
בבוסר מבטך, חשכה אמונתי. בין מיסתורי חמוקיך, נתעתקה נשמתי והולכתי אל הקץ. הו, עד כמה ייחלתי לבואו.
את צעדי המדודים הותרתי לצד ההיגיון שלצד ליל אמש ומשם אל התוהו. ואת נוגעת, ואני איני.
ידי פצועות. בשל חום גופך עורי נותר חרוך בכוויות.
ייסורי האיפוק גאלו אותי ממוות בטוח.
כחולה סופני אחייה לנצח ואחכה לשובך.
|
האור מתוך החושך
בתגובה על מסירה מעלי את האבק
רזאל
בתגובה על אדום
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב... אני מודיעה.
אתה מודע? =)
קראתי שוב, אותה תגובה :)
לא קראת נכון- זו בחורה :)
תודה,
את מוזמנת:)
יפה מאוד..
אבוא לבקר יותר
תודה רבה
יום טוב :)
זה מאוד יפה, ומיוחד. קראתי כמה שירים ואהבתי.