0
הלמוט,
שבועיים ימים מאז עזיבתך ואף לא מילה אחת לרפואה? יום יום אני בודק את תיבת הדואר וכלום.. לוצרן - יפה כמו שמספרים? ומה עם שטולסברג? אני בטוח שכבר הפקיד גם את מיטב חסכונותיו האישיים באחי הצעיר והמוכשר.. משתוקק לשמוע הכל!
שטוטגארט יפיפייה, כמה נכון היה בשבילי לעבור. אינני חושב על וינה כמעט. מיום ליום אני מבין עד כמה אתה מכיר אותי באמת. בחירת הדירה היתה מושלמת. סידרתי אותה בצורה חדשה, אתה תופתע לגלות כמה היא מרווחת עכשיו.
אולגה מצבה מצויין. אוכלת טוב ובכלל לא עצבנית. סדנאת האמנים היתה בחירה מצויינת. נוכחים בה אמנים מכל תחום אפשרי, פסלים, משוררים, מוסיקאים. אנשים צבעוניים ביותר. מעוררי השראה. נדמה שהשינוי כבר נותן את אותותיו והתחלתי לעבוד, במקביל, על שלושה ציורים חדשים.
אל תחוש חובה להשיב לי על מכתב זה. אולגה ואני מצפים לשובך הקרב.
שלך, קרלהיינץ.
===
קרל חביבי,
מתנצל שלא עלה בידי לכתוב עד עתה. מסתבר שעל פרטי החוזה מר שטולסברג מתקשה להתגמש. כבר מתחנת הרכבת אסף אותי ביחד עם פרקליטו, מר לוי, וזה מיד התחיל להתפלפל איתי על נקודות כאלו ואחרות בהסכם בדרכנו אל בית המלון.
בלוצרן לצערי אין לי זמן להעמיק משום שאת מרבית זמני אני מעביר במשרדו של שטולסברג או בחדרי מול ערמות של טיוטות חוזים. פרטי ישום העיסקה סבוכים מכפי שציפיתי ועכשיו אנחנו ממתינים לבואו של נציג היצרנית, שיגיע ללוצרן רק בעוד שבוע. אני גם מחכה להגעתו של פרקליטי. הוא נחוץ פה.
נדמה שאאלץ להשאר כאן זמן ארוך מכפי שיעדתי לביקורי. לא נורא. חדר המלון שלי די נוח. נקי ומרווח. אשאר כמה שאטרך עד שנגיע להסכמה שתספק את כל הצדדים. אין מקום לדאגה, אתה מכיר את אחיך, עקשן כמו פרד.
נשיקות לאולגה. התנצל בשמי על שלא שלחתי לה מכתב נפרד.
שלך, הלמוט.
===
הלמוט אחי.
אנא סלח לי מראש שעליי לקצר הפעם. אני בדרכי לסדנא ועליי לארוז תיק ובו מספר בגדים לסוף שבוע שאבלה מחוץ לעיר. אין לי ציורי נוף. אפילו לא אחד. לא היה בי את הרוגע הנחוץ בוינה.. ובכן, קצת טבע לשם שינוי.
אין בליבי ספק שהזמן והמאמץ שאתה משקיע עכשיו יביא לרווחה נפלאה אחר כך!
החיים מביאים עימם הפתעות חדשות הלמוט. בחורה, אנה שמה, מעוררת את תשומת ליבי. משוררת, בעצמה מוינה. טרם שוחחנו ממש אבל אנו מתראים יום יום בכיתת הסדנא. היא מקריאה משירתה, ואחר כך דקות ארוכות דממה עומדת בחלל החדר. מה אפשר לומר? איך יכול להתקיים עומק פלאי כזה בגוף צעיר ויפה כל כך? כל כך הרבה אהבה, מזוקקת למילים שכאילו הומצאו עבור קולה המתוק.. קטונתי מלהבין, גם את תגובתי אליה, כל שאני יודע הוא שאני מרותק אלייה, בכל חושיי.
אל דאגה, אולגה בידיים טובות! אנא, כתוב לה מכתב קטן. היא תשמח בו כל כך.
שלך, קרלהיינץ. |