כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    1: הרהורים על מלחמות, שירים וחשבון נפש

    2 תגובות   יום ראשון, 14/12/08, 11:15

    שודר בקול ברלין ב-ה' בחשון התשס"ז 27.10.06


    http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=54850 

    אביב: סגן תֹם פרקש נהרג ב-24 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון האחרונה, בהתרסקות מסוק האפאצ'י בו טס עם אלוף משנה צבי לופט. יפתח קרזנר, חבר ילדות של פרקש, כתב שיר לזכרו בערב בו הודיעו לו על האסון. אחותו של תֹם, עמית, שרה לאחיה מליון כוכבים.


    שרון: רצית לעוף, רצית כבר הלאה, עם חצי חיוך עלית למעלה. מליון כוכבים בשמיים, תופסים את הצבע שלך בעיניים... 

    אביב: מצמרר... שלום לך שרון הר פז, קול ברלין מקציר.

    שרון: שלום אביב, אהלן לנוכחים באולפן ושבת שלום למאזינים.

    אביב: את סופרת ובעלת הוצאת "קציר מלים" לספרות לסבית ופמיניסטית. למה בחרת בשיר ששמענו?

    שרון: אומרים לנו שכשהתותחים רועמים – שותקות המוזות, אך למרות זאת, מניבה כל מלחמה את השיר שמסמל אותה ושזורק אותנו לתקופה ההיא. מאזינינו הותיקים...

    אביב: ואת ביניהם...


    שרון: נכון, מודה! ודאי זוכרים את "ירושלים של זהב" של ששת הימים ואת "לוא יהי" המצמרר של נעמי שמר ממלחמת יום כיפור, אז הייתי בשלהי שרותי הסדיר וגוייסתי בצו 8.

    אביב: סליחה שאני שואל, אבל למה לדבר על מלחמות? עברנו. נגמר, די. מיצינו.

    שרון: אני לא מיציתי. סליחה שאני אולי מעכירה את האוירה, אך בין השאר מפריע לי שהמלחמה האחרונה לא הביאה אותנו, כעם, לערוך חשבון נפש אמיתי עם עצמנו.

    אביב: מה את רוצה, יש ועדות חקירה...


    שרון: עזוב ועדות חקירה ושאר כיסתוחין (זה כיסוי ישבן...) שלא ישנו דבר. מי באמת פועל למען שינוי אמיתי?אביב: למה את מתכוונת ב"שינוי אמיתי"? איזה שינוי את רוצה לראות?


    שרון: בראש ובראשונה – שיפסיקו להטריד נשים, לסחור ולהשתמש בהן. שנית – יושר. בעיקר של הפוליטיקאים.


    אביב: נו, באמת, לא הגזמת?


    שרון: למה?


    אביב: נדמה שתפקידם של הפוליטיקאים להיות מושחתים, לא?


    שרון: תראה, ערן דיבר קודם בתוכנית על רוחניות. רובין שרמה, שחיבר את ה"נזיר שמכר את הפרארי שלו", נוהג לפתוח את הרצאותיו במשפט...


    אביב: who will cry when you die 


    שרון: וזה מביא אותך להרהר במשמעות החיים, שלדעתי זו שאלת יסוד. רבים פונים לדת כדי שזו תספק לחייהם משמעות. אני תוהה אם ניתן למצוא משמעות בִּנְהִיָה אחר תורה זו או אחרת – שלנו או של בודהא או ישו. האם ישנה דרך שאלוהים כלשהו התכוון שנחיה לפיה? האם ישנה תוכנית אלוהית שיכולה להקנות לחיינו מטרה ומשמעות?

    ברשותך, אגע בפצע לאומי שקהה. אף שחלפו כבר עשרים שנה, לי זה עדיין כואב מאוד.


    אביב: את מתכוונת לרון ארד. אכן, כואב מאוד...

    שרון: אינני יכולה להבין כיצד קרה שלפני שפנינו כה וכה – חלפו 20 שנה. הפילוסופים הגדולים הֵגְל ומרקס טענו שמשמעות חייו של הפרט נובעת מתרומתו להתקדמות ההסטוריה לעבר מטרה. כיצד התקדמנו בשל נפילתו בשבי של רון ארד ואי השבתו הביתה?


    אביב: אפשר גם לשאול מה משמעות נפילתם בשבי של גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדווסר.

    שרון: אתה יודע, אני שומעת רבים שאומרים שאיבדו את התמימות ואת האמון במנהיגים במלחמת לבנון הראשונה ובעיקר באחרונה. אח של רון, חן ארד, אמר בראיון, שהוא איבד את התמימות בעקבות שביו של אחיו.

    אביב: לאנשים אכפת פחות מזולתם. אם זה לא פוגע אצל מישהו באופן אישי, הוא לא מתרגש. כמו בזמן פיגוע – קודם מבררים ומקוים שאף אחד מהמשפחה לא נפגע וממשיכים הלאה.

    שרון: פעם היו ישראל ערֵבים זה לזה, היינו קשורים איכשהו. עם השנים ופעילותם של הדתיים להשניא את הדת על החילוניים, התרחקנו זה מזה. מה שקישר בינינו – ארון הספרים היהודי – כבר אינו בסיס משותף. כשאני למדתי בילדותי את ספריו של עגנון, לא הייתי צריכה תִרגום. לצערי, לא כך היה הדבר אצל ילדי.

    אביב: לא סתם אומרים "הולך ופוחת הדור"...


    שרון: שאלת קודם איזה שינוי אני רוצה לראות.


    אביב: חזרנו לשם?


    שרון: אני אוהבת לסגור נושאים. בנוסף למה שהזכרתי, אני רוצה בכל לבי, הלואי וזה יתגשם לי, ששרת החינוך הנוכחית תאזור עוז ואומץ וכל מה שצריך ותנהיג תוכנית לימודים ראויה, שבה תוּקַע הבּוּרוֹת וילדינו ילמדו על מורשתם. אין בזה בושה.

    אביב: טוב, זה נושא רחב ואני בטוח שתתיחסי אליו בפינות הבאות שלך.


    שרון: בהחלט. מליון כוכבים בשמיים, תופסים את הצבע שלך בעיניים... תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום. שבת שלום.


    אביב: שבת שלום לשרון. אנו מסיימים פה את השידור הראשון, ההסטורי של קול ברלין. תודה לעושים במלאכה...



    יום ראשון 14 דצמבר 2008


    מה השתנה, ריבונו של עולם?

    החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר הוחזרו בארונות, מי שהביא אותנו לאסון המלחמה עדיין על כסאו ועושה לנו נזקים בשם מקום העבודה שלו.

    גלעד שליט עדיין בשבי. כולי תקוה שהוא ישוב הביתה בריא ושלם ובמהרה כבר עכשו, אמן! אמן, כן יהי רצון! כל רגע שעובר, כנצח הוא, עינוי לשבוי ולמשפחתו. גם לעם, עם כל הציניות שבה אנו מצטיינים. כפי שכתב בכשרון רב משה ידידי: http://cafe.themarker.com/view.php?t=731026
      


    אנא, מליון כוכבים בשמיים – הביאו את גלעד שליט בריא ושלם הביתה!








    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/08 08:03:
      חס ושלום וחלילה וחס!!! שלא יפול אף אחד ושלא יקרו עוד אסונות. רוינו, מיצינו, הבנו (אני מקוה) ולא נחזור על זאת יותר!
        30/12/08 04:28:


      אני זוכר את הפינה הזאת.

      ובטח זה רק עניין של זמן עד שייפול עוד ילד אומלל ויכתבו עליו עוד שיר כואב.

       

      קול ברלין מקציר