הלב או הראש
פוסטים אחרונים
- מיומנו של מובטל - פראדוקסים של היקום... 6/6/09
- מובטל - גילויים חדשים 21/3/09
- שיר האומץ 20/3/09
- יומן פיטורים 5/3/09
- וידוי 12/1/09
- התמונה השלמה 10/1/09
ארכיון
נטל המחשבה
היה זה יום אביבי נפלא.המנזר המבודד על צלע ההר היה מוקף יערות עד.הדממה השורה בו הדגישה אם עוצמת ציוץ הציפורים וכוחו של הטבע. יום זה היה יום מיוחד.יום בו היה אמור אב המנזר המאסטר הגדול לערוך את מסעו השנתי בן היום למזנר שכן.החניך שנבחר להילוות אליו היה נרגש.הוא ידע שאסור לוהוא ידע שאב המנזר היה מתאכזב לו ידע שהוא נותן למחשבות כאלו להוליך אותו.כל חינוכו במנזר היה מבוסס על איפוק, סבלנות, סובלנות, התבוננות פנימה ועומק. לימוד להבין את הדברים לעומקם ולא להסתפק בפני השטח ובמראית העין שלפעמים היא יפה ומפתה אך בתהיה לעומק, כל טפח שניגלה חושף אמיתות אפלות ועמוקות יותר.הוא עבד על רגשותיו על מנת להגיע למצב תודעה בו יפיק מהמסע תועלת רוחנית.החניך בילה במנזר כבר שנים לא מעטות, הוא נכנס כילד מתבגר וכעת בפעם הראשונה בה הוא יוצא החוצה הוא כבר גבר צעיר ובשל לחיים.כידוע, דרך החיים במנזר מושתתת על צניעות הסתפקות במועט והתנזרות מהנאות החיים אותן אנו מכירים – "הרוח על פני החומר". יצאו לדרכם אב המנזר והחניך הנרגש.כמובן שותקים ונהנים מהדרך ומשפע הבריאה החובק אותם.הלכו להם כברת דרך וירדו מההר. בהגיעם לעמק שנמצא למרגלות ההר, ובעודם מהלכים על גדות הנהר, שמעו נערה זועקת.הם הבחינו בנערה בלב הנהר נאבקת בזרם ועומדת לטבוע. אב המנזר קפץ בדממה וללא היסוס למים.הוא חילץ את הנערה.הרימה בידיו והביאה לגדת הנהר. ההמון שהתאסף בינתיים לקח אותה, עטפה בשמיכה ולקחה מהמקום. וכך אב מנזר, מאסטר רטוב וחניכו ההמום המשיכו בדרכם ללא אומר עד שהגיעו לפנות ערב לפיתחו של המנזר השכן שם תיכננו להעביר את הלילה.שכבו לשנתם לאחר ארוחה צנועה ומספר מילים שהחליף אב המנזר עם עמיתו אב המנזר השכן. ניסה החניך להירדם אך שנתו נדדה.ניסה כל מיני טכניקות לניקוי מחשבות אך ללא הואיל.הסתובב על משכבו בחוסר מנוחה מצד לצד , כך זמן רב.חלפה שעה, חלפו שעתיים ושלוש עד שלא עמדה לו סבלנותו והוא העיר את אב המנזר. "מורי, שנתי נודדת. מעיקה עלי מחשבה. אנו נזירים ואסור עלינו מגע עם נשים. כיצד זה נגעת באותה נערה בנהר?" אמר לו רבו: " כן מתלמד יקר שלי אני נשאתי את הנערה בידי שלוש דקות כשחילצתיה מהנהר, אך אתה נושא אותה בראשך כבר כעשר שעות" כשיש לנו מחשבה טורדנית ומציקה, יש להניח לה, אין טעם לנבור בה ובמחשבות, תשחררו והפתרון יגיע עליכם. |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי לראות את הסיפור כאן.
אני מספרת אותו שנים.
תודה
דרך נכונה לראות את הדברים ולהתמודד איתם
מככבת*
כתבת נכון
כתבת לעניין
צריך לשחרר
לא לחיות באובססיות
רק לתת לדברים לזרום
והם כבר יסתדרו מעצמם
זה מה שנקרא... לשחרר!
ברגע שתפנה את מקומה,
תבוא מחשבה טובה ממנה!
אני קוראת לזה התעלות.
ברגע שיש לך בעיה תלמד להתמודד איתה
על תיישב אותה בראשך יותר מידי
על כל הקושי חייבים להתגבר**
תודה .. *
צודק בהחלט.
הרבה פעמים שואלים אותי למה אני לא עוברת לתל-אביב. מלבד העובדה שאני פשוט לא אוהבת את העיר (ולמה זה כבר דיון בפני עצמו) הנסיעה שעה לכל כיוון עוזרת לנקות את הראש מהמחשבות הטורדניות ולמצוא פתרון לכל הבעיות שעלו במהלך היום.
עוזר לשקט הנפשי.
יפה אמרת...
ויפה תארת, פלשבאק לשם הורד, ספר גדול.
תודה