זה אני.
מקבץ הגיגים, סיפורים, דעות, מחשבות, רעיונות וקטעי הומור, שירה ופרוזה וכל מני תהיות על החיים.
פוסטים פופולאריים
-
הוא צריך שיעור דחוף בהיסטוריה.
4/12/10 | 662 צפיות
-
נגמר השבוע... סוף סוף!
12/7/08 | 772 צפיות
-
חיוך.....
10/11/10 | 777 צפיות
-
אלימות בבית הספר - המשך 2
11/12/09 | 844 צפיות
-
ארוחת ערב - קיש פטריות
3/10/08 | 1928 צפיות
-
תהיתי מתי זה יגיע.....
3/12/10 | 756 צפיות
פוסטים אחרונים
- ידעתי שזה יגיע... 6/12/10
- תהיתי מתי זה יגיע - 2 4/12/10
- הוא צריך שיעור דחוף בהיסטוריה. 4/12/10
- תהיתי מתי זה יגיע..... 3/12/10
- חנוכה באור פיזיקלי 2/12/10
- דו פרצופיות... 29/11/10
שבת טיפוס (שבתיפוס או שבטיפוס)
לאחר כל הרעש וההמולה לפני, הגיעו בשבת שתי נשים בלבד. שרון ויפעת. מ' לא התעוררה, ע' לא ענתה, טלפונים רצו אך הגענו שלושתינו למצוק המדהים בשילת. שבת של שמש חורפית נעימה - ממש תענוג! פרקנו מהרכב את הציוד והתחלנו לטפס. יפעת באה עם כלבה חמודה אך "חולת נפש" כהגדרתה. הטיפוס לתחתית המצוק כולל מעבר מכשולים של נחל ביוב ריחני, עליות בשבילים לא קלים. עמוס בתיקים, החלקתי וכמעט, אבל ממש כמעט, הגעתי לנחל. למזלי, נותרתי יבש אך משופשף בכמה מקומות. כשיפעת שמעה שנפלתי, ציפתה לתשובה שאכן נפלתי למים המזוהמים. מה רבה היתה אכזבתה כששמעה שלא. שאלתי אותה אם המצלמה שלה עמידה במים כי היא נרטבה קלות. יפעת פערה פה בתימהון ואצה רצה אלי, כדי לגלות שהמצלמה שלה יבשה. בצרפתית עתיקה אומרים: "צחוק, צחוק, צחוקן!". בתחתית המצוק, פרשנו את הציוד. בעוד אני עולה למעלה לבנות תחנת עיגון לטופ רופ, יפעת הכינה תה משובח וטעים. שתינו תוך כדי לבישת הציוד ויפעת הילה מטפסת. מה אומר ומה אגיד, "חיה רעה" הבחורה הזו. טיפסה עד נקיק קשה, עקפה אותו מימין, טיפסה והגיעה למעלה. הורדתי אותה בעדינות למטה. כל הכבוד לבחורה הזו. עתה, הגיעה תורה של שרון. שרון, שלדבריה, בעלת פחד גבהים, סירבה בהתחלה אך נסחפה בהתלהבות וטיפסה אף היא! טיפוס ראשון, הבינה את הרעיון והקשיים. עתה, היה תורי לטפס. נרתמתי לחבל בעוד יפעת מאבטחת אותי. טיפסתי בהנאה מרובה עד למעלה. בדרך, טיפסתי במסלול ששרון טיפסה בו. הסברתי לה על מעבר הקטע ואת ההסברים שאמרנו לה מלמטה, יפעת ואני. לאחר אתנחתא עם קפה שחור ומהביל, מעשה ידיה של יפעת, שוב קמה לטפס. הפעם, לא ויתרה לנקיק הקשה וטיפסה בו בהצלחה. חיה רעה, אמרתי? שרון טיפסה שוב. הפעם, טוב יותר מהפעם הקודמת. אט אט, החלו עננים מכסים את השמיים. קיפלנו את הציוד וירדנו למטה. שרון הכינה לחמניות מדהימות שהמתינו לנו ברכב שלה. נפרדנו בחיבוקים ויצאנו לדרך חזרה. נסעתי לאסוף את הילדים והביתה. לצערי הגדול, לא הכנו שקשוקה בשטח למרות שכל הציוד והמצרכים היו מוכנים, אך אל דאגה. כשהגענו הביתה, מה הדבר הראשון שעשיתי לאחר פריקת הציוד? הכנתי שקשוקה.... שרון ויפעת, נעמתן לי מאוד. לחיי ימים נוספים של גלישה וטיפוס יחד!
ההתרשמות של יפעת: http://cafe.themarker.com/view.php?t=777749
|
תגובות אחרונות
-
אוריפנג0
בתגובה על ארוחת ערב - קיש פטריות
-
guy yoresh
בתגובה על יהדות, דת והגיגים
-
the rod ranner
בתגובה על הוא צריך שיעור דחוף בהיסטוריה.
-
alwaysthesun
בתגובה על ידעתי שזה יגיע...
-
Annie Friedman
בתגובה על תהיתי מתי זה יגיע - 2
-
alwaysthesun
בתגובה על חנוכה באור פיזיקלי
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה לכם...
בעוד אני מבלה את השבת במיטה, עם מד חום צמוד וערימת טישיו לצידי,
אתם טיפסתם כמו גדולים...
ואני, רק החום טיפס לי
אבל לא נורא...
מפרגנת לכם
נראה שממש ממש נהניתם...
רנצ'וק,
יפעת מבריזה השבת...
מה עם איזה רכיבת כביש מאתגרת???
לא נורא... בפעם הבאה תהיה שקשוקה בשטח
יש !!!!!
תגידי ליואל שיתחיל לתכנן את התפריט לשטח (זה בטח אתגר שהוא עדיין לא התנסה בו....)
ועוד איך מצטרפים...
אחרי הפוסטים שלכם איך אפשר לסרב...
בפעם הבאה, שיעור קשרים.
נא להתכונן!
קשר הצלה, קשר א'א', קשר שמינית, שמינית מובנית ועוד היד נטויה!
פששש....שלללללה....התחילה להתאמן על קשרים (שאני אמות...) הבחורה מורעלת...זהו....אחלנו אותה ! עוד אחת "נפלה"
עדיין בשיא ההתרגשות...
אומנם רק צעד וחצי אבל...משמעותי מאד עבורי!!
היה לי מוי כיףףף
שמחתי להכיר אותך יפעת...ואת "קיטורייך"...
אשמח לשמוע שוב ושוב...!
נעמו לאוזניי..
ואתה רן..???? זוכר את השיחה הצפופה ביננו...?
אהבתי להקשיב לגישה, לעמוד השידרה שמכוון...
תודה ענקית שלא וויתרת לי..
על ההדרכה, החיבוק שהורגש ..
התחלתי, בזמני החופשי, להתאמן על קשרים.
מבטיחה לבוא מוכנה בפעם הבאה...
ת ו ד ה !!!
בקיצור,
הפסדת!
גם אנחנו... לא הית ולא היתה שקשוקה בשטח.....
בפעם הבאה, אין הברזות!
ורד,
אולי אתם מצטרפים בפעם הבאה?
הנאה מובטחת...
יפעת,
על ההברזה הזו, לא אסלח.
בגגלך, בשבת הבאה, אצא לרכוב באופניים במקום לטפס...
חוץ מזה, את מקסימה והשבת היתה משגעת תודות לך ולשרון!
שני,
התמונות קטנות כי כך קיבלתי אותן.
בפעם הבאה, את באה?
כתבת יפה. ממש הכנסת אותי לאווירה:)
לא יודעת אם הטיפוס היה קשה... אך מה שבטוח שהוא היה משעשע...
חייכתי מכל הדברים שנכתבו כאן.
אז עשיתם חיים... בשביל זה יש את השבתות.
כפרון....התענוג כולו שלי...
חיה רעה זה שם החיבה שלי.
לא מוותרת לשום צוקון בשום מצב!
כמו בחיים....יש מהמורות, מטפסים מעליהם ועוברים אותם בקלילות רבה עם קצת עידוד מלמטה....
לשרון הגיבורה! בפעם הבאה את מגיעה עד לפיסגה....אנחנו לא נוותר!!! (אלא אם כן תביאי שוב מהלחמניות המדהימות, ואז נשקול את העיניין....)
רנצ'וק....את דברי אליך כבר אמרתי לך אלף ואחת פעמים, למרות שאף פעם לא מזיק לשמוע שוב....
געגעגעגע.....אתה אחלה בן אדם...איש שמח וטוב לבב....
לצערי, בשבת הקרובה, מצאתי דיל מדהים מדהים מדהים למלון הנסיכה באילת....אז יורדת לצלול (לגוון קצת), אבל שבת אחרי....אם ירצה השם (זה בהשפעת הדוסים שבאו לראות אותנו) אנחנו שוב על המצוק! בלי תירוצים.....
שוב לשניכם, המון תודה על שבת כיפית עם הרבה דחקות וצחוקים....
מי שלא בא הפסיד....!!!! בעיקר אנשים טובים באמצע הדרך
כל הכבוד !!
למה התמונות קטנות כל כך?
העיקר ששום דבר לא נרטב (זה מוסרת הפולניה)