08 23:24:


      יקירתי, משהו מהאהבה הגדולה תמיד ישאר, כי אלה דרכן של אהבות גדולות.

      יחד עם זאת,  כשתנקי את כל המועקות ותרגישי שלווה,וליבך יפתח לאהוב שוב,

      אז....יתמלא ליבך הפתוח באהבה וכל מה שיהיה לך לעשות זה למצוא למי לתת.

      חיבוק,

      ס ו ז ן

        14/12/08 21:25:
      מגי"ב.


      הפיכחון הוא הגיון המציאות, שמתגלה פתאום מולך

      מול עצבות הלב... ואז את עוזבת וממשיכה...

      כתבת יפה*

        14/12/08 15:52:

      עזבי, יותר עדיף להיות לבד.

      הנישואיכס פשוט לא עובדים.

        14/12/08 15:42:
      יפה כתבת...*
        14/12/08 13:03:

      *

       

      אני עצוב... קראתי את הפוסט הכל כך נוגע ללב שלך

      נזכרתי באישה שהייתה איתי מונה עשרה שנה

      ועכשיו כל אחד חי במסלול חיים אחר

      ופעם הייתה חלק מחיי

      איבר מבשרי

      חלמנו שזה לתמיד

      והנה היום לפעמים אנו כמעט אויבים

      אפשר לאהוב כך שוב?

       

        14/12/08 11:48:


      כמה עצוב בוכה

      אבל אני זוכרת שהרגשתי בדיוק ככה ואח"כ שוב הרגשתי נאהבת ואוהבת ותמימה

      ואז שוב .....געגוע ואכזבה....

      מן מעגל שכזה

      מעגל החיים

        14/12/08 11:45:

      עצוב....מילים ישירות ומרגישות לך יקירתי ....אני בטוח שיגיע החיבוק שגם ישוב. תודה * שבוע נהדר
        14/12/08 10:54:

      געגועים לחיבוקים קטנים......
        14/12/08 10:23:

      כמה רגיש ונכון..

      "נאהב כמו ילדים, נאהב כאילו לא כאבנו" היא אמרה לי. ואז אהבנו, באמת. וכאבנו.

      זה לוקח זמן, המון המון זמן. ומי בכלל רוצה להתאושש..?

      אני לא כותב כמוך אבל ממש מעולה בציטוטים, אז הנה מה שאומר הסיני הזקן (אני יודע שזה ארוך אבל שווה את זה):

      "ישנו מקום אחד, רחוק רחוק, שאין לו כתובת מדויקת ואינו מופיע בשום מדריך לתייר, ובכל זאת רבים כל כך מגיעים מידי פעם לשעריו, לבד. המשך חובה:http://www.ynet.co.il/Ext/App/TDG/CdaTDGManagerInfo/1,8252,L-oldcha-1193,00.html

      מעניין היכן את, לפני או אחרי שער הברזל..

        14/12/08 09:53:


      הזמן עם מודעות עצמית

      וחשיבה לוגית הגיונית 

      הפתרון לכל כאב

        14/12/08 09:41:


      בוקר אור

      קראתי חלק גדול מהתגובות,

      חלקן תומכות מחבקות וחלקן מיעצות.

       

      האמת שאין הרבה מקום ליעוץ ,

      אהבות גדולות לא נעלמות הן נשארות

      עמוק בפנים, ומידי פעם כשנפתחת המגירה שלהן

      צריך להביט בהן קצת להיזכר להתחזק לחייך ולהמשיך,

       

      כתבת נוגע מאוד

       

      שבוע חדש עם אפשרויות חדשות

       

      עמי*

        14/12/08 09:34:

      האמת שאף אחד כבר לא שותה שניים סוכר.

      זה נחמד להכיר רובד אמיתי מאחריי החיוך הנצחי הזה שלך... 

      :-) 

        14/12/08 09:22:

      "שוב זאת תקופה של גאות בחיי,
      מים רבים שוטפים את חושי.
      אני נמשכת, והופכת
      לחית חושך, למפלצת רטובה,
      לשדון לילה, לפיה הטובה,
      מתוקה ודורסת את האור מכבה,
      וזורמת הלאה -

      עד העונג הבא..."
        14/12/08 09:07:

      זה רק נדמה,

      קדימה הלאה עם הרבה אושר

        14/12/08 08:43:


      בוקר טוב שרשירית

       

      ריגשת אותי על הבוקר.....

       

      אני שותה עם שני סוכרזית

      וקצת סוכר...

       

      יום מתוק

       

       

      מה זה הסיפור עם הכוכבים?

      גם אני רוצה לתת לך כוכב

      אבל איך עושים זאת?

       

      חדשה כאן

       

       

        14/12/08 08:42:


      תשכחי ממנו,היה נחמד ונגמר.תמים

        14/12/08 08:25:
      נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך. משהו השתנה- תגיע אהבה מורכבת, אהבה מבוגרת על שלל מעלותיה בגלל שהיא אהבה בשלה, ועל יופיה ,צבעיה מקסמיה בטח נקבל לינק
        14/12/08 07:47:
      אויש....
        14/12/08 07:32:


      "נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך. משהו השתנה, משהו בי לא כמו שהיה פעם. מעין ריקנות מהולה בתבוסתנות או אולי פיכחון ואובדן התמימות"

      ואולי..אולי שניהם?!

      ואולי ..עם ולמרות כל הזכרונות מהאהבה המיוחדת הזו ,המשכת הלאה ?!

      מאחלת לך אהבה

      ולא, לא דומה ל"ההוא"

      שונה,

      שתשאר!

      *

      סיגל

        14/12/08 05:02:


      פרידה היא אחת המעברים

      בחיים הכי קשים

      אבל לצאת מהמקום הזה

      לצמוח לגדול

      לצאת מההרגשה של ההחמצה

      מחר יום חדש

      ותתחילי לחיות את חייך

      באופן הכי טוב שאפשר

        14/12/08 04:37:

      חבל...................

      הקלות  הבלתי  נסבלת  של  הגירושין

       

      פשוט  כואב  הלב........

      הזיווג  הראשון  =  הוא  הזיווג  האמיתי  שלנו

      אז  למה  לא  מסתדרים ?

      זהו  העניין  שהנישואין  זה  עבודה

      עבודה  על  המידות  שלנו

      לשנות  את  עצמינו  למען  בניית  בית  משותף

      כל  אחד מבני  הזוג  ישנה  את  האגואיסטיות  שבו

      ואז  יהיה  אפשר  לחיות  ביחד  ולבנות  בית  יהודי  איתן

       הרבה  בורחים  מהקשיים  בנישואין  -  אך  לא  מבינים  שימשיכו

      להיות  קשיים  בחיים  וכו'  ומה  שתיארת  זה -  כבר  קהות  חושים  כזו

      של  חוסר  אמונה  באנשים,  בגברים.  ריקנות  גועלית  כזו  -  שאת  יודעת  שלא

      תמצאי  שום  'אהבת  אמת'   וכבר  אין  חלומות  על  הכיוון  אפילו........................

      באמת  שזה  כואב...........

      שולחת  לך  חיבוק  שרוני   'אין  יאוש  בעולם'  אמר  ר'  נחמן  מברסלב

      יש  עוד  תקווה  מתוקה............ 

        14/12/08 01:34:

      חיבוק.
        14/12/08 01:31:

       

      יש פרידות המותירות כאב פנטום

      במקום בו היה אהוב משמעותי.

      נהנים ואוהבים, אבל מדי פעם הגעגוע מפלח.

       

        14/12/08 00:38:
      כמה אינטימי - ומשובח.
        14/12/08 00:17:

      אל תהיי קשה עם עצמך..

      כולן מסביבי עוברות את אותו הדבר.. וכן הפרידה הזו...

      תמיד משאירה ערגה וגעגוע וזה בסדר..

      רק אל תתקעי שם..

      יבוא משהו חדש וטוב..

       

      בהצלחה

      וכתבת נפלא ומרגש

      רותי

        14/12/08 00:15:

       לפעמים תוקפת הרגשה של געגוע ובדידות,

      ואז יש לנו גם הרגשה של ריקנות.

      קורה ומתעוררים לבוקר מוזר

      בוקר בלי טעם בוקר כה קר

      והבוקר מקבל  שינוי למשמעות בצורת זכרונות,

      בחיוך , במבט , בדיבור ..

      והתמונות שעולות יכולות להעלות חיוך מתוק.

      כי זכרונות לא יכולות  לשתוק.

       

      נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך .

       

      הזמן יראה לך אחרת !

       

       

        14/12/08 00:08:

      בובה יפה,

       

      אפילו שכתבו לך את זה כאן המון,

      רוצה להגיד לך גם....

      להתאהב זה קל, זה קורה לא לפי תוכנית

      אותי זה הפתיע... כבר כמה פעמים...

      יפתיע גם אותך. מבטיחה!!!

       

      ובינתיים חיבוק.

       

       

        13/12/08 23:47:


      אכן מרגש, האהבה שאיננה,

      הגעגועים שישנם,

      "ישן מפני חדש תוציאו"

      רק אהבה חדשה תכהה את האהבה הישנה.

      מה שיותר מהר.

      "ישי"

        13/12/08 23:42:

      הרגלים מגונים כדאי שיפסקו מעצמם.

      אם לא, אפשר לעזור לעצמנו להפסיק אותם.

      הזמן תמיד עושה את שלו- אין ספק שגם פה

      יש צורך לתת לזמן לעשות את שלו.

      *לא ניתן לדרג את אותו המשתמש פעמיים ב24 שעות*

      צעקה
      עוד אשוב..

        13/12/08 23:24:
      מדהים מדהים מדהים, שוכחים ,ואחרים באים, רק לעיתים מנצנץ זיכרון ,אך אין בו יותר כאב או שאיפה, סתם זיכרון שמנצנץ ואין לו חשיבות יותר.
      ענת
        13/12/08 22:38:

      מוזר שחשבת עלי יקירה,
      כי לפעמים נדמה לי שאני עונה לך ללא מילים גם כן, 

      יושב ככה בדיוק באותה המחשבה ,

      וסמס מגיע ישירות על מחשבותיי,

      לא סיפרתי לך כי לא רציתי להראות לך שגם אני ...

      ***

      אני ידעתי ביום שנפתחה הדלת שלא אמצא כמוך,

      אני גם לא ממש מחפש את מי שתחליף אותך ישר אחרי אתמול,

      לא ממש זוכר את המגע,

      גם לא ממש את התחושה ,

      אבל בבטחה אומר לך יקירה,

      שנשארו בי הרבה מילים לומר לך עד כמה שאני ....

      אך כבר לא נמצא כאן להבטיח לך לכשתרצי ...

      שלך .

       

      ***

      לא יכולתי להתאפק

      כתבת מרגש ונוגע

      תודה  עמוקה

       *z

       

       

       

        13/12/08 22:37:


      יפה שלי....

      נגע בי

      כאילו נכתב עבורי...

      ובטוחה שתהיינה עוד כמה שיאמרו

      כאלה אנו הנשים

      עושות ומצטערות

      אסור לנו לחיות מזכרונות עבר

      צריך לאסוף, לארוז ולהמשיך לנכר....*

        13/12/08 22:36:

      שרון

      יפה לך הפיכחון, תרתי משמע.

      אומנם כואב מה שכתבת, אך מקסים , מהלב.

      מקווה שהזמן יאחה את פצעייך מהרה.

      ומהר מאוד תכיני שוב קפה לשניים, ולא מתוך הרגל.

        13/12/08 22:29:

      לא  לאבד  את  התמימות

       

       

       

       

      מחבק  לשבוע  נפלא

        אור  ואהבה

       

           נשיקהרגוע

        13/12/08 22:24:


      כתבת כל כך יפה ורגיש, ישר מהלב בלי חניות ביניים.

      ותיארת מקום שגם אני, בעל כורחי מבקרת בו לא פעם.

      ועדיין מעדיפה את זה על פני הפכחון ואובדן התמימות,

      אפילו שחלול וריק לי לפעמים עד כאב

        13/12/08 22:06:

       

      כתבת והעברת הפוסט יפה

      כוכב עולה

        13/12/08 21:47:

      הכאב הזה מוכר

      והתחושות הנעלמות כואבות יותר

      חיבוק  

        13/12/08 21:43:

      יודעת מה .... אנחנו לא צריכים לאהוב אף אחר כמו שאהבנו פעם , לו האהבה "ההיא" היתה אהבה של ממש הרי שהחדשה צריך שתהיה אחרת .
        13/12/08 21:41:


      דדדדיי ...הרגת אותי...

      יפה עד כאב

      ואם הגבתי לך שאני אוהב אותך כשאת רעה...

      אז אני אוהב עוד יותר כשאת טובה

        13/12/08 21:38:

      לקרוא

      להפנים

      להתעצב

      שיש פיכחון, כשהוא מגיע, כשהוא נוגע בנו - עמוק

      מילותייך נוגעות ואת זאת היודעת את העצב

      את שיודעת שגם לנסות שוב לא תוכלי.

      ובהמשך המסע יהיה אחר שיחבק אבל תמיד יהיה שונה.

      הפיכחון, אולי עדיף שכלל לא יהיה.

        13/12/08 21:36:

      כתבת יפה,צריך להפריד בין הרגלים לרגש,תתרגלי למשהו חדש והישן יילך ויתרחק,מאחל שעם ההרגל תבוא אהבה גדולה ותהיי מאושרת

        13/12/08 21:28:

      צטט: שומרת מסך 2008-12-13 19:10:56


      אובדן התמימות - קורה לרובנו עם ההתבגרות.. וחבל שכך....

       

      טוב שאמרת לרובינו

      אחרת הייתי נאלצת שלא להסכים איתך.....

      אני בת 42 עוד מעט

      ולא מוכנה לאבד אפילו במעט את התמימות והיכולת לאהוב

      אולי לא התבגרתי, מי יודע

      אבל אם בכך כרוכה ההתבגרות

      אני לא רוצה להתבגר

      כי מבחינתי זה יהיה להתפגר

        13/12/08 21:26:

      לא מאמינה באובדן התמימות.....

      ראיתי אנשים שזה קרה להם והם הפכו צינים ומרירים

      לא שאני אומרת שאת כזאת...חלילה....

      אבל תפתחי את הלב לאהוב שוב בכל העוצמה

      תתפלאי איזה דברים טובים יכנסו לשם

       

        13/12/08 21:25:


      ודווקא הפיכחון ואובדן התמימות, בעיני, מאפשרים להיכנס לאהבה הבאה מתוך בגרות, בשלות ועוצמה.

       

        13/12/08 21:19:


      כנראה שבאמת הזמן עושה את שלו

      יגיע הרגע שגם הזכרונות העמומים ישכחו

      ובמקום תצמח אהבה, חדשה ויפה שתשכיח את הכל.

      חבל שאין לי כוכב

        13/12/08 21:14:

      זו רק תחושה כזו... מי לא היה שם בעצם?

      זה עובר כשמגיע האיש הנכוןחיוך

        13/12/08 21:07:

      אוווו....עצוב

      חבר חתיך ודחוף

      * ממני החבר אלון

        13/12/08 21:07:

       

       

      אני מנסה לחשוב על תגובה

      שתהיה פחות כואבת

      מהמילים האלו שלך

      אבל כנראה שאין.

       

      פכחון.

      זה כואב,

      אבל זה חי.

       

      מדהימה אחת.

        13/12/08 21:03:


      כן,

      יש משהו חזק בפעמיים קפה מתוך הרגל על הבוקר

      כל כך מוכר

      כל כך קרוב

      עם החיבוק

      נשיקת שלום

      וגעגוע.

        13/12/08 20:55:


      נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך. משהו השתנה, משהו בי לא כמו שהיה פעם

      נכון, כמו אותה אהבה כנראה שכבר לא

      אבל יש אהבות אחרות

      טובות יותר טובות פחות

        13/12/08 20:55:

      שלום לתמימות, בעיני פירושו :

      שלום לאהבות שמזיקות לנו.

      באהבה המוח האנושי בכוונה מסמם אותנו שכל פגם יראה חינני

      היכולת לברור מראש למי לתת את ליבנו שנוכל להיות מוצפים בסרוטונין

      בלי להיפגע כל כך, הוא הפיקחון שאת כותבת עליו .

      מוטב להיות לא מאוהבת בסיפור רע מאשר להיות מאוהבת.

      גם את תתאהבי  בקרוב וזה יהיה טוב מאי פעם.

      כי את מפוקחת.

      שחR

       

        13/12/08 20:53:


      גם אני חשבתי שלא אוכל לצאת מאהבה הגדולה שהייתה לי...אבל יצאתי ושוב אהבה חדשה והיא השכיחה את קודמתה והייתה טובה הרבה יותר..זיכרונות תמיד נשארות ובמיוחד שהיה בהם עומק והמון רגש.

      כוכב לך שיאיר לך את הדרך

        13/12/08 20:52:

      שרון יקירתי

      כתיבה נפלאה !!

      חשבתי כך שנים...בדיוק שהתום אבד

      אבל לדעתי המאוד צנועה:

      היכולת לאהוב חוזרת ככה פתאום כשלא

      מתכננים וחושבים זה בד.נ.ארגוע

      וזו קונפירציה של הישרדות לבביתנשיקה

      כשעייפות נפגשת עם קובץ תאים במוח המחפשים ריגושיםלשון בחוץ.מופתע

      אוהוווווווווווו איך זה יחזור !!קריצה

       

        13/12/08 20:43:

      התחברתי להרגשה

      את כאילו מתארת מה שרץ לי בראש במצבים מסויימים

      שיהיה לך שבוע מקסים

      אופיר

        13/12/08 20:42:

      חראם עלייך כמה שאת סובלת. אבל לפחות הצלחת להשתחרר ממנו.
        13/12/08 20:36:
      אין לי מילים.פשוט אין....
        13/12/08 20:32:

      מי שנותן לך כוכב כנראה שיודע בדיוק איך את מרגישה (לצערו), יכול להוסיף לך על כל דוגמא שנתת והתפכח בעצמו

       

      אני נותן לך כוכב

        13/12/08 20:30:

      לא משהו שסקס טוב לא פותר. רגוע

        13/12/08 20:30:

      שרשירית המתוקה

      כל כך יפה, את כותבת מקסים.

      האם מושא געגועיך הוא זה ששלח אותך לדובב סרטים כחולים?

      האם זה איציק המפגר?

      ואני רוצה להגיד לך משהו מנחם, מאד מנחם. גם אני איבדתי את התמימות וחייתי עם מחיצות, שקופות לאחרים אך אטומות מבחינתי, ביני לבין העולם בכלל ובנות זוגי בפרט. והנה, לאחרונה, מטלטלת אותי אהבה אינסופית, יפה ותמימה, אמיתית ומלאה רוך ותשוקה, אהבה של 'ילדים' במובן הטוב של המילה ואהבה בוגרת במובן הטוב של המילה. בקרוב אצלך. אגב, אני לא יודע אם מה שאוסיף עכשיו מעלה או מוריד ממה שכתבתי קודם אבל, האהבה הזו היתה אהבת נעורי. היא היתה חברתי כשהייתי בן חמש עשרה רק שאז הייתי טיפש וצעיר מכדי להכיל...

      שרשירית, את באה מחר לפני המעורה, לאוזןבר? אני בטוח שתאהבי

      שבוע מעולה פלוס

      רון

      :-)

        13/12/08 20:29:
      מרגש ויפה. הריקנות והתבוסתנות לא כאלה חזקות ונצחיות כמו שהן רוצות שתחשבי...  :)
        13/12/08 20:27:

      זה מאוד קשה לעזוב את מה שמכירים ובמיוחד כאשר זה היה טוב. מאמין בכוחות שלך ורק הזמן יתן לך את הופש 

      מהרגשות הכואבים .

      שבוע נפלא לך שרשירית קבלי כוכב ענק באהבה. 

        13/12/08 20:26:

      אני,

      אולי בניגוד לאחרים חושב שאהבה יכולה להימשך חיים שלמים,

      לא חושב שזה בהכרח קשור לגיל או להתבגרות,

      כשזה זה זה , זה אמיתי,

      כשזה כואב, זה צורב, מבפנים,

      עמוק כזה,

      אין לך מושג כמה שאני מבין אותך,

      את התחושות שלך.

      יופי של תיאור..

       

        13/12/08 20:19:

       בוכה.

      חיוך.

       

      נשיקה

        13/12/08 20:19:
      אהבה בשחקים. נותן לךחיבוק חם=שבוע טוב
        13/12/08 20:18:
      פשוט מקסים.....
        13/12/08 20:16:
      נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך.
      =-=-=-=-=-=-=
      No way am I letting you think that way.
      I'll even take it as a personal project to change your mind..... }|{
        13/12/08 20:14:

      אם תירצי - יהיה.

        13/12/08 20:13:


      חמודה את!

      אני מאוד מבינה לליבך ומאוד נרגשת מהפוסט הזה שלך...

      אצלי אומנם הגירושין טריים ואני יזמתי אותם ובעצם לא אהבתי את בעלי לשעבר כמו שאת מתארת כאן אבל...

      לכולנוזה קורה במצבים אלו או אחרים!

      וכן את חזקה ואת תפגשי את גבר החלומות שלך ושוב תהיה מאושרת!!!

      אני מאחלת לך מעומק הלב את מה שהייתי רוצה לאחל לעצמי!

      אהבה אושר וגבר שיידע להעריך אותך ולקבל את כל החום והאהבה שאת מסוגלת להעניק (אפילו שנכוןלכרגע את כלל

      לא בטוחה שאת מסוגלת לזה...)

      תהיי חזקה והאהבה תגיעה אלייך!

        13/12/08 20:06:

      אני כל כך מזדהה איתך

      אותו כאב אותו הרגשה,אוף איזה מעצבן.

      חוזר עם כוכב אדיר

        13/12/08 20:04:


      נשמהההה ,

       

      יום יבוא, יום יבוא ואת תכתבי כאן את הפוסט הזה שוב מנקודה אחרת לגמרי!!

      אני מבטיח לך.

      כמו שאמרת הזמן עושה את שלו, תחושת הריקנות היא משום שלא הגיע המישהו הזה שימלא אותה

      הוא גם לא יגיע עד שלא תחליטי שהוא יגיע.

      עלייך לשחרר את הקודם ולקבל את ההבא.

       

      אני מאחל לך את השבוע הקסום ביותר ואני יודע שאני עוד אראה את הפוסט הזה שוב,

       

      חיבוק ענק.

       

        13/12/08 20:04:

      To Love Again Jonny Lang

      Id been sleeping way to long
      Searched for the answers but,
      Couldnt find one
      Thought i had it under control
      Yeah i was dying and i didnt even know

      I needed something
      You showed me how to love again
      How to love again
      When i had nothing
      You showed me how to love again
      How to love again

      No more crying no more fear
      Ive found a way out after all of these years
      No mistaking, ive been changed
      Now and forever ill never be the same

      Because when i had nothing
      You showed me how to love again
      How to love again
      I needed something
      You showed me how to love again
      How to love again

      Dont wanna go back
      Dont wanna go through that misery
      I love where im at
      Wherever you are i want to be
      Youre all i need

        13/12/08 20:03:


      מתרשם מהכתיבה האמיתית והטבעית שלך. מעומק ליבך.

      מאחל לך שתמצאי שוב אהבה חדשה.

      שבוע טוב.

        13/12/08 20:02:
      מכאן,  ......................................................................עד לכאן.
        13/12/08 20:02:


      אז למהההההה

      הזיכרונות הטובים והכי כיפיים

      יכולים להיות כ"כ קשים?

      כתבת מקסים מתוקה.

      גם שובבה...וגם רגישה...בחיי שמתכון מנצח.

        13/12/08 20:01:


      תמיד כשעובר זמן מ"הרע"

      פתאום נזכרים גם ב"טוב"

      שהיה....

      והיה הרבה "טוב"

       

      עד שבא יום אחד

      "רע אחד"

       

      או שבאה לה "תקופה רעה אחת"

       

      שגרמה לנו להתפרק בעצמנו

      נזכרת לך בכל הטוב שהיה

      מה זה שווה....כשאת לבד בלעדיו?

       

      מכאן...שיהיה רק טוב

      (והפעם בלי מרכאות)

       

        13/12/08 20:00:

      מאד מתחבר למלים ולרגשות;

      פרידה מחבלת בתום ובאמון,

      אך מי שאהב

      הוכיח כשרון מולד

      ויאהב, כעבור תקופה, שוב.

      בינתיים תאהבי את עצמך,

      זה חשוב.  

        13/12/08 20:00:


      יש שם משהו בהרגל שכל פעם שחלש לנו אנו חוזרים למוכר כי עדיף זה מהחוסר וודאות

       

      לעיתים אהבה יכולה להסתיים ולהפוך לחברות...

       

      אני הייתי משתפת שכך אני מרגישה ומבקשת להיות חברה אם כך מרגיש לך

       

      להיות אמיתית עם עצמך ואיתו

       

      מה הוא כבר יכול לענות, שהוא לא רוצה, אז לא...

       

      הרי מי מכיר אותנו טוב יותר מהאקס המיתולוגי, אם אפשר להיות חברים טובים זה נהדר

       

      לא כל חברות צריכה לרמוז למיטה ותשוקה

       

      יש גם חברות של חיבוק שאומר אני כאן מושיט כתף...

       

      *

        13/12/08 19:58:
      פוסט מצויין כמה ש אני מבין אותך אני חש את זה יום יום מי אז עברו שנים שבוע טוב
      Myspace Good Week Comments - Great Week
        13/12/08 19:58:
      אובדן התמימות והגעת תובנות החיים
      תהליך מזופת....
        13/12/08 19:58:

      גם כאשר התמימות הולך קאפוט אפשר למצוא קסם.

      הרגע הנכון, החיבוק הנכון... החיבור האמיתי.

      מאמינה שבסוף מגיע חיבוק יותר טוב, יותר חם ואולי אפילו אחד כזה

      שישאיר זיכרון מתוק להמון זמן, משהו בלתי נשכח.

       

       

      כמו תמיד הכתיבה שלך משאירה טעם לעוד... אז עוד בבקשה!

        13/12/08 19:57:

      הפעם זו לא היא...

      כוכב באהבהנשיקה

        13/12/08 19:54:


      כמה קל לחזור למשהו מוכר כשההווה לא ברור.

      גם אם היה רע, זה לפחות משהו שאנחנו יודעים.

       

       

        13/12/08 19:53:
      * יפה אהבתי שבוע טוב
        13/12/08 19:53:

      היתי אומר שזה מבט אחר של החיים

      אנו מתבגרים ומתגברים 

      :)))

       

        13/12/08 19:52:

      נשמע כל כך מוכר.
        13/12/08 19:52:

      תוכלי לאהוב שוב...

      כשתתבגרי.

       

        13/12/08 19:52:

      אוי כמה שאני מבין תתחושות

      האלה של הגעגוע

      ואין להם מזור הם תמיד יצוצו

      המשך שבוע טוב

      ובשורות טובות יקירתי

                  אדי  *

        13/12/08 19:50:


      לרגע היה נדמה לי שרשמת משהו שהיה מתאים לי להגיד...

      סוג של הזדהות מתוך מקום מתסכל מאוד להיות בו.

      בהצלחה בהמשך ואני מככבת אותך בכיף , שבוע טוב!  *

        13/12/08 19:50:


      אני יודע שלשמוע את הקול זה ממכר

      אני יודע שהזיכרונות צובטים את הלב

      אבל

      לפעמים חייבים להמשיך קדימה

      להרים את המבט קדימה

      להמשיך הלאה , לנצור את הזיכרונות , הרגעים הריחות המגע וכל השאר

      פשוט להתחיל מחדש

        13/12/08 19:49:


      רגשת אותי בייב

      שולחת לך חיבוק חזק נשיקה

        13/12/08 19:49:

      תאהבי שוב, בטח שכן, 

      אולי אחרת...

      goodby לתמימות hello לפכחון

       

        13/12/08 19:49:

      כנראה שהיו לו נעליים גדולות,

      ברגע שתמצאי מישהו בנעליים כאלה או יותר גדולות צאזי תתרגשי שוב....

        13/12/08 19:49:


      מקווה שתחזרי לאהוב..

      כי אין כמו אהבה ...

      שבוע טוב ורד נוטמן

        13/12/08 19:42:

      חיבוק אוהב לשבוע נפלא, וכל שבוע שאחריו

        13/12/08 19:41:


      מונולוג רציני דפקת פה אחותי !!!

       

      חיבוק ענק לך :) ו - נשיקה

        13/12/08 19:35:

      נדמה לי שלא אוכל לאהוב שוב כמו שאהבתי אותך

      יקירתי

      תקופה ארוכה הרגשתי ככה .

      הייתי בטוחה שאף אחד לא יוכל למוטט את חומות יריחו המבוצרות.

      אבל זה קורה, זה בא בהפתעה וזה נפלא.

      מאחלת לך שיבוא במהרה

       

        13/12/08 19:34:

      הראש - זה אף פעם לא יוצא ממנו אבל זה יצמיח אותך לצד קול ונוכחות חדשים, אולי כובשים :) החיים חזקים מאיתנו בעניין הזה למרות שגם לי יש ספקות לפעמים :(
       

      חיבוקים - בשביל זה צריך לאסוף המווווון חברים.

       

      והאהבה - טוב שלא תהיה אותו דבר אלא תהיה אחרת, ואם אפשר טובה יותר.

       

      חיבוקים - כי אף פעם אין מספיק.

      בעז

       

      נ.ב. חיבוק לוקח כוכבית?

        13/12/08 19:32:

      קראתי שלוש פעמים את הפוסט הזה

      וכל מה שיש לי להגיד זה

      שהוא נכנס לי ישר לקישקע.

       

      נהדרת את נשיקה

       

      *

       

        13/12/08 19:32:

      יקירתי, כתבת משהו שמוכר לכולם

      גם לאלו שלא מודים ואומרים את זה בקול רם...

      מותר להתגעגע ותמיד זה עובד אחרי כמה זמן...

      תזכירי לי לתת לך חיבוק ענק כשניפגש (אחד כזה שישאר)...

        13/12/08 19:30:

      וואו, פוסט מרגש מותק...

      עצוב, כואב, אמיתי, ממש מרגישים שהוא נכתב מהבפנוכו של הלב.

      מה לעשות, אלו החיים. עשית צעד - אל תסתכלי לאחור.

      תמשיכי הלאה, תתקדמי צעד אחר צעד, בצעדים איטיים...

      בסופו של דבר, את תגיעי לפסגה.

      כוכב באהבה *

        13/12/08 19:23:

      פעם מזמן, נפרדתי ממישהו.

      בסופר, תפסתי את עצמי מכניסה לעגלה את הגבינה שהוא אוהב.

      ככה, מתוך הרגל.

      (יותר מהכל - מתגעגעת לחיבוק) 

        13/12/08 19:23:


      את מותק.

      כל דבר שאומר לא באמת ישכנע אותך

      שזה ילך ויתרחק.

      שתאהבי שוב ואפילו יותר חזק, יותר עמוק.

      אז אני לא אגיד.

      הגעגוע אוחז לפעמים בישן ובמוכר ובאהוב

      שכבר איננו. אז מוציאים את קופסת הזכרונות

      שעטופה בסרט יפה. מוציאים זכרון או שניים,

      מתבונים,מתגעגעים, מחזירים חזרה לקופסא,

      סוגרים ומעלים למעלה אל המדף הגבוה...

      נשיקה


      פיכחון ואובדן התמימות..............

       

      לא אוהבים אותו דבר שוב.  כל אהבה היא משהו שונה.

        13/12/08 19:19:

      לרובנו נדמה שלא נוכל לאהוב שוב , עד אשר החיים שולחים לנו הפתעה ואז מגלים שאפשר לאהוב באותן עוצמות ואף יותר מאשר בעבר, אהבה בוגרת וקצת אחרת

       

      אוהב אותך אחותי נשיקה

       

        13/12/08 19:15:


      מדהימה.

      כן, יש לפעמים את הרצון להיות שם, בחיק המוכר והידוע,

      גם אם ידוע ומוכר שלא טוב, לא מספיק לפחות.

      אבל מהפיכחון הזה, מהשיעור שלקחת

      מהחיבוקים האמיתיים יותר ואלו המזדמנים

      את לומדת את עצמך עודרת ומדשנת את הקרקע

      לחיבוק האמיתי האיתן והקבוע שיבוא.

       

      (וכתבת עמוק שבטוח אחזור מידי פעם להציץ,

       לחייך, בדיוק כמו סתם אותו אס אמ אס)

        13/12/08 19:10:

      אובדן התמימות - קורה לרובנו עם ההתבגרות.. וחבל שכך....

      פרופיל

      שרשירית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין